זיוף כספים ושיבוש כספומטים: זליכה יציע למוסד איך למוטט את כלכלת אירן מבפנים

שש אוגדות, שתי טייסות ו-20 מיליארד שקל נוספים

בהמשך הציג זליכה תוכנית להגדלת כוחו של צה"ל ולהרחבת יכולותיו הצבאיות לנוכח האיומים האזוריים. לדבריו, ישראל נדרשת להגדלה משמעותית של סדר הכוחות, להצטיידות נוספת במטוסי קרב ובמערכות הגנה ולהרחבת הייצור הביטחוני המקומי.

"חסר לנו שש אוגדות", טען. עוד אמר כי ישראל זקוקה לפחות לשתי טייסות נוספות של מטוסי אף-35 ואף-15, מעבר לרכש שכבר בוצע. לצד זאת קרא להגדיל את תקציב הביטחון באופן קבוע ב-20 מיליארד שקל לפחות, להרחיב את התקנת מערכות ההגנה האקטיבית "מעיל רוח" בכלים המשוריינים ולהקים מפעלי תחמושת נוספים בישראל.

זליכה קשר בין יכולתה של המדינה לממן את צורכי הביטחון לבין המדיניות הכלכלית. לטענתו, המונופולים והריכוזיות במשק פוגעים במשאבים העומדים לרשות המדינה ומקשים על מימון מערכות הביטחון, הבריאות והרווחה.

"אם אתה מוכר את המדינה לטייקונים, אין לך כסף לצבא, אין לך כסף לבריאות, אין לך כסף לרווחה", אמר. הוא האשים את נתניהו בכך שלא נאבק במידה מספקת בריכוזיות הכלכלית, וטען כי מדיניותו החלישה לאורך השנים גם את יכולתה של ישראל להרחיב את סדר הכוחות הצבאי.

שבחים לנתניהו על המלחמה, ביקורת על התמשכותה

לצד ביקורתו החריפה על ראש הממשלה, העניק לו זליכה אשראי על ניהול המלחמה. כאשר נשאל על ההתמודדות הצבאית עם אירן, חמאס וחיזבאללה, הבהיר כי הוא מכיר בהישגיו של נתניהו בתחום הביטחוני.

"אני לא אקח לביבי את מה ששלו", אמר. לדבריו, נתניהו ניהל את המלחמה באופן נכון בעיקרו, אף שהתמשכה זמן רב מדי, והיה עליו להאיץ את המהלכים הצבאיים.

עם זאת, זליכה הבהיר כי ההכרה בהישגי נתניהו אינה משנה את עמדתו כלפי מדיניותו הכלכלית והפוליטית. הוא הגדיר את עצמו כאיש ימין שאינו מחויב לנתניהו, וטען כי ראש הממשלה אינו יכול לטעון לבעלות על המחנה הימני.

זליכה הזכיר את תמיכתו של נתניהו בהינתקות ואת נאום בר-אילן, שבו הביע תמיכה עקרונית בהקמת מדינה פלשתינית בתנאים מסוימים. בה בעת האשים אותו בפגיעה בתחרות במשק ובצמצום כוחות צבאיים לאורך שנות כהונתו. לדבריו, ימין אמיתי מחייב גם בניית כוח צבאי, חיזוק ההתיישבות ומדיניות כלכלית שתאפשר לצעירים להישאר בארץ.

לא מפלגות ערביות, לא השתמטות, ותיק האוצר בידיי

בחלקו הפוליטי של הראיון הציג זליכה שלושה תנאים להשתתפות מפלגתו בממשלה הבאה: אי-הסתמכות על המפלגות הערביות, התנגדות להמשך ההשתמטות משירות צבאי וקבלת תיק האוצר לידיו לצורך מאבק ביוקר המחיה.

"אני לא אשב בממשלה שאני לא שר האוצר בה", הבהיר. לדבריו, אין בכוונתו לשמש אצבע מכרעת להקמת ממשלה שתאפשר את המשך ההשתמטות, והוא אינו מוכן להתפשר גם על התנגדותו לשותפות עם המפלגות הערביות.

