נתניהו בעתירה מנהלית: לחשוף האישורים לייצוג חינם לסנ"צ רינת סבן

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש (יום א', 18.10.26) עתירה מנהלית לפי חוק חופש המידע, שבה הוא מבקש להורות למשטרת ישראל למסור לו את כל המסמכים והאישורים שמכוחם הותר לסנ"צ רינת סבן לקבל ייצוג משפטי ללא תמורה. לטענת נתניהו, הייצוג שהוענק לסבן, המשמשת כעוזרת ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, מהווה טובת הנאה כספית בשווי של מאות אלפי שקלים שניתנה בזיקה לתפקידה כעובדת ציבור.

העתירה הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים (עת"מ 49225-10-26) נגד הממונה על העמדת מידע לציבור במשטרת ישראל, באמצעות באי-כוחו של נתניהו, עוה"ד עמית חדד, נועה מילשטיין ונופר שטטר. בעתירה מבקש נתניהו לקבל לידיו כל אישור, היתר, החלטה, חוות דעת ומסמך אחר המתירים את קבלת הייצוג. סבן שירתה בעבר כחוקרת בלהב 433, הייתה מעורבת בחקירות תיק 4000 ובחקירת עדי המדינה שלמה פילבר וניר חפץ, ומסרה עדות במשפטו של ראש הממשלה.

הבקשה שנדחתה בתיק הפלילי

בעתירה נאמר כי סבן ניהלה מספר הליכים משפטיים הנוגעים לקידומה לדרגת סגן-ניצב. במסגרת הליכים אלה, קיבלה הקצינה ייצוג משפטי ללא תמורה כספית מטעם התנועה למען איכות השלטון בישראל. בתנועה ציינו כי הייצוג נעשה בשקיפות מלאה ולפי כל ההיתרים והאישורים הנדרשים על-פי דין.

באי-כוחו של נתניהו מציינים כי הגישו בעבר לשופטים במשפטו הפלילי בקשה לפי סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי, במטרה להורות לתביעה להמציא להגנה את המסמכים שאפשרו לסבן (אז בדרגת רפ"ק) לקבל את הייצוג המשפטי. פרקליטי ראש הממשלה הסבירו כי המידע נדרש כדי לאפשר להם לבסס טענה של אכיפה בררנית בכל הקשור למדיניות הרשויות בנוגע לקבלת מתנות או טובות הנאה שוות כסף ללא תמורה.

השופטת רבקה פרידמן-פלדמן דחתה את הבקשה בתיק הפלילי וקבעה כי אין לה יסוד. בנימוקי ההחלטה נקבע כי על פני הדברים קשה למצוא הקבלה רלוונטית כלשהי בין המתואר בבקשה לבין הנטען בכתב האישום נגד נתניהו. השופטת פסקה כי אין בעניין מושא הבקשה כדי להעלות טענה ראויה לבירור בנושא אכיפה בררנית.

"החלטה מנהלית שחובה לפרסמה"

לדברי נתניהו בעתירה הנוכחית, המשטרה אישרה כי קיים מסמך התייחסות של היועץ המשפטי לממשלה בקשר לסוגיית הייצוג. עוד נמסר מהמשטרה כי להבנתה היתר הייצוג ניתן בעל-פה, וכי סנ"צ סבן פעלה בהתאם להנחיות וחתמה על הסדר ניגוד עניינים.

לטענת נתניהו, בקשתו לפי חוק חופש המידע נדחתה על-ידי המשטרה באופן גורף, בהתבסס על אמירה כללית שלפיה מדובר ב"תרשומות פנימיות". העותר טוען כי ההחלטה על דחיית בקשתו ניתנה ללא הנמקה פרטנית מספקת, מבלי שנבחנו מלוא סוגי המידע שהתבקשו, וללא עריכת איזון בין האינטרס הציבורי בגילוי לבין האינטרסים הנטענים נגדו. עוד נטען כי המשטרה לא בחנה אפשרות של מסירה חלקית, השחרה או הפרדת מידע.

בעתירה מודגש כי החלטת גורם במשטרה, שאינה מבוססת על תשתית עובדתית, להתיר לסנ"צ סבן לקבל טובות הנאה במאות אלפי שקלים, היא "החלטה מנהלית שיש חובה לפרסמה על נימוקיה וכי אין המדובר בתרשומת פנימית ואין כל אינטרס נוגד, ועל כן אין כל הצדקה לסירוב המשטרה למסירת המידע המבוקש".

נתניהו מבהיר כי אינו מבקש לחשוף תכתובות חסויות בין סבן לבאי-כוחה או פרטים אישיים חסויים שאינם רלוונטיים. לדבריו, בקשתו מתמקדת באופן הפעלת סמכותה של המשטרה ובמסמכי ההחלטה והאישורים המנהליים שנלוו להיתר, לרבות זהות הגורם המאשר, מקור הסמכות, אמות המידה שנשקלו והתנאים שנקבעו למתן ההיתר.

פרטי ההליך המשפטי

ערכאה: בית המשפט המחוזי בירושלים
ההליך: עת"מ 49225-10-26
העותר: ראש הממשלה בנימין נתניהו (באמצעות עוה"ד עמית חדד, נועה מילשטיין ונופר שטטר)
המשיבה: הממונה על העמדת מידע לציבור במשטרת ישראל