סולברג דחה עתירה להפסקת שידורי החדשות והאקטואליה בערוץ 14

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-26, המשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט נעם סולברג, דחה (ד', 14.10.26) על הסף עתירה שביקשה להכריז על ערוץ 14 כערוץ תעמולת בחירות לטובת מפלגות הקואליציה, ולאסור עליו לשדר תוכניות חדשות ואקטואליה בהשתתפות מועמדים מטעמן עד יום הבחירות. סולברג קבע כי על העותרים לפנות תחילה לרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, וכי הפנייה המוקדמת שהגישו לערוץ אינה עומדת בדרישות הנחוצות לבירור העתירה.

את העתירה הגישו עורכי הדין שחר בן מאיר וירון מאירי ועמותת "שקוף למען שמירת הדמוקרטיה", נגד החברה המפעילה את ערוץ 14 ונגד רשימות הליכוד, עוצמה יהודית והציונות הדתית וזהות. העותרים טענו כי הערוץ משמש בפועל כלי לתעמולת בחירות לטובת המפלגות, ובייחוד הליכוד, וכי שידוריו מפרים את האיסור על תעמולת בחירות בטלוויזיה ב-60 הימים שלפני הבחירות.

הרשות השנייה מוסמכת לפקח ולהטיל עיצומים

סולברג הבהיר כי ערוץ 14 פועל מכוח רישיון שידור לפי חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, וכי החוק מעניק לרשות סמכויות לפקח על שידוריו, לברר תלונות ולהטיל עיצומים במקרה של הפרות. לדבריו, הרשות השנייה היא הגוף המקצועי המתאים לבחינת הטענות, הן בשל מומחיותה והן בשל מגוון האמצעים העומדים לרשותה.

בהחלטה כתב כי סמכויות הרשות "מותאמים היטב לסוגיות הנדונות". הוא ציין כי הרשות יכולה להפעיל אמצעי אכיפה מדורגים ומידתיים, לרבות עיצומים כספיים, וכי היא כבר העבירה לבעלי רישיונות השידור הנחיות בנוגע לשידורים בתקופת הבחירות.

השופט דחה גם את הטענה הכללית שהעלו העותרים ולפיה הרשות השנייה אינה פועלת נגד הערוץ. לדבריו: "לא ראיתי באמירה סתמית זו משום סיבה להימנע מדחיית העתירה על הסף".

מכתב ההתראה נשלח לפני תחילת תקופת האיסור

נימוק נוסף לדחיית העתירה היה פגם בפנייה המוקדמת לערוץ. סעיף 5 לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), שעליו הסתמכו העותרים, חל ב-60 הימים שלפני יום הבחירות. במערכת הבחירות הנוכחית החלה התקופה ב-28 באוגוסט 2026.

אלא שהעותרים פנו לערוץ כבר ב-17 באוגוסט, 11 ימים לפני תחילת התקופה. באותה פנייה התריעו מפני הפרה צפויה של החוק, אך מטבע הדברים לא הציגו טענות או ראיות להפרות שבוצעו בפועל בתקופה שבה חל האיסור.

בעתירה שהוגשה בהמשך כבר נכללו טענות ביחס לשידורים בתקופת הבחירות, אך לא ניתנה לערוץ הזדמנות מוקדמת להתייחס אליהן. סולברג קבע כי גם פגם זה מצדיק את דחיית העתירה על הסף.

כמעט חודשיים חלפו עד הגשת העתירה

סולברג מתח ביקורת גם על העיתוי שבו הוגשה העתירה. מכתב ההתראה נשלח ב-17 באוגוסט, אך העתירה הוגשה רק ב-13 באוקטובר, כמעט חודשיים לאחר מכן ושבועיים בלבד לפני הבחירות.

בהחלטתו ציין כי אפילו אם עדיין ניתן היה להעניק סעד יעיל לתקופה שנותרה עד יום הבחירות, היה מקום לבחון טענה לשיהוי. זאת, בין היתר, משום שערוץ טלוויזיה נערך מראש ללוח שידוריו, ועצירת תוכניות עלולה להשפיע גם על העסקת עובדיו.

עם זאת, השופט לא הכריע בשאלת השיהוי, מאחר שמצא שתי עילות אחרות המצדיקות את דחיית העתירה.

לא נקבע אם השידורים מהווים תעמולת בחירות

בשולי החלטתו התייחס סולברג לטענה נוספת שהעלו העותרים, ולפיה ערוץ 14 הוא גוף פעיל בבחירות. הוא הזכיר כי טענה דומה כבר נדחתה בהחלטה משנת 2022, וכי ממילא רק מפלגה רשאית להגיש עתירה לפי הסעיף הרלוונטי בחוק מימון מפלגות.

בסיכום החלטתו הדגיש סולברג כי דחיית העתירה נובעת מעילות דיוניות, ולא מבירור הטענות המהותיות בדבר אופי שידורי הערוץ. "העתירה נדחית אפוא על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי ומחמת העדר פנייה מוקדמת כראוי", קבע, והוסיף: "מובן שאין בכך כדי לומר דבר לגוף העניין - לכאן או לכאן".

השופט לא חייב את העותרים בהוצאות משפט.