עתירה לביטול שלילת סבסוד מעונות מילדי הורים עובדים שלא התגייסו

התניית סבסוד שכר הלימוד במעונות יום ובמשפחתונים בהסדרת מעמדם הצבאי של שני ההורים גם במסלולי תעסוקה הופכת את הפעוטות לאמצעי לחץ כלכלי ופוגעת בזכויותיהם החוקתיות לכבוד האדם ולשוויון. כך טוענת חברת "אמת ליעקב בישראל" בעתירה דחופה שהגישה לבית המשפט העליון באמצעות עו"ד יצחק בם נגד שר העבודה, מנכ"ל משרד העבודה והיועצת המשפטית לממשלה.

העותרת מבקשת להוציא צו על תנאי המורה למשיבים לנמק מדוע לא יבוטלו הוראות סעיף 3, סעיפים 5.5-5.6 ונספח 9 למבחני התמיכה לשנת הלימודים תשפ"ז, שפורסמו ב-24.08.26. מבחנים אלו קובעים כי די בכך שאחד ההורים הוכרז כמשתמט, קיבל צו לפי סעיף 12 לחוק שירות ביטחון או הוגדר כ"עריק בקו"ם", כדי לשלול מן המשפחה את הסבסוד במלואו בכל מסלולי הזכאות, לרבות להורים עובדים. לחלופין מבקשת העותרת לקבוע תקופת מעבר והסתגלות ממשית, או לגבש הסדר מידתי ומדורג.

התנגדות הדרג המקצועי במשרד העבודה

בעתירה נטען כי ההחלטה להרחיב את תנאי הסף של הסדרת המעמד הצבאי ממסלול הלימודים התורניים לכלל מסלולי הזכאות התקבלה בניגוד מוחלט לעמדת גורמי המקצוע במשרד העבודה. בחוות דעת מפורטת מ-17.03.26 קבעו גורמי המקצוע במשרד כי התניית כלי סיוע תעסוקתיים בהסדרת מעמד מול צה"ל אינה צפויה לקדם גיוס באופן אפקטיבי. במשרד העבודה התריעו כי המהלך יוביל לתוצאה הפוכה של פגיעה בשיעורי תעסוקת נשים חרדיות, מעבר פעוטות למסגרות פיראטיות ובלתי מפוקחות, ואף פגיעה ביעדי הגיוס, וקבעו כי החלטה כזו תלקה בחוסר סבירות קיצוני.

עו"ד בם טוען בעתירה כי בהודעת העידכון שהגישה היועצת המשפטית לממשלה לבג"ץ ב-30.03.26 הוצגה הרחבת ההתניה במעונות היום כצעד ישים בעל "אפקטיביות גבוהה", תוך התעלמות מחוות הדעת של משרד העבודה והעלמתה מעיני בית המשפט. עמדת המשרד נחשפה רק בהודעה נפרדת שהגיש מזכיר הממשלה ב-10.04.26, אשר הצביע על "פער מהותי" בין מסקנות הדרגים המקצועיים לבין מצג הפרקליטות.

לפי העתירה, בהחלטתו מ-26.04.26 הורה בג"ץ לגורם הרלוונטי במשרד העבודה לשקול ולקבל החלטה בתוך 21 ימים באיזה אופן לתקן את מבחני התמיכה, וחייב לנמק כל החלטה שאינה מתיישבת עם עמדת גורמי המקצוע. ב-13.05.26 נערכה ישיבה בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה שבה נבחנה התאמת מערכת מחשוב חדשה בעלות של עשרות מיליוני שקלים לטיפול בכ-200,000 מבקשי סבסוד. העותרת טוענת כי משרד העבודה כופף את ראשו המקצועי בפני הייעוץ המשפטי לממשלה ואימץ הסדר גורף ללא תשתית עובדתית וללא הנמקה כנדרש.

פגיעה בהסתמכות ותחולה רטרואקטיבית

העותרת מפרטת שורה של פגמים חוקתיים ומנהליים היורדים לשורש ההחלטה:

• פגיעה בכבוד האדם ובשוויון: ההסדר מפר את התפיסה הקנטיאנית בכך שהוא הופך פעוט שלא חטא מאדם שהוא תכלית לעצמו לאמצעי להפעלת לחץ על אביו ("אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה"). כספי הסובסידיה אינם כספי ההורים אלא כסף "צבוע" המועבר ישירות למעון המפוקח לטובת הילד.

• היעדר הסמכה חוקית ושיקולים זרים: הפגיעה בזכויות היסוד נעשית באמצעות מבחני תמיכה מנהליים מכוח סמכותה השיורית של הממשלה, ללא הסמכה מפורשת בחוק. מעמדו הצבאי של האב הוא שיקול זר לחלוטין לתכלית הסבסוד, שנועדה לעודד שילוב הורים בשוק העבודה.

• היעדר מידתיות ופגיעה גורפת: המשיבים בחרו באמצעי הקיצוני ביותר של שלילה מלאה ומוחלטת של הסבסוד גם כאשר שני ההורים עובדים. לא נבחנו חלופות שפגיעתן פחותה, כגון הפחתת הסבסוד למחצית בגין הורה אחד שלא הסדיר מעמד, מתן תקופת התראה או דירוג לפי חומרת המחדל הצבאי.

• תחולה למפרע ללא הוראות מעבר: ההרשמה למעונות הסתיימה ב-14.03.26 ושנת הלימודים במעונות החברה החרדית נפתחה ב-14.08.26 (א' באלול תשפ"ו), בעוד המבחנים החדשים פורסמו רק ב-24.08.26 והוחלו רטרואקטיבית מתחילת השנה. בכך נפגעה אנושות הסתמכות המשפחות שכבר התחייבו לתשלומים ותכננו את שנת העבודה, בניגוד להלכת בג"ץ בפרשת זילבר שקבעה כי תקופת מעבר קצרה משנת לימודים מלאה היא בלתי סבירה באופן קיצוני.

בסיכום העתירה נטען כי גם לפי הנתונים שאליהם הפנה אגף התקציבים במשרד האוצר ב-07.06.26, לא הוצג כל מחקר אמפירי המבודד את השפעת שלילת מעונות היום משאר צעדי האכיפה והגיוס. עוד מודגש כי התבחין של "הסדרת מעמד" אינו משרת שוויון בנטל, שכן מי שקיבל פטור משירות עקב עבר פלילי, התנהגות רעה וחמורה או קשיי הסתגלות ייחשב כמי שהסדיר את מעמדו ויקבל סבסוד מלא, בעוד ילדו של הורה עובד שלא התייצב ייענש בשלילה מוחלטת. "המדינה רשאית לאכוף על האב את חובת הגיוס; היא אינה רשאית לגייס את הפעוט כאמצעי אכיפה נגד אביו", נכתב בעתירה.

פרטי ההליך המשפטי

ערכאה: בית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק
הליך: עתירה דחופה לצו על תנאי
צדדים: העותרת: אמת ליעקב בישראל (חל"צ) באמצעות עו"ד יצחק בם; המשיבים: שר העבודה, מנכ"ל משרד העבודה והיועצת המשפטית לממשלה באמצעות מחלקת בג"צים בפרקליטות המדינה