וידל. "מסע רדיפה פוליטי" [צילום: יוסי אלוני/פלאש 90]
ראש עיריית רמלה ישלם 40,000 ש"ח בגין לשון הרע |
סגנית נשיא בית משפט השלום אביגיל פריי קבעה כי מיכאל וידל ייחס לפעיל חברתי אשפוז פסיכיאטרי על בסיס רכילותי ● דחתה את התביעה נגד רעייתו ושני בכירים בעירייה ● חייבה את התובע לשלם להם הוצאות בסך 20,000 ש"ח ● מתחה ביקורת על התנהלותו הפרובוקטיבית |
ראש עיריית רמלה, מיכאל וידל, ישלם פיצויים בסך 40,000 ש"ח לפעיל החברתי חזי משה, לאחר שייחס לו אשפוז פסיכיאטרי בעבר ללא כל ביסוס עובדתי. סגנית נשיא בית משפט השלום בפתח תקוה, השופטת אביגיל פריי, קבעה (יום ד', 21.10.26) כי המכתב הרשמי ששיגר וידל לפסיכיאטרית המחוזית נשען על בסיס רכילותי בלבד וחרג מההגנות הקבועות בחוק בשל הפצתו לגורמים נוספים.
השופטת פריי דחתה את תביעת הדיבה בסך 500,000 ש"ח שהגיש משה נגד רעייתו של ראש העירייה, אירית וידל, נגד ממלא-מקום ראש העירייה אברהם אילוז ונגד עוזרו של ראש העירייה יצחק סויסה. במסגרת פסק הדין (ת"א 36766-03-21) חויב וידל לשלם למשה שכר טירחת עורך דין בסך 10,000 ש"ח והוצאות בסך 1,500 ש"ח בתוספת אגרה, בעוד שמשה חויב לשלם 10,000 ש"ח לאירית וידל ו-10,000 ש"ח לאילוז ולסויסה.
הרקע לסכסוך והמכתב לפסיכיאטרית
הסכסוך המר בין הצדדים פרץ סביב הבחירות המקומיות שהתקיימו בחודש אוקטובר 2018, שבהן תמך משה במועמד יריב לראשות העירייה ותלה שלטי בחירות על נגררים שהיו ברשותו. משה טען כי וידל פתח נגדו במסע רדיפה פוליטית שכלל שליחת פקחים ושיטור עירוני על בסיס יומי ומתן דוחות מוטים, בעוד שהנתבעים טענו כי מדובר בתביעת השתקה שנועדה להסוות מסכת הטרדות, מעקבים, מארבים והכפשות קשות מצדו ברשת הפייסבוק. בחודש ספטמבר 2018 אף הוצא נגד משה צו האוסר עליו להטריד, לבלוש או לעקוב אחר וידל ובני משפחתו.
במוקד ההכרעה עמד מכתב תלונה רשמי ששלח וידל ב-08.12.19 לפסיכיאטרית המחוזית במחוז מרכז, ד"ר מרילנה לבן, שבו פירט את התנהגותו הטורדנית של משה וביקש לבחון את אשפוזו. העתקים מהמכתב הועברו למנכ"ל עיריית רמלה, רונן עזריה, לממונה על נפת רמלה במשרד הבריאות, וכן לאירית וידל שעשתה בו שימוש בהליך צו הטרדה מאיימת שניהלה נגד משה.
השופטת פריי קבעה כי וידל לא ידע לציין מקור לטענתו בעדותו מ-14.01.26, ותמך את קביעתו העובדתית בשמועות בלבד. בפסק הדין נקבע: "המכתב מעלה טענות עובדתיות ומערב גם טענות לחשדות ביחס למצבו הנפשי של התובע לדעתו של הנתבע, אולם כאשר הנתבע 1 כותב 'כידוע לי, בעבר הנ"ל היה מאושפז בבית חולים פסיכיאטרי' אין המדובר במשפט המנוסח כטענה או השערה. הנתבע 1 בחר להתנסח כאילו אשפוזו הפסיכיאטרי של התובע הינו עובדה מוגמרת כשהבסיס לאמירה זו הינו רכילותי לחלוטין והוא לא הביא כל אסמכתא לטענה זו".
