רונן בר תובע 3 מיליון ש"ח מראש הממשלה נתניהו - טוען לעלילת דם

פרסום זדוני ושקרי ברשת X נועד להסיט את הדיון מאחריותו של ראש הממשלה למחדל 7 באוקטובר ולהטילה באופן בלעדי על מי שעמד בראש שירות הביטחון הכללי, תוך ייחוס חמור של "מחדלים ופשעים" ובחירה מודעת שלא להציל חיים. כך טוען ראש השב"כ לשעבר, רונן בר, בתביעת לשון הרע על סך 3,000,000 ש"ח שהגיש (יום ד', 14.10.26) לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו.

בתביעה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין ראובן בכר, יורם בונן ודורון קול ממשרד פישר ושות', מבקש בר מבית המשפט לחייב את נתניהו בפיצוי כספי בגין הנזק החמור לשמו הטוב, ולהורות לו לפרסם תיקון או הכחשה בחשבונו האישי ברשת X, שבו נרשמו לפרסום הפוגעני 232,000 צפיות בקרב 4.4 מיליון עוקבים. בפתח כתב התביעה מבהיר בר כי השב"כ כשל בחלקו באי-מתן התרעה על היקף מתקפת חמאס ועיתויה ב-07.10.23, וכי הוא נשא באחריות ומימש אותה כשהתפטר מתפקידו ב-15.06.25. תביעה זו אינה עוסקת בניסיון להתנער מאחריות לכשל המודיעיני, אלא בפרסום דיבתי שנועד לשכתב את ההיסטוריה ולהנדס את התודעה הציבורית, בזמן שנתניהו מטרפד הקמת ועדת חקירה ממלכתית ומפרסם באופן סלקטיבי ומטעה קטעי מסמכים המצויים בשליטתו.

הפרסום מ-28.09.26 והפרכת הטענות העובדתיות

עילת התביעה נסבה על פרסום של נתניהו מיום 28.09.26, על-רקע תחקירים בתקשורת הבינלאומית שלפיהם מצרים ואיחוד האמירויות העבירו לו אזהרות מוקדמות לפני המתקפה. באותו פרסום כתב נתניהו כי "תקשורת השמאל מנהלת קמפיין נבזי ושקרי שנועד להשליך את כל מחדליו ופשעיו של רונן בר ערב 7 באוקטובר על ראש הממשלה נתניהו". נתניהו טען בפרסום כי בליל המתקפה קיים בר שיחות רבות עם הרמטכ"ל דאז הרצי הלוי וראש אמ"ן אהרון חליוה, אך "החליט שלא להתקשר ולעדכן את ראש הממשלה, לא להתריע לכיתות הכוננות ולכוחות צה"ל בשטח, לא לפנות את מסיבת הנובה - ורק לשלוח צוות טקילה מצומצם (מה שמוכיח שהוא ידע על סכנה אמיתית)".

בר טוען בכתב התביעה כי מדובר ב"עלילת דם על מי שעסק כל חייו הבוגרים, 35 שנה, רובן בשטח, בהצלת חיים", המציגה אותו בעיני האדם הסביר כבוגד בביטחון המדינה שידע מראש על הטבח המתקרב ובחר במודע שלא לפעול. בכתב התביעה מפריך בר באופן פרטני את חמש קביעותיו העובדתיות של נתניהו בנוגע לליל 7 באוקטובר:

• היעדר שיחות עם הרמטכ"ל וראש אמ"ן: בניגוד לטענת נתניהו בדבר "שיחות רבות", תחקירי צה"ל והשב"כ הוכיחו כי בר, הלוי וחליוה כלל לא שוחחו ביניהם באותו לילה. השיח המקצועי נוהל החל מהשעה 23:00 בין דרגי העבודה והמפקדים בשב"כ למקביליהם בצה"ל, ובשעה 03:03 הפיץ השב"כ התרעה מתוקשבת לכלל הגופים הרלוונטיים על אינדיקציה להשמשת "רשת הסימים" במספר חטיבות חמאס.

