עיניים חדשות [צילום: ג'קלין מרטין/AP]
פרס נובל בפיזיקה לשנת 2026 יוענק לפרופ' פרנסיס הלזן על גילוי חלקיקי נייטרינו
|
האקדמיה השוודית המלכותית למדעים הכריזה על חתן הפרס לשנת 2026 עבור תרומתו המכרעת להקמת גלאי החלקיקים הענקי בקוטב הדרומי ועל זיהוי חלקיקי הרפאים האנרגטיים שהגיעו ממעמקי היקום |
האקדמיה השוודית המלכותית למדעים הודיעה היום (שלישי, 6 באוקטובר 2026) בשטוקהולם על זכייתו של הפיזיקאי הבלגי-אמריקני פרופ' פרנסיס הלזן (Francis Halzen) בפרס נובל בפיזיקה לשנת 2026. הפרס, בסך 11 מיליון קרונות שוודיות (כ-1.1 מיליון דולר), הוענק לו על תרומתו המכרעת להקמתו והפעלתו של מצפה הנייטרינו הענקי IceCube בקוטב הדרומי, ועל פריצת הדרך ההיסטורית בגילוי נייטרינו באנרגיות גבוהות שמקורם במעמקי הקוסמוס.
חלקיקי הנייטרינו מכונים לעיתים מזומנות "חלקיקי רפאים" בפי הפיזיקאים. מדובר בחלקיקים יסודיים כמעט חסרי מסה וחסרי מטען חשמלי, אשר אינם מגיבים כמעט בכלל עם החומר ביקום. בכל שנייה ושנייה עוברים דרך גוף האדם ודרך כדור-הארץ כולו מיליארדי חלקיקי נייטרינו מבלי להותיר כל סימן או עקבה.
כדי ללכוד ולזהות חלקיקים חמקמקים אלה, יזם והוביל פרופ' הלזן מאוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון את הקמתו של פרויקט IceCube – גלאי נפחי חסר תקדים בגודל של קילומטר מעוקב. הגלאי מורכב מ-86 כבלים אנכיים שהוחדרו לקדחים עמוקים והוקפאו מחדש בתוך מעטה הקרח השקוף והקדום של הקוטב הדרומי, בעומק של בין 1,450 ל-2,450 מטרים מתחת לפני השטח.
אלפי חיישנים אופטיים זעירים (DOMs) המותקנים לאורך הכבלים הללו רגישים להבזקי אור כחלחלים עמומים – הידועים כקרינת צ'רנקוב. הבזקים אלה נוצרים במקרים נדירים במיוחד, כאשר חלקיק נייטרינו פוגע ישירות באטום מים בתוך הקרח הנקי והקפוא.
עידן חדש באסטרונומיה: אופקים חדשים להבנת היקום
במשך עשרות שנים התבססה התצפית האסטרונומית בעיקר על קרינה אלקטרומגנטית (אור נראה, גלי רדיו, קרני רנטגן וגמא). אולם קרינה זו עלולה להיחסם, להישבר או להיספג על-ידי ענני אבק וגז גלקטיים. לעומת זאת, חלקיקי הנייטרינו נעים בקו ישר לחלוטין מלב לבו של האירוע האסטרופיזיקלי הגדול ביותר – היישר אל כדור-הארץ.
בשנת 2013 רשם צוות מחקר בראשותו של הלזן פריצת דרך היסטורית, כאשר זיהה לראשונה חלקיקי נייטרינו בעלי רמות אנרגיה עצומות שמקורם מחוץ לגלקסיית שביל החלב. תגלית זו פתחה עידן חדש לחלוטין במדע: אסטרונומיית multi-messenger, המשלבת בין גלי כבידה, קרינה אלקטרומגנטית וחלקיקי נייטרינו כדי לחקור חורים שחורים סופר-מסיביים, נחשולי גז מגרמי שמיים רחוקים וסופרנובות הרחק בגלקסיות מרוחקות.
בהודעתה הרשמית הבוקר ציינה ועדת הנובל: "פרופ' הלזן הפך רעיון שנראה בשלביו הראשונים כדמיוני ובלתי יישומי למציאות מדעית משגשגת. בעבודתו העניק לאנושות עיניים חדשות להבנת התהליכים העוצמתיים, האלימים והמסתוריים ביותר המתרחשים ביקום".