שלילת ההגנות בגין הפצת המכתב
בית המשפט דחה את טענות ההגנה של וידל, אשר טען כי פנייתו מוגנת מכוח חוק איסור לשון הרע כתלונה שהוגשה בתום לב לרשות מוסמכת או לשם הגנה על עניין אישי כשר. השופטת הבהירה כי ניתן היה לקבל את ההגנות אילו המכתב היה ממוען אך ורק לפסיכיאטרית המחוזית ונותר בידיעתה בלבד.
השופטת פריי הצביעה על שורת כשלים השוללים את הגנת תום הלב מראש העירייה:
גידופים בעידנא דריתחא וזוטי דברים
במקביל לקבלת התביעה בגין המכתב, דחתה השופטת פריי את יתר עילות התביעה שהתייחסו לקריאות רחוב וביטויים שהוטחו במשה באירועים שונים. ביחס לתקרית שהתרחשה ב-09.08.20 בחניון מול בית הכלא ברמלה בתום הפגנת הורים, קבעה השופטת כי משה הוא שיזם את העימות מול אירית וידל, צילם אותה מקרוב והטיח בה גידופים חמורים כגון "עבריינית", "מפעילה את העירייה" ו"את דומה לקוף".
בתגובה לכך צעקה לעברו אירית וידל: "שיקחו אותך לבית משוגעים... אתה חולה נפש" ו"ברחת מבית משוגעים". השופטת קבעה כי הדברים נאמרו בעידנא דריתחא, בסערת רגשות וכתגובה ישירה להתגרותו של משה, אשר אף הסריט את האירוע והעלה אותו לרשתות החברתיות כסרטון ערוך ובכך הפך למפיץ העיקרי שלו. השופטת סיכמה נקודה זו בקביעה כי משה "התנהל כזמרי אך מבקש שכר כפנחס".
דין זהה הוחל על אמירות שיוחסו לאילוז ולסויסה במהלך תליית שלטי בחירות ברחוב צה"ל ב-30.08.18 ובשולי ישיבת מועצת העיר ב-23.12.19, שבהן כונה משה "משוגע", "חייב אשפוז" ו"לא לקח את הכדור שלו הערב". השופטת ציינה כי אומנם יש להצר על הלשון הבוטה ועל קלות הראש שבה התייחסו השניים למחלות נפש, אך קבעה כי מדובר בחילופי דברים ספונטניים שנאמרו בעידנא דריתחא בעקבות פרובוקציות של משה, אשר חוסים תחת הגנת "זוטי דברים" ואינם נתפסים בעיני השומע הסביר כאבחנה רפואית.
השופטת פריי ציינה כי אינה מתעלמת מפסק דין קודם מ-15.05.24 שבו נקבע כי וידל פעל נגד משה בנקמנות כדי להשתיק ביקורת לגיטימית, אך הדגישה כי בהליך הנוכחי נחשף קו של הטרדה חוזרת ונשנית מצד משה כלפי משפחת ראש העירייה. בין היתר צוינו מאות פוסטים בוטים שפרסם משה בפייסבוק, כולל כיתובים דוגמת "מוח של ילד בכיתה ג'" ופרסום תמונה מחדר השינה של כלתו של וידל מ-25.11.18, לצד תלונות סרק שהוגשו למקום עבודתה של אירית וידל ברשות המיסים.