• עידכון המזכירות הצבאית בזמן אמת: הטענה כי בר החליט שלא לעדכן את נתניהו היא שקרית, שכן המזכירות הצבאית היא ערוץ העידכון הרשמי והמוסמך של ראש הממשלה (ונתניהו אף מעולם לא מסר לבר את מספר הטלפון האישי שלו). קצין המודיעין במזכירות הצבאית קיבל עידכונים שוטפים ובשעה 03:55 הוסבה תשומת ליבו טלפונית למידע הקריטי, כפי שאישר המזכיר הצבאי דאז, האלוף מיל' אבי גיל, וכפי שהודה הליכוד עצמו בהודעה רשמית. בתום הערכת מצב רב-זירתית שכינס בר במטה השב"כ והסתיימה ב-05:15, הוא הורה מפורשות לעדכן את המזכיר הצבאי (הנחיה שתועדה ביומן החמ"ל ב-06:06), וראש לשכתו של בר העיר את גיל בשיחת טלפון בשעה 06:12 ומסר לו את תמונת המצב.

• אי-כפיפות כוחות צה"ל וכיתות הכוננות: כוחות צה"ל וכיתות הכוננות מופעלים במסגרת המערכת הצבאית ואינם כפופים כלל לפיקוד השב"כ. לצד זאת, הצבא עודכן מיד בכל מידע מודיעיני שהצטבר, ונציגי השב"כ השתתפו בחיתוך מצב בראשות מפקד פיקוד הדרום בשעה 03:00.

• חוסר מודעות לקיום מסיבת הנובה: הטענה שבר החליט שלא לפנות את המסיבה מוגדרת בתביעה כהסתה של ממש. השב"כ, המסכל למעלה מ-1,000 פיגועים בשנה, אינו עוסק ברישוי ואישור אירועים אזרחיים או במעקב אחר מסיבות, ובר כלל לא היה מודע - ולא יכול היה להיות מודע - לקיומה של המסיבה ברעים.

• משמעות הקפצת "כוח טקילה": ההחלטה הראשונית להקפיץ את צוות הלוחמים בשעה 02:00 התקבלה על-ידי ראש אגף המבצעים בשב"כ כפעולה לחומרה לנוכח חשש לפיגוע נקודתי או חטיפה, ובסיום הדיון ב-05:15 הורה בר לקדם את הכוח לצפון הרצועה. בתביעה מודגש כי "כוח טקילה" הוא הכוח הלוחם היחיד של השירות והוא מוקפץ עשרות פעמים בשנה בחשש לפיגוע, כך שהפעלתו אינה מעידה בשום אופן על ידיעה מוקדמת בדבר מתקפה כוללת או מלחמה.

בכתב התביעה מציין בר כי גם לאחר שהמזכיר הצבאי העיר את נתניהו עם פרוץ המתקפה, ראש הממשלה לא יצר קשר עם ראש השב"כ, והמפגש הראשון ביניהם התקיים רק שעות לאחר מכן בדיון בקריה בתל אביב.

דירקטיבת "השקט בכל מחיר" והכסף הקטרי

חלק נרחב מכתב התביעה מוקדש להפרכת ניסיונו של נתניהו לכווץ באופן מלאכותי את הדיון לשעות שקדמו למתקפה, במטרה לטשטש את אחריותו למדיניות שהובילה להתעצמות חמאס. בר טוען כי נתניהו "היה שרוי בתרדמה במשך חודשים ארוכים קודם לכן, וסירב להתעורר חרף צופרי האזעקה שהתובע השמיע באוזניו ללא הרף". לפי התביעה, נתניהו הכתיב לאורך שנים דירקטיבה של "שקט בכל מחיר", שכללה הנחיות מפורשות בכתב (למשל באפריל 2019, מאי 2020, מאי 2023 ויולי 2023) לשמר את רצועת עזה כזירה משנית, לדחות עימותים ולהשאיר את חמאס "ככתובת שלטונית אפקטיבית, מרוסנת ומרסנת", תוך שמירת הבידול מול הרשות הפלשתינית ביהודה ושומרון.

ביטוי מרכזי למדיניות זו היה היתר שהעניק נתניהו להעברת כספים בהיקפים עצומים מקטר לרצועת עזה. בר חושף כי השב"כ התנגד למהלך בנחרצות והציג לנתבע חלופות ומנגנוני בקרה שלא קודמו. גם לאחר שבדיונים באוגוסט 2020 ובמאי 2021 הציג השב"כ לנתניהו מידע מודיעיני שלפיו הכספים הקטריים מועברים בפועל לזרוע הצבאית של חמאס ומשמשים להתעצמותה ולחיזוק ציר קטר-אירן, נתניהו סירב לשנות את המדיניות.

