בשני העשירונים התחתונים מוציאים יותר מההכנסה החודשית

נתוני הסקר מצביעים על פערים משמעותיים בחלוקת ההכנסות בישראל. העשירון העליון מחזיק ב-22.4% מכלל ההכנסה הכספית נטו של משקי הבית, בעוד חלקו של העשירון התחתון מסתכם ב-2.8% בלבד. עם זאת, מדד ג'יני לאי-שוויון בהכנסות ירד מ-0.349 בשנת 2023 ל-0.333 בשנת 2024, נתון המעיד על צמצום הפערים בהכנסות בין משקי הבית.

גם מקורות ההכנסה שונים מאוד בין העשירונים. בכלל משקי הבית, 76.6% מההכנסה מקורם בעבודה, 14.8% בקצבאות ובתמיכות, והיתרה מהון, פנסיות וקופות גמל. בעשירון התחתון ההכנסה מעבודה מהווה 60.9% מההכנסה הכספית, לעומת 81% בעשירון העליון. מנגד, קצבאות ותמיכות מהוות 37.6% מההכנסה בעשירון התחתון, לעומת 7% בלבד בעשירון העליון.

פער נוסף נוגע למבנה משק הבית ולמספר המפרנסים. בעשירון התחתון מתגוררות בממוצע 3.9 נפשות במשק בית, לעומת 2.7 בעשירון העליון. מספר המפרנסים הממוצע בעשירון התחתון עומד על 0.8 בלבד, לעומת 1.9 בעשירון העליון. כלומר, משקי הבית בעלי ההכנסות הנמוכות נדרשים בממוצע לפרנס יותר נפשות באמצעות פחות מפרנסים.

פערים גדולים בבעלות על דירות ובגישה לאינטרנט

הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בשוק הדיור. בשנת 2024 התגוררו 62.5% ממשקי הבית בדירה שבבעלותם, 32.7% בדירה שכורה ו-4.8% בדיור חינם, בדמי מפתח או במעונות. שיעור המתגוררים בדירה שבבעלותם בעשירון העליון הגיע ל-79.5%, לעומת 35.5% בלבד בעשירון התחתון.

גם שווי הדירות שונה באופן ניכר. שוויה הממוצע של דירה בבעלות בעשירון העליון עמד על כ-4.27 מיליון שקל, לעומת כ-1.54 מיליון שקל בעשירון התחתון. בעשירון השביעי עמד שווי הדירה הממוצע על כ-2.8 מיליון שקל.

בקרב משקי הבית המתגוררים בשכירות, שכר הדירה החודשי הממוצע עמד על 3,924 שקל. בעשירון העליון שילמו השוכרים בממוצע 6,643 שקל בחודש, לעומת 2,864 שקל בעשירון התחתון. גם צפיפות המגורים גבוהה יותר בקרב משקי הבית החלשים: 1.1 נפשות לחדר בדירות שכורות בעשירון התחתון, לעומת 0.7 בעשירון העליון.

פערי רמת החיים ניכרים גם בבעלות על מוצרים ובגישה לשירותים. רק ל-54.3% ממשקי הבית בעשירון התחתון יש מינוי לאינטרנט ביתי, לעומת 93.1% בעשירון העליון. מחשב ביתי אחד לפחות נמצא ב-56.1% ממשקי הבית בעשירון התחתון, לעומת 92.4% בעשירון העליון.

גם בתחום הרכב נרשמו פערים נרחבים: 46.2% ממשקי הבית בעשירון התחתון מחזיקים במכונית אחת לפחות, לעומת 89.6% בעשירון העליון. שיעור משקי הבית המחזיקים בשתי מכוניות ויותר עומד על 4.6% בלבד בעשירון התחתון, לעומת 50.7% בעשירון העליון, פער של פי 11.

בלמ"ס מדגישים כי יש לבחון את נתוני 2024 על-רקע מלחמת "חרבות ברזל", שהשפיעה על שוק העבודה, על הכנסות משקי הבית ועל דפוסי הצריכה. גיוס המילואים הנרחב ופינוי עשרות אלפי תושבים מאזורי הלחימה היו בין הגורמים שהשפיעו על הנתונים. עוד מציינים בלמ"ס כי בעקבות שינוי בשיטת מדידת ההכנסות שהונהג בשנת 2023, אין אפשרות להשוות את נתוני ההכנסה לשנים שקדמו לה.