הפרויקט מקודם בהמשך להחלטת הממשלה מספר 1231 מ-6 במרס 2022, שקבעה כי יש לפעול להפסקת פעילות התעשיה הפטרוכימית והכימית במפרץ חיפה, תוך הבטחת הרציפות התפקודית של משק האנרגיה הישראלי.
הקמת מתקן האחסון ביבור נועדה לספק חלק מהתשתיות החלופיות הדרושות למשק לקראת הפסקת הפעילות הפטרוכימית במפרץ חיפה. בכך הוא מהווה חלק מההיערכות התשתיתית ליישום החלטת הממשלה ולפיתוחו העתידי של אזור המפרץ.
פרופ'
אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הדגיש את הקשר הישיר בין המתקן לבין סגירת בתי הזיקוק: "הקמת מתקן האחסון ביבור הינו אחד התנאים המרכזיים שקבעה ועדת המנכ"לים בראשותי לצורך סגירת בזן ופיתוח חיפה והקריות. השלמת תהליך המיון המוקדם היא אבן דרך חשובה בהקמת המתקן".
סגנית החשבת הכללית, אושרת דוד דקר, אמרה כי השלמת שלב הגשת ההצעות מהווה צעד חשוב ביישום החלטת הממשלה לפיתוח מפרץ חיפה, לצד חיזוק הביטחון האנרגטי, הביזור והשרידות של משק האנרגיה.
לדבריה, המתקן ייבנה בהתאם לסטנדרטים הנדסיים ותפעוליים המבוססים על דירקטיבה בינלאומית, וישמש מענה אסטרטגי לצורכי המשק בשגרה ובחירום. דוד דקר ציינה כי השתתפות תשע קבוצות בהליך המיון המוקדם משקפת אמון מצד המגזר העסקי בפרויקט ובמיזמי התשתית שמוביל אגף החשבת הכללית, וצפויה לאפשר תחרות איכותית בבחירת הזכיין.
מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות, יוסי דיין, ציין כי הרחבת יכולות האחסון, לצד גיוון מקורות האספקה וחיזוק ההיערכות למצבי חירום, חיונית לשיפור הביטחון האנרגטי של ישראל. לדבריו, המתקן נועד להבטיח אספקה סדירה ואמינה של גפ"מ למשקי הבית, לתעשיה ולמגזר העסקי, ולצמצם את החשיפה לשיבושים בשרשראות האספקה.
הליך המיון המוקדם נוהל בידי ועדת המכרזים המיוחדת בראשות גל לנדו, מנהל יחידת תשתיות ופרויקטי PPP באגף החשבת הכללית. בוועדה משתתפים נציגי מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה והתשתיות, משרד ראש הממשלה, אגף התקציבים במשרד האוצר, הלשכה המשפטית באוצר והחברה הממשלתית ענבל.
השלמת שלב הגשת ההצעות מסמנת התקדמות בהליך המכרזי, אולם הזכיין להקמת המתקן טרם נבחר. בהודעת משרד האוצר לא נמסרו לוחות זמנים לבחירת הזכיין, לתחילת עבודות ההקמה או להפעלת המתקן.