בר מדגיש כי מדיניות ההכלה של נתניהו נטלה מגופי הביטחון את הרכיב המרכזי בסיכול טרור - התקפה, ויצרה הימור ביטחוני כבד שהותיר את אזרחי ישראל תלויים לחלוטין בהתרעה מודיעינית נקודתית שלא ניתן היה להבטיח, ובחסדי מכשול הגבול. במסמך אסטרטגיה שגיבש בר עם כניסתו לתפקיד בשנת 2021 והעביר לנתניהו, קבע ראש השב"כ מפורשות כי "אין להסכים לקיומה של ישות אח"סית (אחים מוסלמים) בעלת יכולות צבאיות וקשר לציר שיעי - סמוכת גבול ברצועת עזה".

בלימת המלצות הסיכול והתגובות החריגות של נתניהו

בכתב התביעה מפרט בר שורה ארוכה של פגישות ודיונים שבהם המליץ לבצע מהלכים התקפיים וסיכולים ממוקדים של ראשי חמאס ומאכווני טרור בעזה, אשר נבלמו כולם על-ידי נתניהו:

• סיכול יחיא סינוואר ו"מפעל הסיכולים": כבר בפגישתם הראשונה ב-07.11.22, ערב חזרת נתניהו לתפקיד, עדכן אותו בר על תוכנית מבצעית של השב"כ לסיכול מנהיג חמאס בעזה יחיא סינוואר, שהוכנה לאחר רמדאן 2022. ב-17.01.23 הנחה נתניהו בביקור בשומרון על "ייצור משוואה מול חמאס בדרכים לא אגרסיביות". בפגישה ב-21.05.23, לאחר מבצע "מגן וחץ", הציג בר מודיעין שלפיו סינוואר עובר תהליך משיחי, והמליץ על מכת פתיחה מדויקת והפיכת "בוטיק הסיכול למפעל רחב". בתגובה השיב נתניהו כי "הוא חושש מאיזון משוואת הסיכולים על-ידי קידום פעולות דומות של האויבים כנגדו אישית".

• אזהרת "הסופה המושלמת" ואבטחת משפחת ראש הממשלה: במכתב אישי חריג מיום 13.02.23 התריע בר כי השילוב בין השסע הפנימי סביב הרפורמה המשפטית לחוסר היציבות הביטחוני מקרב את ישראל ל"סופה המושלמת", תוך שהוא מצטט את נאום אספסיאנוס מתקופת המרד הגדול ("ניתן ליהודים להרוס את עצמם בעצמם") ומבקש פגישה בארבע עיניים. למחרת השיב לו נתניהו בכתב כי תפקידו של ראש השב"כ אינו מסתכם בהעלאת סיכונים על הכתב, אלא במיצוי האמצעים "כדי להבטיח את ביטחון נבחרי הציבור, סמלי השלטון ובראשם ראש הממשלה ובני משפחתו". הפגישה שביקש בר לא התקיימה, ובפגישה אחרת ב-22.03.23, שבה התריע בר על גידול של פי שלושה בהתראות לפיגועים ועל הפיכת חמאס לזרוע צבאית של אירן, מיקד נתניהו את הדיון בשאלה למי יצייתו גופי הביטחון במשבר חוקתי ובאבטחת מעונותיו.

• נזיפה בכתב ומניעת פגישות עם שרים: ביולי 2023 העביר השב"כ לנתניהו את סיכום דיון התכנון השנתי לשנות העבודה 2024-2023, שבו הומלץ על שיקום ההרתעה באמצעות סבבים יזומים והרחבת סיכולים. נתניהו החזיר את המסמך עם הערות בכתב ידו: בראש המסמך חרט "בדמוקרטיה השב"כ לא אחראי לעיצוב אסטרטגיה לאומית למדינת ישראל", ותחת פרק ההמלצות כתב: "זו לא דירקטיבה של ר' שב"כ". בתביעה נחשף עוד כי נתניהו אסר לא פעם על בר להיפגש באופן עצמאי עם שר הביטחון ועם שרים אחרים, וסירב לבקשת בר והרמטכ"ל לקיים פגישה משותפת במרס 2023 ערב אירועי "ליל גלנט".