חלקיקי הנייטרינו מכונים לעיתים מזומנות "חלקיקי רפאים" בפי הפיזיקאים. מדובר בחלקיקים יסודיים כמעט חסרי מסה וחסרי מטען חשמלי, אשר אינם מגיבים כמעט בכלל עם החומר ביקום. בכל שנייה ושנייה עוברים דרך גוף האדם ודרך כדור-הארץ כולו מיליארדי חלקיקי נייטרינו מבלי להותיר כל סימן או עקבה.
כדי ללכוד ולזהות חלקיקים חמקמקים אלה, יזם והוביל פרופ' הלזן מאוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון את הקמתו של פרויקט IceCube – גלאי נפחי חסר תקדים בגודל של קילומטר מעוקב. הגלאי מורכב מ-86 כבלים אנכיים שהוחדרו לקדחים עמוקים והוקפאו מחדש בתוך מעטה הקרח השקוף והקדום של הקוטב הדרומי, בעומק של בין 1,450 ל-2,450 מטרים מתחת לפני השטח.
אלפי חיישנים אופטיים זעירים (DOMs) המותקנים לאורך הכבלים הללו רגישים להבזקי אור כחלחלים עמומים – הידועים כקרינת צ'רנקוב. הבזקים אלה נוצרים במקרים נדירים במיוחד, כאשר חלקיק נייטרינו פוגע ישירות באטום מים בתוך הקרח הנקי והקפוא.
עידן חדש באסטרונומיה: אופקים חדשים להבנת היקום
במשך עשרות שנים התבססה התצפית האסטרונומית בעיקר על קרינה אלקטרומגנטית (אור נראה, גלי רדיו, קרני רנטגן וגמא). אולם קרינה זו עלולה להיחסם, להישבר או להיספג על-ידי ענני אבק וגז גלקטיים. לעומת זאת, חלקיקי הנייטרינו נעים בקו ישר לחלוטין מלב לבו של האירוע האסטרופיזיקלי הגדול ביותר – היישר אל כדור-הארץ.
בשנת 2013 רשם צוות מחקר בראשותו של הלזן פריצת דרך היסטורית, כאשר זיהה לראשונה חלקיקי נייטרינו בעלי רמות אנרגיה עצומות שמקורם מחוץ לגלקסיית שביל החלב. תגלית זו פתחה עידן חדש לחלוטין במדע: אסטרונומיית multi-messenger, המשלבת בין גלי כבידה, קרינה אלקטרומגנטית וחלקיקי נייטרינו כדי לחקור חורים שחורים סופר-מסיביים, נחשולי גז מגרמי שמיים רחוקים וסופרנובות הרחק בגלקסיות מרוחקות.
בהודעתה הרשמית הבוקר ציינה ועדת הנובל: "פרופ' הלזן הפך רעיון שנראה בשלביו הראשונים כדמיוני ובלתי יישומי למציאות מדעית משגשגת. בעבודתו העניק לאנושות עיניים חדשות להבנת התהליכים העוצמתיים, האלימים והמסתוריים ביותר המתרחשים ביקום".
|
|
+פרס נובל ברפואה לשנת 2026 יוענק למפתחי ה"אופטוגנטיקה"
08:17 06/10/26 | יפעת גדות | לרשימה המלאה
מהפכה עמוקה [צילום: TT NEWS/AP]
פרופ' קארל דייסרות' מארה"ב ופרופ' פטר הגמן ופרופ' גאורג נאגל מגרמניה זכו בפרס היוקרתי על פיתוח שיטה המאפשרת להפעיל ולכבות תאי עצב באמצעות הבזקי אור – תגלית שמחוללת מהפכה בחקר המוח והפרעות נפשיות
מהפכה עמוקה [צילום: TT NEWS/AP]
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| תגיות / עוקבים | מי ומי בפרשה - לקבלת רשימות חדשות עם הופעתן |
|
|
|
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| פרס נובל בפיזיקה לשנת 2026 יוענק לפרופ' פרנסיס הלזן על גילוי חלקיקי נייטרינו |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

