חוקרת גילתה עשרות הקבלות מפתיעות בין מבול נח למעמד הר סיני

התיבה של נח וארון הברית

אחת ההקבלות הבולטות במחקר נוגעת לשני מבנים שונים בתכלית: תיבת נח וארון הברית. שניהם נבנים על-פי הוראות מפורטות של אלוהים, ובשני התיאורים נמסרות הוראות הנוגעות לחומרי הבנייה, למידות המבנה ולציפויו מבית ומחוץ.

בבראשית ו מצווה אלוהים על נח: "עשה לך תבת עצי גפר". בספר שמות מופיע הציווי "ועשו ארון עצי שטים". בשני המקרים מצוין אורך המבנה, רוחבו וגובהו. תיבת נח מצופה בכופר, ואילו ארון הברית מצופה בזהב. ג'אנג אף מצביעה על משחק מילים אפשרי בין "גפר", "כפר" ו"כפרת", ומציעה זיקה רעיונית בין התיבה שנועדה להציל חיים לבין ארון הברית.

הדמיון אינו מסתיים בתיאור הבנייה. בפרשת המבול חוזר כמה פעמים הביטוי "כאשר צוה ה' את נח", ואילו בתיאור הקמת המשכן מופיע שוב ושוב הביטוי "כאשר צוה ה' את משה". בשני הסיפורים מודגשת ההקפדה על ביצוע ההוראות האלוהיות.

הקבלה נוספת נוגעת למילה "מכסה". לאחר שהמים שוככים נאמר על נח: "ויסר נח את מכסה התבה". אותה מילה מופיעה בספר שמות בתיאור הכיסוי של המשכן. החוקרת מציינת כי הסרת מכסה התיבה והקמת המשכן מתוארות שתיהן ביום הראשון לחודש הראשון, וכי גם כאן עשוי להיות קשר ספרותי מכוון.

שבעה ימים, ארבעים יום ושני סיפורים מקבילים

אחד הממצאים המסקרנים במחקר נוגע למבנה הזמנים. בפרשת המבול מופיעות שתי כניסות של נח לתיבה, וביניהן תקופת המתנה של שבעה ימים. בספר שמות מתוארות שתי כניסות של משה אל הענן שעל הר סיני, כאשר גם שם מופיעים שבעה ימי המתנה ותקופה של ארבעים יום.

ג'אנג סבורה כי ההקבלה אינה מקרית. לדבריה, החזרות בסיפור המבול אינן בהכרח תוצאה של חיבור טקסטים נפרדים, אלא עשויות לשקף ניסיון ספרותי ליצור סיפור המקביל למתרחש בהר סיני.

החוקרת מצביעה גם על דמיון במשך הכולל של האירועים. על-פי חישובה, אירועי המבול משתרעים על פני כשנה ועשרה ימים, ואילו שהיית בני ישראל באזור הר סיני נמשכת כשנה וחמישה ימים. לדבריה, מדובר בהקבלה שלא זכתה עד כה לתשומת לב מספקת במחקר.

גם סיום האירועים כולל רכיב דומה: תיבת נח נחה על הרי אררט, ואילו סיפור הברית והמשכן קשור להר סיני. בשני המקרים ההר ממלא תפקיד מרכזי במעבר מתקופת משבר לשלב חדש ביחסים שבין אלוהים לבני האדם.

האם צריך לקרוא מחדש את השערת המקורות?

המשמעות המחקרית של הממצאים נוגעת לוויכוח ותיק בחקר המקרא. מאז המאה ה-18 הצביעו חוקרים על חזרות והבדלים בסיפור המבול, ובהם שני תיאורים של החלטת אלוהים להביא את המבול, הוראות שונות בדבר מספר בעלי החיים שיוכנסו לתיבה ותיאורי זמן שאינם זהים.

על יסוד הבדלים אלה התפתחה הגישה שלפיה סיפור המבול משלב לפחות שני מקורות ספרותיים, ובהם מקור המכונה במחקר "הכוהני" ומקור אחר, שאינו כוהני. חלוקה זו נעשתה לאחת הדוגמאות המרכזיות שעליהן נשענת השערת המקורות בחקר התורה.

ג'אנג אינה טוענת שהמחקר שלה מפריך את כל השערת המקורות או מוכיח שהתורה נכתבה בידי מחבר יחיד. טענתה מצומצמת וממוקדת יותר: ההקבלות בין סיפור המבול לבין סיפורי הר סיני חוצות את הגבולות שחוקרים שרטטו בין המקורות המשוערים. לכן, לשיטתה, קשה להסביר את מבנה סיפור המבול אך ורק באמצעות חיבור של שני מקורות נפרדים.

במקום זאת היא מציעה אפשרות אחרת: סיפור המבול עוצב באמצעות שילוב מכוון של רמיזות לטקסטים מקראיים שונים, לצד מסורות עתיקות ממסופוטמיה. לפי גישה זו, חלק מן החזרות והקשיים בטקסט עשויים להיות אמצעים ספרותיים שנועדו לקשור בין חלקי התורה ולהעשיר את משמעותם.

לא הוכחה היסטורית, אלא הצעה חדשה לקריאת התורה

למחקר יש גבולות ברורים. הוא אינו עוסק בשאלה אם המבול אכן התרחש מבחינה היסטורית, אינו מציג ממצאים ארכיאולוגיים ואינו מבקש להכריע מתי נכתבה התורה או מי כתב אותה. זהו מחקר ספרותי בחקר המקרא, המבוסס על בחינת לשון, מבנה סיפורי וקשרים בין פרקים שונים בתורה.

חשוב גם להדגיש שחלק מן ההקבלות בין תיבת נח, ארון הברית והמשכן כבר נדונו בספרות המחקרית בעבר. החידוש המרכזי של ג'אנג הוא בהיקף ההקבלות שהיא מזהה, בארגונן בשלוש קבוצות מרכזיות ובטענתה כי יש להן השלכות על ההסברים המקובלים להתהוות סיפור המבול.

המחקר טרם הפך לעמדה מוסכמת בחקר המקרא. האפשרות שחזרות מסוימות נועדו ליצור זיקה ספרותית אינה שוללת בהכרח את האפשרות שסיפור המבול התפתח גם באמצעות שילוב מסורות ומקורות שונים. ההכרעה בין ההסברים מחייבת דיון נוסף בשיטות הזיהוי של רמיזות מקראיות ובמשקל שיש להעניק לכל הקבלה.

ובכל זאת, המחקר מציע דרך מעניינת לקרוא מחדש את פרשת נח. במקום לראות בסיפור המבול יחידה מנותקת העוסקת באסון קדום, ג'אנג מציעה לראות בו גם סיפור המקדים ברמזים את האירועים המכוננים של עם ישראל: חטא העגל, הברית בהר סיני והקמת המשכן.

כך, שני סיפורים המרוחקים זה מזה ברצף המקראי עשויים להתגלות, על-פי פרשנותה, כחלק ממארג ספרותי אחד.