• "התרעה אסטרטגית למלחמה" והנחיות הרגעה בחגי תשרי: ב-23.07.23, בשיחה ישירה בקו המאובטח ("הטלפון האדום"), מסר בר לנתניהו: "אני מעביר לך התרעה אסטרטגית למלחמה", המליץ על מכת מנע והבהיר מפורשות: "לא נדע לתת יום ושעה". למרות התרעות חוזרות באוגוסט ובספטמבר 2023, קבלת "מסר חריג מן האויב" ב-14.09.23, והמלצת מחקר שב"כ מ-21.09.23 לבצע "כיבוי בפיצוץ" (תקיפה מקדימה), נתניהו הורה בדיונים ב-10.09.23, ב-12.09.23 וב-27.09.23 על "הרגעה" ושימור תקופת חגים שקטה. גם בהערכת מצב ב-01.10.23, שבוע לפני הטבח, שבה הצביע בר על שיא בהכוונות טרור והמליץ על הכנות לסיכול בכירים, נתניהו אישר זאת לפרוטוקול בלבד אך לא נתן הנחיות אופרטיביות לגופי הביטחון ולא זימן דיון בנושא, תוך שהוא מבהיר כי השאיפה להסכם מדיני היא מטרה עליונה המחייבת שקט בכל הגזרות.

בר מציין בתביעה כי התרעות דומות על סכנת מלחמה ושחיקת ההרתעה הועברו לנתניהו באותם חודשים גם בארבעה מכתבים מאגף המודיעין (ובראשם מכתבי ראש חטיבת המחקר תא"ל עמית סער ז"ל מ-19.03.23 ומ-16.07.23 שהזהירו מ"סערה מושלמת"), במכתבי הרמטכ"ל דאז הלוי מ-21.03.23 ומ-23.07.23 (שעליו הגיב נתניהו: "זה לא אנחנו! שידברו עם אלה בקפלן"), ובמכתב בן שבעה עמודים של שר הביטחון דאז יואב גלנט מ-07.09.23.

המניע האישי: תצהיר "קטרגייט" ודרישה לחשיפת מסמכים

בכתב התביעה טוען בר כי לנתניהו לא עומדת הגנת החסינות הפרלמנטרית, הגנת "אמת בפרסום" או הגנת תום הלב, שכן מדובר בקביעות עובדתיות שקריות ביודעין שפורסמו בחוסר תום לב מובהק כחלק מקמפיין תעמולה פוליטי לקראת הבחירות (הפרסום מסתיים במילים: "זאת שאלת הבחירות: זה או ימין, או פלשתין").

בר קושר ישירות בין מתקפותיו של נתניהו נגדו (הנמשכות מאז הציוץ שהוסר באוקטובר 2023 ודרך פרסומים במרס ואפריל 2025 ובאוגוסט וספטמבר 2026) לבין התצהיר שהגיש בר לבג"ץ ב-21.04.25 במסגרת העתירה נגד פיטוריו. באותו תצהיר, שנתניהו עשה מאמצים עילאיים למנוע את הגשתו, חשף בר את הסכנה הביטחונית הממשית שבהעסקת עוזרים במעגל הקרוב של ראש הממשלה המספקים שירותים לקטר ועוסקים בקמפיין השפעה לטובתה בעיצומה של מלחמה ומשא-ומתן לשחרור חטופים (פרשה שבעקבותיה יזם בר פתיחה בחקירה). התצהיר פירט גם את ניסיונותיו של נתניהו לעשות שימוש בשב"כ ובאמצעיו כמעין "משטרה חשאית" נגד מחאות פוליטיות - ניסיונות שלהם התנגד בר.

במסגרת ההליך המשפטי, מבקש בר מבית המשפט להורות על גילוי וחשיפת מסמכים המצויים ברשותו ובשליטתו של נתניהו, לרבות מסמכים שישפכו אור על ההתרעות שהועברו לראש הממשלה לפני 7 באוקטובר מצד גורמים בכירים במצרים ובאיחוד האמירויות, אשר דבר קיומן מעולם לא הובא לידיעת ראש השב"כ בדיונים הביטחוניים. טרם הוגש כתב הגנה.