עם זאת, זליכה הבחין בין המפלגות הערביות לבין הציבור הערבי. לדבריו, הוא מעוניין לעודד את השתלבותם של אזרחי ישראל הערבים במדינה, אך מתנגד להענקת השפעה קואליציונית למפלגות שלטענתו חברו לאויבי ישראל.

זליכה העריך כי לאחר הבחירות עשויות מפלגות המזוהות כיום עם גושים יריבים למצוא בסיס משותף להקמת ממשלה. הוא הזכיר אפשרות של שיתוף פעולה עם מפלגות מימין ומשמאל, והעריך כי מפלגתו, אם תזכה בשישה או בשבעה מושבים, עשויה להפוך לגורם מרכזי בקביעת הרכב הקואליציה.

"אנחנו הולכים להיות הציר שסביבו תיסוב כל הממשלה", הצהיר. לדבריו, אין בכוונתו לדרוש את ראשות הממשלה, אלא להבטיח את יישום שלושת העקרונות שהציג.

היום הראשון באוצר: ביטול מכסים ומאבק במונופולים

כאשר נשאל כיצד בכוונתו להילחם במונופולים, הציג זליכה שורת צעדים שיבקש לבצע מיד עם כניסתו לתפקיד שר האוצר. לדבריו, בכוונתו לבטל מכסים ומכסות יבוא, לפרק הסדרי בלעדיות ולהחמיר את האכיפה נגד גורמים המגבילים את התחרות.

"אני מתכנן להם את יום ההלם והאימה ביום הראשון שלי באוצר", אמר. זליכה הציע להגביל יבואנים בלעדיים, למנוע הסדרים המאפשרים ליצרנים מקומיים לחסום יבוא מתחרה ולחזק את יכולתה של רשות התחרות לפעול נגד מונופולים.

הוא הודיע כי בכוונתו להעביר את רשות התחרות לאחריותו הישירה ולפעול לחידוש האיסור על גביית מחירים מופרזים בידי בעלי מונופולין. לדבריו, יש להפסיק מצב שבו חברות גדולות נהנות מכוח שוק המאפשר להן לגבות מחירים גבוהים מהציבור.

בתחום המיסים התחייב זליכה לבטל את מס היסף ואת ההוראות למיסוי רווחים כלואים. לטענתו, מדובר בצעדים הפוגעים במיוחד בעצמאים, בבעלי מקצועות חופשיים ובעסקים קטנים, ומטילים על חלקם נטל מס שאינו מוצדק.

זליכה גם מתח ביקורת על תחזיות הצמיחה של המשק הישראלי. לדבריו, צמיחה של 4.5% לאחר שנות מלחמה והאטה אינה מעידה בהכרח על הישג כלכלי יוצא דופן, אלא עשויה לשקף התאוששות טבעית לאחר תקופה של פעילות מוגבלת. הוא הדגיש כי המבחן האמיתי הוא השיפור ברמת החיים והיכולת של הציבור לרכוש מזון ודיור במחירים סבירים.

החשש מירידת צעירים מהארץ

זליכה הזהיר מפני המשך עזיבתם של צעירים את ישראל על-רקע יוקר המחיה. לטענתו, עשרות אלפי ישראלים עוזבים מדי שנה משום שאינם מצליחים לבנות לעצמם עתיד כלכלי בארץ. הוא נקב במספר של כ-70 אלף עוזבים בשנה, אך לא הציג במהלך הראיון נתונים רשמיים התומכים באומדן זה.

"הצעירים שלנו לא פוחדים מהאירנים, אבל הם פוחדים מהסופר", אמר, והציג את המאבק ביוקר המחיה כחלק בלתי נפרד מתפיסתו הציונית והביטחונית.

לדבריו, כדי לחזק את אחיזתה של ישראל בארץ אין די בהרחבת ההתיישבות ובהתעצמות צבאית. יש להבטיח שגם הדור הצעיר יוכל לרכוש דירה, להתפרנס בכבוד ולגדל את ילדיו בישראל. הוא טען כי מדינה המאפשרת ליוקר המחיה להבריח את צעיריה מחלישה לאורך זמן גם את חוסנה הלאומי.