בלי עצירות בטיחות: גוגל העבירה את הרופא המלאכותי למבחן אמיתי

צ'אטבוט AMIE של גוגל תשאל מטופלים לפני ביקור דחוף ברפואת המשפחה, הציע אבחנות והכין סיכום לרופא ● אף אחת מ-98 השיחות שהושלמו לצד ביקור לא הופסקה מטעמי בטיחות, אך נמצאה תשובה שגויה ונדרשו חמש הבהרות ● המחקר הקטן אינו מוכיח שיפור באבחון או חיסכון בזמן

עידן יוסף חדשות בינה מלאכותית תגובות

צ'אטבוט רפואי של גוגל עבר מבחן חשוב בדרך מן המעבדה אל המרפאה: שיחות עם מטופלים אמיתיים שפנו בשל תלונות רפואיות ממשיות. המערכת תשאלה אותם לפני ביקור דחוף ברפואת המשפחה, אספה מידע רפואי, הציגה אבחנות אפשריות והכינה לרופא סיכום של השיחה - והכול בפיקוח ישיר של רופא מומחה.

המחקר הפרוספקטיבי, שנערך במרכז הרפואי בית ישראל דיקונס בבוסטון בשיתוף חוקרים מגוגל, פורסם (ה', 8.10.26) ב-The Lancet. לדברי החוקרים, זהו המחקר הפרוספקטיבי הראשון מסוגו שבחן מערכת בינה מלאכותית שיחתית הפונה ישירות למטופלים בתוך תהליך ממשי של רפואת משפחה.

114 גויסו, 98 השלימו את התהליך

המערכת שנבדקה מכונה AMIE - ראשי תיבות של Articulate Medical Intelligence Explorer. המטופלים השתמשו בה בביתם באמצעות שיחת טקסט מאובטחת, לאחר שקבעו תור דחוף בשל תלונה חדשה שאינה מצב חירום. היא שאלה על התסמינים, ההיסטוריה הרפואית ופרטים נוספים, ולאחר מכן יצרה תמליל וסיכום שניתן היה להעביר לרופא בהסכמת המטופל.

המחקר נערך מאפריל עד נובמבר 2025 וכלל 114 מגויסים. מאה מהם השלימו את השיחה עם AMIE, ו-98 השלימו הן את השיחה והן את הביקור המתוכנן אצל הרופא. המדגם כלל משתתפים ברמות שונות של אוריינות רפואית וטכנולוגית, אך נטה להיות צעיר יותר מאוכלוסיית המטופלים הכללית במרפאה.

במהלך כל שיחה עקב רופא מומחה ברפואה פנימית בזמן אמת אחר המתרחש באמצעות שיחת וידאו ושיתוף מסך. הוא הונחה לעצור את השיחה במקרה של סכנה למטופל או לאחרים, מצוקה רגשית משמעותית, צורך רפואי דחוף, חשש אחר לפגיעה או בקשה מפורשת של המשתתף לסיים.

אפס עצירות - אך לא אפס טעויות

אף אחת מ-98 השיחות שהושלמו לצד הביקור הרפואי לא חייבה עצירה מטעמי בטיחות. עם זאת, הרופאים המפקחים זיהו תשובה שגויה אחת שהוגדרה כהזיה של המערכת, ובחמישה מקרים מסרו הבהרה רפואית נוספת. לכן הנתון של אפס עצירות אינו מלמד שהמערכת לא טעתה או שלא נזקקה להתערבות אנושית.

במקרה נוסף, שאינו מוגדר כאירוע בטיחות שחייב עצירה, סבר רופא כי השיחה עלולה הייתה להזיק במידה מסוימת. הסיבה הייתה שהמערכת כללה לימפומה ברשימת האבחנות האפשריות, דבר שהיה עלול לעורר חרדה אצל המטופל.

מעריכים רפואיים שלא השתתפו בביקורים השוו באופן סמוי בין האבחנות ותוכניות הטיפול של AMIE לבין אלה של רופאי המשפחה. האיכות הכוללת הוערכה כדומה, ללא הבדל מובהק באיכות האבחנה המבדלת ובהתאמה ובבטיחות של תוכנית הטיפול. מנגד, הרופאים קיבלו ציונים טובים יותר במעשיות ובעלות של הצעות הטיפול.

