הישראלים טסים וקונים יותר, אבל סימני האזהרה בכלכלה מתרבים

הישראלים ממשיכים לטוס לחו"ל, לקנות ולהוציא כסף, והמשק הישראלי מפגין עוצמה למרות המלחמה ואי-הוודאות הפוליטית. אלא שמאחורי נתוני הצריכה המרשימים מסתתרים גם סימני אזהרה: ישראל מוציאה יותר כסף לחו"ל מכפי שהיא מקבלת בחלק מסעיפי מאזן התשלומים, הבורסה רשמה שבוע של ירידות חדות והריבית על הלוואות ארוכות טווח נותרת גבוהה. כך עולה מהסקירה השבועית "כלכלית בראשון" של החטיבה הכלכלית בבנק הפועלים.

כלכלני הבנק מציגים תמונה מורכבת של המשק: מצד אחד, הציבור ממשיך להוציא כסף, והפעילות הכלכלית נותרת חזקה. מצד שני, ההתפתחויות הפוליטיות והביטחוניות בישראל ובעולם יוצרות חששות בקרב המשקיעים, ומקשות על האפשרות להפחתות ריבית נוספות.

1.23 מיליון יציאות מהארץ בחודש אחד

אחד הנתונים הבולטים בסקירה הוא היקף הנסיעות לחו"ל. בחודש ספטמבר נרשמו 1.23 מיליון יציאות של ישראלים מהארץ, לאחר 1.4 מיליון באוגוסט. מדובר במספרי שיא, שלדעת כלכלני בנק הפועלים מעידים על כוח הקנייה של משקי הבית.

ההסבר האפשרי אינו מסתכם בהכנסות מעבודה. בבנק מציינים גם את "אפקט העושר": כאשר שווי החסכונות, תיקי ההשקעות ונכסים פיננסיים אחרים עולה, אנשים עשויים להרגיש עשירים יותר ולהרשות לעצמם להוציא יותר כסף. העליות שנרשמו בשווקים הפיננסיים בשנים האחרונות עשויות אפוא להסביר חלק מהגידול בנסיעות לחו"ל.

גם נתוני כרטיסי האשראי מצביעים על צריכה ערה. באוגוסט גדל היקף הרכישות בכרטיסי אשראי בישראל ב-3%, לאחר ירידה מצטברת בשיעור דומה בחודשיים שקדמו לו. במבט שנתי, הרכישות גדלו בשיעור המתקרב ל-10%.

עם זאת, הנתונים אינם מלמדים בהכרח שכלל הציבור נהנה משיפור דומה ברמת החיים. גידול בהוצאות עשוי לשקף גם שינוי בהרגלי הצריכה או התייקרויות, ואינו מעיד לבדו על גידול בהכנסה הפנויה של כל משק בית.

למה הריבית מתקשה לרדת

שאלה מרכזית נוספת היא מדוע הריבית על הלוואות ארוכות טווח נותרת גבוהה, אף שנתוני המשק הישראלי השתפרו בחודשים האחרונים.

הגירעון בתקציב המדינה עמד בספטמבר על 3.2% מהתוצר בחישוב שנתי, נמוך משמעותית מהיעד הממשלתי לשנת 2026, העומד על 4.9%. גם האינפלציה נמוכה יחסית, ובנק ישראל כבר הפחית את הריבית.

לכאורה, אלה תנאים שהיו אמורים להקל על עלויות המימון במשק. אלא שבפועל, התשואות על איגרות החוב הממשלתיות, המשפיעות על עלות גיוס הכסף במשק, מושפעות גם משלושה גורמים אחרים.

הגורם הראשון הוא החשש שהאינפלציה והגירעון התקציבי ישובו לעלות בשנה הקרובה. הגורם השני הוא אי-הוודאות הפוליטית לקראת הבחירות, ובייחוד האפשרות שלא תהיה הכרעה ברורה שתאפשר להקים ממשלה יציבה.

הגורם השלישי מגיע מחו"ל. כאשר משקיעים יכולים לקבל תשואה גבוהה על איגרות חוב במדינות אחרות, הם עשויים לדרוש תשואה גבוהה יותר גם על איגרות חוב ישראליות. כך, התייקרות הכסף בעולם משפיעה גם על ישראל, אפילו כשהנתונים המקומיים נראים טובים יותר.

