חלבון המסייע לתאים סרטניים לצמוח עשוי לשמש גם לחיזוק התאים הנלחמים בהם. מחקר בהובלת מעבדת קולד ספרינג הארבור בארצות הברית מצא כי השפעת החלבון PPARδ תלויה בסוג התא שבו הוא מופעל: בתאים סרטניים הוא עודד את הגידול, ואילו בתאי מערכת החיסון הוא חיזק את הפעילות נגדו.
המחקר, שפורסם בכתב העת Nature Immunology, נערך בהובלת החוקר סמיר ביאז. הצוות שילב ניסויים בעכברים, בתאי חיסון אנושיים ובגידולים זעירים שגודלו מדגימות חולים. מדובר במחקר טרום-קליני, ולא בניסוי בטיפול בחולי סרטן.
שינוי בדרך שבה תאי החיסון מנצלים אנרגיה
PPARδ הוא חלבון המווסת פעילות של גנים, בין היתר כאלה המעורבים בחילוף החומרים של שומנים. החוקרים בדקו אם אפשר לרתום אותו לשיפור תפקודם של תאי T מסוג CD8, המסוגלים לזהות ולהרוג תאים סרטניים.
הפעלת החלבון בתאי החיסון הגבירה את יכולתם לנצל חומצות שומן להפקת אנרגיה. לצד השינוי המטבולי נמצאו שינויים בוויסות הגנים, חדירה מוגברת של תאי חיסון לגידולים ופעילות משופרת נגד התאים הסרטניים.
בניסוי נפרד, הפעלת אותו חלבון בתאים הסרטניים עודדה את צמיחת הגידול ופגעה בתגובה החיסונית נגדו. ההבדל מדגיש מדוע פיתוח טיפול עתידי ידרוש שליטה בסוג התאים שבהם מופעל המנגנון.
|
|
|
|
|
|
|
שיפור התגובה לטיפול בסרטן המעי הגס
אחד הניסויים התמקד במודל עכברים של סרטן המעי הגס מסוג MSS, המתאפיין ביציבות של רצפים חוזרים בדנ"א ולרוב מגיב פחות לטיפולים החוסמים נקודות בקרה של מערכת החיסון.
העברת תאי CD8 שבהם הופעל PPARδ, בשילוב טיפול נגד החלבון PD-1, הפחיתה את צמיחת הגידולים ואת התפשטותם. עם זאת, בשילוב זה לא נמצא שיפור מובהק בהישרדות הכוללת.
כאשר נוספה חסימה של נקודת בקרה נוספת, CTLA-4, נמצא גם יתרון בהישרדות לעומת עכברים שקיבלו תאי חיסון רגילים לצד אותו שילוב תרופות. ההבחנה חשובה: תגובה טובה יותר של הגידול אינה מבטיחה בהכרח הארכת חיים.
נבדקו גם תאי חיסון אנושיים מהונדסים
הצוות בחן גם תאי CAR-T אנושיים, שעוברים שינוי במעבדה כדי שיוכלו לזהות מטרות על תאים סרטניים.
הפעלת PPARδ באמצעות חומר מפעיל שיפרה את יכולתם לתקוף גידולים זעירים של סרטן המעי הגס שגודלו מדגימות חולים. בניסויים אחרים הופעל החלבון באמצעות שינוי גנטי בתאי CAR-T, ונמצאה פעילות משופרת נגד תאים סרטניים בתרבית ונגד גידולים אנושיים שהושתלו בעכברים.
תוצאות נוספות במודלים של סרטן השד ומלנומה תמכו באפשרות שהשפעת המנגנון אינה מוגבלת לסרטן המעי הגס. עם זאת, אין בכך הוכחה ליעילות טיפולית באנשים החולים בסוגי הסרטן האלה.
המשמעות האפשרית לחולים בישראל
הממצאים עשויים לעניין חוקרים ורופאים העוסקים באימונותרפיה ובטיפולים תאיים בישראל. הם מציעים דרך אפשרית להתמודד עם אחת ממגבלות הטיפול בגידולים מוצקים: הקושי של תאי החיסון להתמיד בפעילותם בסביבת הגידול.
אחד מכיווני הפיתוח הוא שינוי תאי חיסון מחוץ לגוף לפני החזרתם למטופל. גישה כזאת עשויה לאפשר הפעלה ממוקדת יותר של המנגנון, אך טרם הוכח שהיא בטוחה ויעילה בחולים.
מה עדיין לא הוכח
המחקר אינו מציג טיפול זמין, ואינו מוכיח שהפעלת PPARδ מאריכה את חייהם של חולי סרטן. גם התוצאות בתאים אנושיים התקבלו במערכות ניסוי, ולא במסגרת טיפול בבני אדם.
בנוסף, השינויים הגנטיים ששימשו בחלק מהניסויים יצרו הפעלה מתמשכת ומלאכותית של החלבון. אין להניח שתרופה המפעילה את החלבון הטבעי בגוף תשיג בדיוק אותה תוצאה.
במודלים שנבדקו לא נמצאו סימנים בולטים לרעילות דלקתית בעקבות הפעלת החלבון בתאי החיסון. החוקרים מדגישים כי עדיין נדרשות בדיקות בטיחות ממושכות יותר, ובייחוד בחינה של הסיכון להפעלה בלתי רצויה בתאים סרטניים.
חלק מהחוקרים, ובהם ביאז, דיווחו כי הם רשומים כממציאים בבקשת פטנט הנוגעת להפעלת מנגנונים מטבוליים בתאי חיסון לצורך חיזוק הפעילות נגד סרטן.
|
|
שם המאמר: Compartment-specific PPARδ activity controls the outcome of cancer-immune cell competition and immunotherapy efficacy. המחברים הראשונים, שתרמו אם ווה: Paul Bunk, Ilgin Ergin, Timothy Maher ו-Vyom Shah. החוקר הבכיר: Semir Beyaz. כתב העת: Nature Immunology. מועד הפרסום: 14 באוקטובר 2026. מזהה DOI: 10.1038/s41590-026-02685-2.
עיתונאי וראש מערכת החדשות. חשבון ב-X
; פייסבוק
| תאריך: |
03/11/2026
|
|
|
עודכן: |
03/11/2026
|
|
|
תפוס כינוי יחודי