האבחנה הסופית שנקבעה בבדיקת הרשומה הרפואית לאחר שמונה שבועות הופיעה בין שבע האפשרויות הראשונות של AMIE ב-90% מהמקרים, בין שלוש הראשונות ב-75% ובמקום הראשון ב-56%. הנתונים מעניינים, אך המחקר לא נועד להוכיח שהמערכת מדויקת יותר מרופא, והיא גם לא נבדקה כתחליף לבדיקה גופנית או לעיון מלא בתיק הרפואי.

הרופאים מצאו תועלת בהכנה

ב-44 מקרים הספיק הרופא המטפל לעיין בתמליל או בסיכום שהפיקה המערכת לפני הפגישה. ב-33 מהם, 75%, דיווח הרופא שהמידע סייע לו להתכונן לביקור. ב-25 מקרים, כ-57%, הוא העריך שהמידע עשוי היה להשפיע על גישתו הקלינית.

המטופלים דירגו בחיוב את יכולתה של AMIE להקשיב, להסביר מידע וליצור תחושה נוחה. עמדתם הכללית כלפי בינה מלאכותית נעשתה חיובית יותר לאחר השיחה ונשארה כך גם לאחר הפגישה עם הרופא. לצד זאת, הם הביעו חששות הנוגעים לסודיות המידע, לכנות המערכת ולמידת האמון שניתן לתת בתשובותיה.

האפשרות לאסוף היסטוריה רפואית מסודרת עוד לפני הכניסה לחדר הרופא עשויה לעניין במיוחד מערכת בריאות המתמודדת עם עומס ברפואת המשפחה, ביקורים קצרים וקושי להשיג תורים. כלי כזה עשוי בעתיד לאפשר לרופא להגיע לפגישה כשהמידע הראשוני כבר מאורגן, ולהקדיש יותר זמן לבירור, לבדיקה ולקבלת החלטות משותפת.

אלא שהמחקר ממחיש גם מדוע אין לראות בצ'אטבוט רופא עצמאי. רופא עקב בזמן אמת אחר כל שיחה, המטופלים עברו מיון מוקדם, ומצבי חירום לא נכללו. בישראל תידרש גם התייחסות מחמירה להגנת מידע רפואי, לאבטחת מערכות, לאחריות במקרה של טעות וליכולתה של המערכת לפעול בעברית ובאוכלוסיות מגוונות.

מחקר היתכנות קטן וללא קבוצת ביקורת

המחקר נערך במרכז רפואי אחד, ללא קבוצת ביקורת ובמספר קטן של מטופלים. הוא לא בדק אם השימוש במערכת מקצר את הביקור, מפחית עומס, משפר אבחון, מונע טעויות או משפר את בריאות המטופלים. גם העובדה שאף שיחה לא נעצרה אינה מוכיחה שהמערכת בטוחה להפעלה עצמאית או באוכלוסייה רחבה יותר.

מגבלה נוספת היא שמדובר בשיחת טקסט בלבד. AMIE לא ראתה את המטופל, לא ביצעה בדיקה גופנית, לא קיבלה גישה מלאה לתיק הרפואי ולא יכלה להתרשם משפת גוף, ממראה כללי או מסימנים אחרים שרופא עשוי לזהות במהלך המפגש.

המחקר מומן בידי Alphabet, החברה האם של גוגל, וחלק גדול מהמחברים משתייכים לגוגל מחקר ול-Google DeepMind. החוקר הבכיר ד"ר אדם רודמן מבית ישראל דיקונס שימש בתקופה מסוימת כחוקר אורח בגוגל. פרטים מלאים על הקשרים המקצועיים פורסמו במאמר.

תוצאות העבודה נחשפו כבר ב-11 במרס 2026 ברשומה של גוגל ובגרסה מוקדמת של המאמר. החידוש כעת אינו עצם חשיפת הנתונים, אלא פרסום המחקר הרשמי שעבר ביקורת עמיתים ב-The Lancet.

המאמר Conversational diagnostic artificial intelligence in ambulatory primary care: a prospective feasibility study נכתב בהובלת פיטר ברודר, ג'ייקוב קושי ועמיתיהם. DOI: 10.1016/S0140-6736(26)01535-7.