בבנק הפועלים מעריכים כי אם האינפלציה בישראל תעלה בהדרגה לכ-2%, ובנקים מרכזיים בעולם ימשיכו להעלות ריבית, יהיה קשה יותר לבנק ישראל להמשיך בהפחתת הריבית.

לפי התחזית המופיעה בסקירה, ריבית בנק ישראל צפויה לעמוד על 3.25% בדצמבר 2026 ולהישאר ברמה זו גם במהלך 2027. מדובר בתחזית כלכלית ולא בהחלטה שכבר התקבלה.

הבורסה ירדה, אך ענף ההייטק ממשיך לצמוח

שוק המניות הישראלי סיים שבוע שלילי, כאשר מדד ת"א 125 ירד ב-3.6%. בבנק מציינים כמה הסברים אפשריים לירידות: תיקון לעליות החדות בשנתיים האחרונות, חששות פוליטיים וביטחוניים ועליית התשואות על איגרות החוב.

למרות הירידות בבורסה, נתוני הפעילות העסקית ממשיכים להעיד על חוסן. יצוא שירותי ההייטק אומנם ירד ביולי, אך בחישוב שנתי הוא עדיין הציג עלייה של כ-10% במונחים דולריים.

התמונה המתקבלת אינה של משק הנמצא במשבר, אלא של כלכלה שממשיכה לצמוח ולייצר הכנסות, בעוד שהמשקיעים נעשים זהירים יותר באשר לעתיד.

הנפט מתייקר והחשש מאינפלציה גובר

גם ההתפתחויות בעולם אינן מקלות על המשק הישראלי. התקיפות של החות'ים בסעודיה והחשש מהסלמה מחודשת בין ארצות הברית לאירן הובילו לעלייה נוספת במחירי האנרגיה.

מחיר חבית נפט טיפס לכ-104 דולר, לעומת כ-100 דולר שבוע קודם לכן. ההתייקרות נרשמה אף שיצוא הנפט ממדינות המפרץ כמעט חזר לרמתו שלפני המלחמה, בין היתר בזכות צינור הנפט הסעודי העוקף את מצר הורמוז.

לפי ניתוח הבנק, העלייה במחיר משקפת בעיקר את התייקרות ההובלה ואת הסיכונים הביטחוניים הנלווים לשינוע הנפט.

המשמעות לצרכנים עשויה להיות רחבה יותר ממחירי הדלק בלבד. אנרגיה יקרה מעלה את עלויות ההובלה והייצור של מוצרים ושירותים רבים, ועלולה להקשות על המשך הירידה באינפלציה.

בארצות הברית, למשל, מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן ירד בתחילת אוקטובר ל-46.3 נקודות, קרוב לשפל ההיסטורי שנרשם במאי. זאת בעיקר על-רקע התייקרות הדלק. עם זאת, הצריכה בפועל נותרה חזקה יחסית, ושוק העבודה המשיך להפגין יציבות.

מה המשמעות לכיס של הישראלים

המסקנה המרכזית העולה מהסקירה היא שהמשק הישראלי ממשיך להפגין חוסן, אך הדרך להקלה משמעותית ביוקר המימון עדיין אינה מובטחת.

העלייה בצריכה ובנסיעות לחו"ל מעידה על פעילות כלכלית ערה, אולם אינה מבטיחה שיפור אחיד במצבם של משקי הבית. במקביל, אי-הוודאות הפוליטית, התייקרות הנפט והריביות הגבוהות בעולם עלולות להשפיע על עלויות האשראי, על מחירי מוצרים ועל כדאיות ההשקעות.

למשקי הבית המשמעות העיקרית היא שאין ודאות שהלוואות חדשות או משכנתאות יהפכו בקרוב לזולות יותר. גם עסקים המבקשים לגייס כסף ולהתרחב עלולים להמשיך להתמודד עם עלויות מימון גבוהות.

למרות סימני האזהרה, כלכלני בנק הפועלים אינם מתארים כלכלה ישראלית שנחלשת באופן חד. להפך: הצריכה, יצוא השירותים וההשקעות הזרות ממשיכים לתמוך בפעילות. השאלה הגדולה היא אם העוצמה הזאת תישמר גם לנוכח אי-הוודאות הפוליטית והביטחונית וההתפתחויות בכלכלה העולמית.