מבול מעשה ידי אדם: האם צבא אויב הציף עיר לפני 4,400 שנה

כיצד מתארכים שיטפון בן אלפי שנים?

אחד האתגרים המרכזיים במחקר היה לקבוע מתי בדיוק התרחשה ההצפה. לשם כך השתמשו החוקרים בשיטת תיארוך המבוססת על מדידת האור הנפלט מגרגירי מינרלים לאחר חשיפתם לגירוי במעבדה. השיטה מאפשרת להעריך כמה זמן חלף מאז נחשפו גרגירי המשקע לאחרונה לאור השמש.

התיארוך הניב גיל מרכזי המתאים לשנת 2390 לפני הספירה, אך עם טווח אי-ודאות של כ-220 שנה לכל כיוון. משום כך אין לראות בתוצאה זו תאריך מדויק של השיטפון.

כדי לצמצם את אי-הוודאות שילבו החוקרים נתונים נוספים, ובהם תיארוך פחמן 14 של שכבות שריפה שהתגלו באזורים אחרים באתר, ממצאי כלי חרס וחפצים שנמצאו במיקומים המעידים על סחיפתם ממקומם המקורי.

בין הממצאים היה גם מסמר יסוד קדום הנושא כתובת מתקופת שלטונו של אננתום הראשון, ששלט באזור בסביבות שנת 2425 לפני הספירה. שילוב הראיות אפשר לחוקרים לקבוע כי ההצפה התרחשה לאחר תקופתו ולפני השתלטות האימפריה האכדית על האזור.

האם הצבא התוקף השתמש במים כנשק?

ההסבר המסקרן ביותר שמציע המחקר נוגע למעורבות אפשרית של צבא אויב. לפי מקורות היסטוריים שומריים, לגש הייתה נתונה בסכסוכים עם ערים שכנות, ובסביבות שנת 2350 לפני הספירה הותקפה בידי לוגלזגסי, שליט אורוכ ואומה.

החוקרים מצאו התאמה בין התקופה שבה התרחשה המתקפה לבין השלב שבו נפגעה מערכת התעלות והמים החלו לזרום בנתיב בלתי מבוקר.

לפי אחת האפשרויות, כוחותיו של לוגלזגסי פרצו בכוונה סוללה מרכזית כדי להציף את העיר ולהעצים את נזקי המלחמה. תרחיש אחר הוא שהלחימה עצמה הביאה לנטישת התעלות ולהפסקת פעולות התחזוקה, ובעקבות זאת נפרצה אחת הסוללות והעיר הוצפה.

אין בידי החוקרים ראיה ישירה לפקודה צבאית להציף את העיר, ולכן האפשרות שמדובר בפעולת חבלה מכוונת נותרת בגדר השערה. עם זאת, התאמת הזמנים והממצאים הגאולוגיים מעניקה לה בסיס מחקרי.

אם אכן מדובר בהצפה מכוונת, היא עשויה להמחיש כיצד כבר לפני אלפי שנים הכירו צבאות את יכולתן של מערכות מים להפוך מכלי לפיתוח עירוני לאמצעי להרס.

השיטפון שינה את גורלה של העיר

לפי ממצאי המחקר, ההצפה לא הייתה בהכרח אירוע קצר וחולף. שכבות הסחף, השינויים בתוואי המים וסימני הנטישה שהתגלו באתר מעידים על פגיעה משמעותית בסביבה העירונית ועל שינויים שהתרחשו לאחר מכן בהתיישבות במקום.

החוקרים מציעים כי שילוב המלחמה עם הפגיעה במערכת המים האיץ את היחלשות העיר ואת הירידה במספר תושביה. אולם אין בכך כדי לקבוע שהשיטפון לבדו הביא לדעיכתה. התמורות הפוליטיות והצבאיות באזור מילאו אף הן תפקיד מרכזי.

המחקר מדגיש גם את חשיבותן של התעלות לתרבות השומרית. הן לא נועדו רק להשקיית שדות, אלא שימשו עורקי תחבורה ומסחר. לכן פגיעה בסוללה אחת יכלה לשבש בעת ובעונה אחת את אספקת המים, את החקלאות, את התחבורה ואת חיי המסחר.

הממצאים מציגים תמונה של חברה עירונית מפותחת, שתלותה בתשתיות הנדסיות מורכבות הייתה גם אחת מנקודות התורפה שלה.

האם יש קשר למבול נח?

גילויו של שיטפון קדום במסופוטמיה מעורר באופן טבעי את שאלת הקשר למסורות המבול, ובמיוחד לסיפור נח בספר בראשית. גם במסורות השומריות והבבליות מופיעים סיפורים על הצפה אדירה, חורבן נרחב והצלתם של בני אדם בודדים.

ואולם, המחקר על לגש אינו מזהה את השיטפון שהתגלה עם המבול המקראי, ואף אינו מציע קשר ישיר בינו לבין סיפור נח. החוקרים בחנו אירוע מקומי שהתרחש בעיר מסוימת, בתקופה היסטורית הניתנת לתיחום באמצעות ממצאים ארכיאולוגיים.

גם מבחינת סדר הזמנים, אין בסיס מדעי לקבוע כי האירוע בלגש הוא מקורם של סיפורי המבול הקדומים. חלק ממסורות המבול המסופוטמיות מוכרות ממקורות שנכתבו בתקופות שונות, ושאלת היווצרותן והתפתחותן עדיין נחקרת.

החשיבות של הממצא היא בכך שהוא מספק עדות מוחשית לאופן שבו שיטפון חמור יכול היה לשנות את גורלה של עיר במסופוטמיה הקדומה. הוא גם ממחיש מדוע חברות שחייהן היו תלויים במערכות מים גדולות עשויות היו להעניק לאסונות הצפה מקום מרכזי בזיכרון ההיסטורי ובמסורותיהן.

התגלית בלגש אינה פותרת את שאלת המבול המקראי, אך היא מוסיפה פרק מרתק להיסטוריה של אסונות המים בעולם העתיק. במקום שבו מים העניקו חיים ושגשוג, הם היו עלולים להפוך בתוך זמן קצר לכוח של חורבן.