פרטי ההליך המשפטי
ערכאה: בית משפט השלום בפתח תקוה
הליך: ת"א 36766-03-21 משה נ' וידל ואח'
שופטת: סגנית הנשיא אביגיל פריי
תובע: חזי משה
נתבעים: מיכאל וידל, אירית וידל, אברהם אילוז, יצחק סויסה
תאריך פסק הדין: 21.10.26
השופטת פריי דחתה את תביעת הדיבה בסך 500,000 ש"ח שהגיש משה נגד רעייתו של ראש העירייה, אירית וידל, נגד ממלא-מקום ראש העירייה אברהם אילוז ונגד עוזרו של ראש העירייה יצחק סויסה. במסגרת פסק הדין (ת"א 36766-03-21) חויב וידל לשלם למשה שכר טירחת עורך דין בסך 10,000 ש"ח והוצאות בסך 1,500 ש"ח בתוספת אגרה, בעוד שמשה חויב לשלם 10,000 ש"ח לאירית וידל ו-10,000 ש"ח לאילוז ולסויסה.
הרקע לסכסוך והמכתב לפסיכיאטרית
הסכסוך המר בין הצדדים פרץ סביב הבחירות המקומיות שהתקיימו בחודש אוקטובר 2018, שבהן תמך משה במועמד יריב לראשות העירייה ותלה שלטי בחירות על נגררים שהיו ברשותו. משה טען כי וידל פתח נגדו במסע רדיפה פוליטית שכלל שליחת פקחים ושיטור עירוני על בסיס יומי ומתן דוחות מוטים, בעוד שהנתבעים טענו כי מדובר בתביעת השתקה שנועדה להסוות מסכת הטרדות, מעקבים, מארבים והכפשות קשות מצדו ברשת הפייסבוק. בחודש ספטמבר 2018 אף הוצא נגד משה צו האוסר עליו להטריד, לבלוש או לעקוב אחר וידל ובני משפחתו.
במוקד ההכרעה עמד מכתב תלונה רשמי ששלח וידל ב-08.12.19 לפסיכיאטרית המחוזית במחוז מרכז, ד"ר מרילנה לבן, שבו פירט את התנהגותו הטורדנית של משה וביקש לבחון את אשפוזו. העתקים מהמכתב הועברו למנכ"ל עיריית רמלה, רונן עזריה, לממונה על נפת רמלה במשרד הבריאות, וכן לאירית וידל שעשתה בו שימוש בהליך צו הטרדה מאיימת שניהלה נגד משה.
השופטת פריי קבעה כי וידל לא ידע לציין מקור לטענתו בעדותו מ-14.01.26, ותמך את קביעתו העובדתית בשמועות בלבד. בפסק הדין נקבע: "המכתב מעלה טענות עובדתיות ומערב גם טענות לחשדות ביחס למצבו הנפשי של התובע לדעתו של הנתבע, אולם כאשר הנתבע 1 כותב 'כידוע לי, בעבר הנ"ל היה מאושפז בבית חולים פסיכיאטרי' אין המדובר במשפט המנוסח כטענה או השערה. הנתבע 1 בחר להתנסח כאילו אשפוזו הפסיכיאטרי של התובע הינו עובדה מוגמרת כשהבסיס לאמירה זו הינו רכילותי לחלוטין והוא לא הביא כל אסמכתא לטענה זו".
שלילת ההגנות בגין הפצת המכתב
בית המשפט דחה את טענות ההגנה של וידל, אשר טען כי פנייתו מוגנת מכוח חוק איסור לשון הרע כתלונה שהוגשה בתום לב לרשות מוסמכת או לשם הגנה על עניין אישי כשר. השופטת הבהירה כי ניתן היה לקבל את ההגנות אילו המכתב היה ממוען אך ורק לפסיכיאטרית המחוזית ונותר בידיעתה בלבד.
השופטת פריי הצביעה על שורת כשלים השוללים את הגנת תום הלב מראש העירייה:
-
- נמענים בלתי מוסמכים: וידל לא הניח מסד עובדתי המסביר את שיתופם של מנכ"ל העירייה ומנהל נפת רמלה במשרד הבריאות בטענות הנוגעות למצבו הנפשי של משה, ומנכ"ל העירייה אף לא הובא לעדות.
