בעקבות ההסכם הטורקי-לובי: יוון ומצרים מקדמות מהלך נגדי להרחבת הגבול הימי

יוון ומצרים מקדמות מהלך מדיני שנועד להרחיב מזרחה, לכיוון קפריסין, את תיחום האזור הכלכלי הבלעדי ביניהן. המגעים מתקיימים בעקבות החלטת בית הנבחרים במזרח לוב לאשר את הסכם הגבולות הימיים שנחתם עם טורקיה בשנת 2019, ושיוון, מצרים וקפריסין מתנגדות לו.

שר החוץ היווני, יורגוס ירפטריטיס, הודיע (22.10.26) כי ארצו מקיימת שיחות עם מצרים על הרחבת ההסכם הקיים. לדבריו, כל הסדר חדש יתבסס על המשפט הבינלאומי ועל אמנת האו"ם בדבר דיני הים.

ירפטריטיס ושר החוץ המצרי, בדר עבד אל-עאטי, שוחחו בעקבות החלטת הפרלמנט הלובי והביעו התנגדות משותפת להסכם הימי בין טורקיה ללוב. לטענת שתי המדינות, ההסכם מתעלם מזכויותיהן הימיות של מדינות אחרות במזרח הים התיכון.

לפי דיווח נוסף בעיתונות היוונית, שתי המדינות הסכימו עקרונית לפתוח במגעים להרחבת התיחום הימי מזרחה. עם זאת, עדיין לא נחתם הסכם חדש ולא פורסמה מפה מוסכמת של הגבולות המוצעים.

הפרלמנט הלובי אישר הסכם שנוי במחלוקת

ההתפתחות הנוכחית החלה כאשר בית הנבחרים במזרח לוב אישר (20.10.26) את מזכר ההבנות הימי שנחתם בין טורקיה לממשלת לוב בשנת 2019.

ההסכם הטורקי-לובי מתווה אזורי סמכות ימיים בין שתי המדינות במזרח הים התיכון. יוון טוענת כי התיחום מתעלם מהזכויות הימיות הנובעות מאיים יווניים, ובראשם כרתים, ומשום כך אינו יכול לשמש בסיס חוקי לחלוקת האזורים הכלכליים באזור.

מצרים וקפריסין חולקות על תוקפו של ההסכם ועל השלכותיו האפשריות לגבי זכויותיהן הימיות. מנגד, טורקיה עומדת על עמדתה בנוגע לתיחום האזורים הימיים ולזכויותיה במזרח הים התיכון.

החלטת הפרלמנט במזרח לוב מעניקה להסכם אישור פוליטי נוסף מצד אחד ממוקדי השלטון במדינה, אך אינה מסיימת את המחלוקת המשפטית והמדינית בין המדינות המעורבות.

האיחוד האירופי מתייצב לצד יוון ומצרים

האיחוד האירופי פרסם (21.10.26) הודעה רשמית בעקבות אישור ההסכם בפרלמנט הלובי. בהודעה חזר האיחוד על עמדתו כי ההסכם הטורקי-לובי פוגע בזכויות הריבוניות של מדינות שלישיות, אינו עולה בקנה אחד עם דיני הים ואינו יכול ליצור השלכות משפטיות כלפי מדינות שאינן צד לו.

העמדה האירופית מחזקת את התנגדותן של יוון וקפריסין להסכם, אך אין פירושה שהמחלוקת הימית הוכרעה בהליך משפטי מחייב בין כל המדינות המעורבות.

הסכסוך משקף מחלוקת ממושכת על תיחום האזורים הכלכליים בים התיכון, ובייחוד על השפעתם של איים על קביעת גבולות ימיים ועל זכויות לניצול משאבי טבע.

הרחבת ההסכם שנחתם בשנת 2020

יוון ומצרים חתמו באוגוסט 2020 על הסכם לתיחום חלקי של האזור הכלכלי הבלעדי ביניהן. ההסכם נחתם לאחר שטורקיה ולוב הגיעו להסכמות משלהן, ונועד לעגן את עמדתן של אתונה וקהיר לגבי חלוקת הזכויות הימיות.

ההסדר הקיים אינו מכסה את כל השטח הימי שבין המדינות. כעת מבקשות יוון ומצרים לבחון הרחבה של התיחום מזרחה, אל האזור שבין האי רודוס לקפריסין.

לפי הדיווחים ביוון, המגעים החדשים עשויים לעסוק בשטחים שממזרח לקו האורך 28 מעלות, הנמצא באזור רודוס. תיחום מוסכם של השטח עשוי לחזק את עמדת שתי המדינות מול התביעות הימיות של טורקיה ולוב.

אולם עצם פתיחת השיחות אינה משנה את הגבולות הימיים. לשם כך יידרשו הסכמות על קו תיחום, חתימה על הסכם חדש והליכים מדיניים ומשפטיים בהתאם לדין החל.

המשמעות האפשרית לישראל

למחלוקת יש משמעות גם מבחינת ישראל, המקיימת שיתוף פעולה מדיני וביטחוני עם יוון וקפריסין, וכן קשרים הדוקים עם מצרים.

המזרח הים התיכון הוא מוקד לפיתוח מאגרי גז, תשתיות חשמל ונתיבי תובלה ימיים. אי-ודאות בנוגע לגבולות האזורים הכלכליים עלולה להקשות על קידום מיזמים חוצי גבולות ועל גיוס השקעות לתשתיות ארוכות טווח.

אחד המיזמים בעלי החשיבות לישראל הוא החיבור החשמלי המתוכנן בין ישראל, קפריסין ויוון. אף שאין עדות לכך שהמגעים הנוכחיים כוללים את ישראל או עוסקים ישירות בתוואי הפרויקט, להתפתחויות המדיניות בים התיכון עשויה להיות השפעה על סביבת הפעילות שלו.

ההסכם המתגבש, אם יושג, עשוי גם לחזק את התיאום המדיני בין יוון למצרים מול הפעילות הטורקית באזור.

לעת עתה מדובר במגעים ראשוניים ולא בשינוי שהושלם. ההמשך יהיה תלוי ביכולתה של אתונה וקהיר להגיע להסכמה על תיחום ימי נוסף, ובהשלכות המדיניות של המהלך על יחסיהן עם טורקיה ולוב.