מבצע בינלאומי חשף נכסים הקשורים להונאות מקוונות ב-39 מיליארד דולר

יותר מ-123 מיליון ניסיונות הונאה סוכלו

משרד הפנים באיחוד האמירויות מסר כי במסגרת המבצע סוכלו יותר מ-123.71 מיליון ניסיונות הונאה מקוונים ברחבי העולם.

מדובר בנתון חריג בהיקפו, אולם הרשויות לא פרסמו את שיטת הספירה. לפיכך, אין אפשרות לקבוע כמה מן הניסיונות היו אירועים נפרדים, כמה היו ניסיונות חוזרים נגד אותם קורבנות וכמה זוהו ונחסמו באופן אוטומטי בידי מערכות אבטחה.

במהלך המבצע הועברו בין הגופים המשתתפים יותר מ-9,000 פריטי מידע מודיעיני. שיתוף המידע נועד לאפשר זיהוי מהיר של חשבונות חשודים, איתור העברות כספיות וקישור בין פעילות פלילית המתבצעת במדינות שונות.

הרשויות דיווחו גם על תרומה לאבטחת יותר מארבעה מיליארד עסקות פיננסיות מדי חודש באמצעות טכנולוגיית טוקניזציה, המחליפה פרטי תשלום רגישים במזהים דיגיטליים. מדובר באמצעי להגנה על נתונים ולצמצום סיכוני הונאה, ולא בארבעה מיליארד ניסיונות הונאה שנמנעו.

חברות טכנולוגיה ומוסדות פיננסיים השתתפו

במבצע השתתפו, בין היתר, חברות התשלומים מאסטרקארד ו-Crypto.com, חברות הטכנולוגיה מטא, טיקטוק, וואווי וטרנד מיקרו, וכן חברות המתמחות בזיהוי הונאות ובאבטחת מידע.

שילוב החברות הפרטיות נועד להתמודד עם אחת הבעיות המרכזיות במאבק בהונאות מקוונות: פעילותן של רשתות פשיעה החוצות גבולות ומשתמשות בו-זמנית בחשבונות בנק, בשירותי תשלום דיגיטליים, ברשתות חברתיות ובתשתיות תקשורת.

לצד איחוד האמירויות השתתפו במבצע מדינות מאסיה, מאירופה, מאפריקה ומאמריקה, ובהן בריטניה, צרפת, סין, יפן, סינגפור, קנדה, ירדן, אינדונזיה, מרוקו וקניה.

הפעילות התמקדה בשלושה סוגי עבירות: הונאות שבהן נעשה שימוש בכלי בינה מלאכותית, הונאות פיננסיות באמצעות פלטפורמות דיגיטליות וסחיטה מינית באינטרנט. לא פורסמה חלוקה של המעצרים והנכסים שאותרו לפי סוגי העבירות.

האינטרפול והאו"ם מעורבים במאבק

שר הפנים של איחוד האמירויות, סייף בן זאיד אאל נהיאן, הציג את תוצאות המבצע כהוכחה לחשיבות שיתוף הפעולה הבינלאומי במאבק בפשיעה חוצת גבולות.

לדבריו, הצלחת שיתוף הפעולה הביטחוני אינה נמדדת רק במספר המדינות המשתתפות, אלא בתוצאות המעשיות ובהשפעתן על הגנת הציבור.

גם משרד האו"ם למאבק בסמים ובפשיעה שיבח את היוזמה. מנהלת המשרד, מוניקה ג'ומה, ציינה את חשיבות שילובן של רשויות אכיפה וחברות טכנולוגיה במאבק נגד רשתות הונאה המשתמשות בכלים דיגיטליים מתקדמים.

הונאות ברשת אינן מכירות בגבולות

המבצע ממחיש את השינוי שחל במאפייני הפשיעה הכלכלית. רשתות הונאה יכולות להפעיל מוקדים במדינה אחת, ליצור קשר עם קורבנות במדינה אחרת ולהעביר את הכספים באמצעות חשבונות בנק ופלטפורמות דיגיטליות במדינות נוספות.

שיטות אלה מקשות על רשויות האכיפה לזהות את כלל המעורבים ולהשיב כספים שנגנבו. השימוש בבינה מלאכותית מוסיף אפשרויות להתחזות וליצירת הודעות, קולות ותכנים מזויפים, העלולים לשמש להונאה ולסחיטה.

התופעות הללו רלוונטיות גם לציבור בישראל, אולם בהודעות על המבצע לא נמסר על השתתפות ישראלית, על קורבנות ישראלים או על קשר ישיר בין רשתות ההונאה שנחשפו לבין פעילות עבריינית בישראל.

למרות הנתונים שהציג משרד הפנים, טרם פורסמו פרטים המאפשרים לאמת באופן עצמאי את מלוא הישגי המבצע. בפרט, אין עדיין נתונים על סכומי הכסף שהושבו בפועל לנפגעים, על כתבי אישום שהוגשו או על הרשעות בעקבות המעצרים.

השלב הבא במאבק ברשתות ההונאה יהיה אפוא לא רק איתור החשודים והנכסים, אלא גם מיצוי ההליכים הפליליים והשבת כספים לקורבנות.