-
- סתירה בזהות היוזם: בעוד שווידל טען כי הוא יזם את משלוח המכתב, רעייתו אירית העידה כי היא זו שיזמה את הוצאתו, וסתירה עובדתית זו לא יושבה.
-
- עירוב תפקידים פסול: השופטת קבעה כי קיים עירוב פסול בין תפקידו הציבורי של וידל לבין הנמענים הנוספים ומסירת המכתב לרעייתו לצורך הצגתו בבית המשפט.
-
- דחיית דרישת החשיפה: בית המשפט דחה את דרישת הנתבעים לחשוף את תיקיו הרפואיים של משה, וקבע כי הליכי גילוי מסמכים אינם מהווים מקצה שיפורים המאפשר דיג ראיות לביסוס דיבור המהווה לשון הרע.
גידופים בעידנא דריתחא וזוטי דברים
במקביל לקבלת התביעה בגין המכתב, דחתה השופטת פריי את יתר עילות התביעה שהתייחסו לקריאות רחוב וביטויים שהוטחו במשה באירועים שונים. ביחס לתקרית שהתרחשה ב-09.08.20 בחניון מול בית הכלא ברמלה בתום הפגנת הורים, קבעה השופטת כי משה הוא שיזם את העימות מול אירית וידל, צילם אותה מקרוב והטיח בה גידופים חמורים כגון "עבריינית", "מפעילה את העירייה" ו"את דומה לקוף".
בתגובה לכך צעקה לעברו אירית וידל: "שיקחו אותך לבית משוגעים... אתה חולה נפש" ו"ברחת מבית משוגעים". השופטת קבעה כי הדברים נאמרו בעידנא דריתחא, בסערת רגשות וכתגובה ישירה להתגרותו של משה, אשר אף הסריט את האירוע והעלה אותו לרשתות החברתיות כסרטון ערוך ובכך הפך למפיץ העיקרי שלו. השופטת סיכמה נקודה זו בקביעה כי משה "התנהל כזמרי אך מבקש שכר כפנחס".
דין זהה הוחל על אמירות שיוחסו לאילוז ולסויסה במהלך תליית שלטי בחירות ברחוב צה"ל ב-30.08.18 ובשולי ישיבת מועצת העיר ב-23.12.19, שבהן כונה משה "משוגע", "חייב אשפוז" ו"לא לקח את הכדור שלו הערב". השופטת ציינה כי אומנם יש להצר על הלשון הבוטה ועל קלות הראש שבה התייחסו השניים למחלות נפש, אך קבעה כי מדובר בחילופי דברים ספונטניים שנאמרו בעידנא דריתחא בעקבות פרובוקציות של משה, אשר חוסים תחת הגנת "זוטי דברים" ואינם נתפסים בעיני השומע הסביר כאבחנה רפואית.
השופטת פריי ציינה כי אינה מתעלמת מפסק דין קודם מ-15.05.24 שבו נקבע כי וידל פעל נגד משה בנקמנות כדי להשתיק ביקורת לגיטימית, אך הדגישה כי בהליך הנוכחי נחשף קו של הטרדה חוזרת ונשנית מצד משה כלפי משפחת ראש העירייה. בין היתר צוינו מאות פוסטים בוטים שפרסם משה בפייסבוק, כולל כיתובים דוגמת "מוח של ילד בכיתה ג'" ופרסום תמונה מחדר השינה של כלתו של וידל מ-25.11.18, לצד תלונות סרק שהוגשו למקום עבודתה של אירית וידל ברשות המיסים.
פרטי ההליך המשפטי
ערכאה: בית משפט השלום בפתח תקוה
הליך: ת"א 36766-03-21 משה נ' וידל ואח'
שופטת: סגנית הנשיא אביגיל פריי
תובע: חזי משה
נתבעים: מיכאל וידל, אירית וידל, אברהם אילוז, יצחק סויסה
תאריך פסק הדין: 21.10.26
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| ראש עיריית רמלה ישלם 40,000 ש"ח בגין לשון הרע |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

