צרפת בוערת: עוצר בפריז, אלפי עצורים ומשבר שלטוני

הצתת בניין העירייה בלימוז' הפכה לאחד מסמלי המהומות. במהלך ההפגנות בשבת פרצו מתפרעים לבניין מהמאה ה-19 והציתו אותו. השריפה גרמה לקריסת חלקים מהגג ולנזק כבד למבנה.

לפי דיווחי התקשורת הצרפתית, המתפרעים ניפצו את חלונות הבניין, הציתו כלי רכב של המשטרה העירונית ובהמשך החלה ביזת חנויות. כוחות הכיבוי התקשו להשתלט על הלהבות, והמבנה ההיסטורי נהרס ברובו.

ראש העיר, גיום גרן, האשים את המדינה בכישלון חמור בהגנה על המבנה. לדבריו, השוטרים שהוצבו בעיר נותרו ללא תחמושת מתאימה לפיזור ההפגנות ונאלצו לסגת. הוא טען כי אילו קיבלו כוחות המשטרה את האמצעים הדרושים, ניתן היה למנוע את הצתת בניין העירייה.

גרן דרש מהממשלה להקצות תקציבים מיוחדים לשיקום העיר והמבנה שנפגע. ראש הממשלה לקורנו התחייב כי בניין העירייה ישוקם וכי המדינה תסייע בשמירה על רציפות השירותים הציבוריים ובהסדרת הפיצויים.

המשבר הביטחוני הפך גם למשבר פוליטי עבור הנשיא עמנואל מקרון. שר הפנים לוראן נונייס הציע להתפטר בעקבות הכשלים בהתמודדות עם המהומות, אולם הנשיא דחה את התפטרותו והורה לו להמשיך בתפקידו.

מקרון דרש בדיקה של כשלי המודיעין וההיערכות המשטרתית, לצד גיבוש שיטות פעולה חדשות להתמודדות עם המתפרעים.

בראיון לתחנת הרדיו France Inter הודה נונייס כי הרשויות איבדו שליטה בחלק מהערים הגדולות במהלך יום שבת. לדבריו, מספר המפגינים היה גדול משמעותית מההערכות המוקדמות. שירותי הביטחון צפו השתתפות של כ-200 אלף בני אדם, אך בפועל השתתפו בהפגנות כ-500 אלף.

נונייס הודה כי גם מספר המתפרעים והבוזזים הוערך בחסר. לדבריו, יש לשפר את היכולת לצפות מראש התארגנויות של קבוצות מתפרעים הנעות במהירות בין מוקדים שונים.

מחאת תלמידים שהפכה למשבר לאומי

גל המחאה צמח על-רקע טענות של תלמידי תיכון בדבר מחסור במשאבים ובכוח אדם במערכת החינוך, והתרחב למחאה ציבורית על יוקר המחיה והשחיקה בשירותים הציבוריים.

בהפגנות שהתקיימו בשבת השתתפו כחצי מיליון בני אדם. לצד צעדות מחאה שקטות, התפתחו עימותים אלימים בפריז, במרסיי, בליון, בבורדו ובערים נוספות. מתפרעים הציתו כלי רכב, פגעו במוסדות ציבור ובזזו חנויות.

בפריז התקשו כוחות המשטרה להתמודד עם מספר מוקדי מחאה במקביל, וחלק מהמפגינים הגיעו למרחק של כ-300 מטר מארמון האליזה. ביום שני חסמו מפגינים סטודנטים את הכניסה למוזאון הלובר ועיכבו את פתיחתו למבקרים.

מקרון גינה את האלימות והאשים קבוצות מהשמאל הקיצוני ועבריינים בניצול המחאה לצורך פגיעה במוסדות השלטון ובבתי עסק. עם זאת, הנשיא הדגיש כי יש להבחין בין מפגינים המביעים דרישות לגיטימיות לבין מי שהשתתפו במעשי אלימות וביזה.

המשבר הפוליטי: הלחץ על מקרון גובר

המהומות החריפו את המשבר הפוליטי של מקרון, המתקרב לסיום כהונתו לקראת הבחירות לנשיאות בשנת 2027. יכולתו להתמודד עם המשבר מוגבלת בשל מצבה הכלכלי של צרפת, החוב הציבורי הגבוה והפיצול הפוליטי בפרלמנט.

בניגוד למחאת האפודים הצהובים בשנים 2018-2019, שבמהלכה הצליחה הממשלה להציע ויתורים כלכליים נרחבים, מצבה הנוכחי של הכלכלה הצרפתית מצמצם את יכולתה להיענות לדרישות המפגינים.

במקביל, גם בעלי ברית לשעבר של הנשיא מותחים ביקורת על התנהלותו. ראש הממשלה לשעבר אדואר פיליפ מתח ביקורת על היעדר החלטות מעשיות להשבת הסדר, והעימותים חידשו את הדיון הציבורי בשאלת יכולתו של מקרון להמשיך להנהיג את המדינה עד לסיום כהונתו.

המשבר עשוי לחזק את מעמדה הפוליטי של מפלגת האיחוד הלאומי מהימין, בהנהגת מארין לה פן, שמציגה את המהומות כהוכחה לכישלון הממשלה בהבטחת ביטחון האזרחים. מנגד, בשמאל טוענים כי ההתמקדות באלימות אינה נותנת מענה למצוקה החברתית והכלכלית שהובילה למחאה.

מקרון עצמו יצא ביום שני לביקור במדינות המפרץ, בין היתר בניסיון לקדם הסכמות שיסייעו להבטחת אספקת דלק לצרפת. הביקור התקיים למרות הקריאות לנשיא להישאר במדינה לנוכח המשבר.

למרות צעדי המשטרה, ארגוני תלמידים וקבוצות מחאה ממשיכים לקרוא להפגנות. הממשלה נדרשת כעת להתמודד במקביל עם האתגר הביטחוני ברחובות ועם הדרישות לשיפור מערכת החינוך ולהקלה על יוקר המחיה.