ראש הממשלה
בנימין נתניהו הורה לדרג המדיני לשנות את המדיניות הרשמית ולתמוך בארגנטינה בסוגיית איי פוקלנד. ההנחיה גובשה בתגובה להחלטת שר החוץ הבריטי אד מיליבנד להטיל סנקציות כלכליות על ההתנחלויות ביהודה ושומרון (יום שבת, 24.10.26).
המהלך המדיני נועד להעניק גיבוי לדרישת נשיא ארגנטינה חבייר מיליי לפתוח במשא-ומתן ישיר מול בריטניה על עתיד הטריטוריה שבמחלוקת בדרום האוקיינוס האטלנטי. בירושלים נמנעים בשלב זה מהכרה רשמית בריבונות ארגנטינאית מלאה על האיים, אך עצם הקריאה למו"מ מהווה סטייה חדה מהניטרליות המסורתית של ישראל. מנגד, דוברת משרד החוץ בירושלים ושגרירות ישראל בלונדון הכחישו את הדברים ומסרו בתגובה: "הדיווח אינו נכון. אין שינוי בעמדתנו בנושא".
העימות באו"ם והמשבר מול לונדון
הביטוי הפומבי הראשון לשינוי המדיניות נרשם כבר בדיון שנערך באו"ם בשבוע שעבר, כאשר שגריר ישראל בארגון
דני דנון קרא ללונדון ולבואנוס איירס לקיים הידברות ישירה. דנון הצהיר בדיון ביחס לסכסוך הטריטוריאלי על האיים: "ישראל מכירה בחשיבות שהציבור הארגנטינאי מייחס לסוגיה זו, וכן במאמצים המתמשכים של ארגנטינה בערוצים דיפלומטיים ובהתאם לעקרונות המשפט הבינלאומי. התקדמות בנושא חייבת להתבצע תוך התחשבות במכלול ההיבטים ההיסטוריים, המשפטיים והאנושיים הרלוונטיים". גורם בממשלת ישראל אישר כי ההצהרה תואמה מראש: "נוסח ההצהרה עצמו אושר בדרגים הגבוהים ביותר של ממשלת ישראל".
התפנית הישראלית מגיעה בעיצומו של משבר דיפלומטי חריף בין ירושלים ללונדון, שהחריף לאחר שבריטניה הכירה במדינה פלשתינית בשנת 2025 והטילה סנקציות על מתיישבים בחודש שעבר. בתגובה לצעדים אלו, ישראל שנמכה את מעמד הקונסוליה הבריטית בירושלים וגירשה את רוב אנשי צוותה. המהלך נועד להדק את הברית האסטרטגית עם הנשיא מיליי, הנחשב לאחד מבעלי הברית הקרובים והקולניים ביותר של נתניהו בזירה הבינלאומית.
|
|
|
|
|
חזית החוף של פורט סטנלי, בירת איי פוקלנד, ובמרכזה קתדרלת קרייסט צ'רץ' [צילום: AP]
|
להלן מוקדי המתיחות המרכזיים סביב איי פוקלנד:
- הסנקציות הבריטיות ביו"ש: החלטת שר החוץ הבריטי מיליבנד להטיל עיצומים כלכליים על ההתנחלויות הובילה את לשכת נתניהו לחפש מנופי לחץ נגדיים מול ממשלת בריטניה בנקודות הרגישות ביותר עבורה.
- מאבק האנרגיה והקידוחים: ארגנטינה מנהלת מאבק משפטי נגד קידוחי נפט וגז מצפון לאיים, והודיעה כי תטיל סנקציות על חברות אנרגיה הפועלות באזור - מהלך המשפיע גם על חברת "נאוויטס פטרוליום" הישראלית השותפה בפרויקט קידוחי הנפט "סי ליון" צפונית לפוקלנד.
- האיתות של ממשל טראמפ: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אותת אף הוא כי וושינגטון עשויה לסיים את מדיניות הניטרליות שלה ולתמוך בתביעת הריבונות של ארגנטינה, מה שמגביר את הלחץ המדיני על לונדון.
|
|
|
|
|
|
רצועת המגורים של פורט סטנלי לאורך המפרץ [צילום: AP]
|
|
מורשת מלחמת 1982 ומשאל העם
איי פוקלנד, המכונים בארגנטינה "איי מלווינאס", נמצאים בשליטה בריטית מאז שנת 1833 ומהווים מוקד לסכסוך היסטורי מדמם. בשנת 1982 פלש צבא ארגנטינה לאיים בניסיון להשתלט עליהם, ובתגובה שיגרה ראש ממשלת בריטניה דאז מרגרט תאצ'ר כוח משימה ימי לדרום האוקיינוס האטלנטי. המלחמה נמשכה 74 ימים וגבתה את חייהם של 907 בני אדם - מהם 649 ארגנטינאים, 255 בריטים ושלושה מתושבי האיים - והסתיימה בניצחון בריטי שהוביל לנפילת החונטה הצבאית בבואנוס איירס.
כיום מתגוררים באיים כ-3,500 תושבים, ובמשאל עם שנערך בשנת 2013 הצביעו 99.8% מהם בעד הישארות תחת שלטון הכתר הבריטי, כאשר שלושה תושבים בלבד התנגדו. בריטניה מתעקשת כי סוגיית הריבונות אינה נתונה למשא-ומתן ללא הסכמת התושבים, בעוד הנשיא מיליי דוחה את תוקף משאל העם ומגדיר את מתיישבי האיים כ"אוכלוסייה מושתלת בטריטוריה גזולה". גורמים בירושלים הבהירו כי חרף המחלוקת המדינית, שיתוף הפעולה הביטחוני והמודיעיני בין ישראל לבריטניה נמשך כסדרו, אך החרפה נוספת בסנקציות הבריטיות עלולה להוביל להכרה ישראלית מלאה בתביעת הריבונות של ארגנטינה.
|
|
עיתונאי-חוקר. מייסד News1. מתמקד בחשיפות ובתחקירים בלעדיים בתחום המשפט העסקים והממשל. מקדש את חופש הביטוי. חשבון ב-X

| פייסבוק
| תאריך: |
24/10/2026
|
|
|
עודכן: |
24/10/2026
|
|
|