המוח משתנה בהתבגרות ובהריון - בגיל המעבר התמונה שונה

גיל ההתבגרות, הריון וגיל המעבר מלווים בשינויים הורמונליים גדולים, אך המוח אינו משתנה בשלוש התקופות באותה דרך. מחקר מהולנד, שהתבסס על הדמיות מוח חוזרות של 1,095 נערות ונשים, מצא דמיון בחלק מהשינויים המבניים סביב הווסת הראשונה וההריון, ולעומתם דפוס שונה במהלך המעבר להפסקת הווסת.

דמיון בין ההתבגרות להריון

בקבוצת ההתבגרות נכללו 142 נערות, ובהן 34 שקיבלו את הווסת הראשונה בין הבדיקות. קבוצת ההריון כללה 110 נשים: 40 שעברו הריון ראשון, 30 שעברו הריון שני ו-40 נשים שלא ילדו ושימשו קבוצת ביקורת. בקבוצת גיל המעבר נכללו 843 נשים, ובהן 120 שעברו במהלך המעקב מהשלב שלפני הפסקת הווסת לשלב שלאחריה.

אצל הנערות שחצו את מועד הווסת הראשונה נמדדה ירידה ממוצעת של כ-0.16% בחודש בנפח החומר האפור בקליפת המוח. בנשים שעברו הריון ראשון או שני נמדדה ירידה של כ-0.12% בחודש. אלה שיעורי שינוי ממוצעים שחושבו בין ההדמיות, ולא קצב קבוע שהוכח כי הוא נמשך לאורך זמן.

הדמיון בין ההתבגרות להריון בלט באזורים קדם-מצחיים, קודקודיים ורקתיים. עם זאת, ביותר ממחצית מאזורי קליפת המוח נמצאו גם הבדלים בעוצמת השינוי. התוצאה מצביעה על חפיפה חלקית בין התהליכים, לצד מאפיינים ייחודיים לכל תקופה.

הממצא בגיל המעבר מחייב זהירות

בנשים שעברו במהלך המעקב את גיל המעבר, הירידה בנפח הכולל ובנפח הקליפתי של החומר האפור לא הייתה מובהקת לאחר התיקון הסטטיסטי להשוואות מרובות. לעומת זאת, בקבוצות הנשים שנותרו לפני הפסקת הווסת או לאחריה נמצאה ירידה מובהקת במדדים אלה. באזורים שמתחת לקליפת המוח נמשכה הירידה גם בקרב הנשים שחצו את המעבר.

כאן נדרשת הבחנה חשובה: העובדה שבקבוצה אחת נמצאה ירידה מובהקת ובאחרת לא, אינה מוכיחה כשלעצמה שהקבוצות שונות זו מזו. בהשוואה הישירה של קצב השינוי בנפח הכולל והקליפתי לא נמצא הבדל מובהק בין שלוש קבוצות גיל המעבר. לכן האפשרות של האטה זמנית בירידה היא פרשנות ראשונית, ולא מסקנה שהוכחה.