קרעי דורש לעצור את מימון התאגיד: "לא נממן השתקת עיתונאים"

שר התקשורת, ח"כ שלמה קרעי, דורש (ד', 4.11.26) משר האוצר בצלאל סמוטריץ' להורות על עצירת העברת הכספים לתאגיד השידור הישראלי, בעקבות העימות בין הנהלת התאגיד לעיתונאית אילה חסון. קרעי צירף לפנייתו הצעה להחלטה לממשלה, המבקשת שלא להכיר בתוקפן של פעולות מנכ"ל התאגיד שכהונתו הוארכה בהחלטת בית המשפט העליון, ולהתנות את חידוש העברת הכספים בשינויים בהנהלת התאגיד ובהתנהלותו.

במכתבו טוען קרעי כי היעדרה של מועצה מתפקדת שמונתה כדין, הפגמים שלטענתו נפלו בהארכת כהונת המנכ"ל והפגיעה בחופש הביטוי של עיתונאים מחייבים התערבות מיידית. הוא מבקש מסמוטריץ' להורות לגורמי המקצוע במשרד האוצר לעצור את העברת הכספים, ולחלופין להצטרף אליו כמגיש הצעת ההחלטה ולהביאה לאישור הממשלה בהקדם.

שלושה תנאים לחידוש המימון

ההצעה להחלטה שהכין קרעי קובעת כי משרד האוצר יונחה שלא להעביר כספים לתאגיד השידור הישראלי כל עוד לא יתקיימו במצטבר שלושה תנאים:

• מכהנת מועצת תאגיד מתפקדת שנבחרה ומונתה כדין.

• מכהן מנהל כללי שנבחר בהתאם להוראות החוק.

• הופסקה סתימת הפיות של עיתונאים בשל השקפתם הפוליטית.

קרעי טוען כי הפגיעה בחופש הביטוי בתאגיד אינה מקרה נקודתי, אלא תוצאה של היעדר פיקוח ציבורי אפקטיבי על הנהלתו. לדבריו, בהיעדר מועצה מתפקדת נותרו המנכ"ל ומנהל חטיבת החדשות ללא פיקוח מספק, והדבר מאפשר הפעלת סמכויות ניהול ועריכה נגד עיתונאים המזוהים עם הימין.

במכתבו הוא מסתמך על סעיף 7(ב) לחוק השידור הציבורי הישראלי, המחייב את התאגיד לתת "ביטוי הוגן, שוויוני ומאוזן למגוון ההשקפות והדעות הרווחות בציבור בישראל". לטענתו, התנהלות התאגיד בפרשת חסון מפרה חובה זו.

"תחת מילוי החובה להבטיח גיוון ושוויון, היא מפרה אותה ברגל גסה, ורודפת גם את העיתונאים שנותרו כעלה תאנה", כתב קרעי. לדבריו, "המשך העברת כספי הציבור בנסיבות אלה משמעו מימון גוף המתנער מן החובה החוקית לשרת את הציבור כולו".

הצעת ההחלטה נגד פסק הדין של בג"ץ

מוקד נוסף במהלך של קרעי הוא פסק הדין שניתן (ה', 24.9.26) בבג"ץ 5404/22 ובתיקים שאוחדו עמו, ובמסגרתו הורה בית המשפט העליון על הארכת כהונת מנכ"ל התאגיד. קרעי טוען כי פסק הדין עומד בניגוד להוראות מפורשות בחוק השידור הציבורי, ובהן סעיפים 18, 38(א) ו-40(א).

בהצעת ההחלטה נכתב כי הממשלה תפעל בכל הכלים החוקיים שיעמדו לרשותה לביטול פסק הדין. עוד מוצע להצהיר כי הממשלה לא תקבל בעתיד טענות הסתמכות, מעשה עשוי או תקינות מינהלית שנועדו להקנות תוקף לפעולות המנכ"ל שכהונתו הוארכה בידי בית המשפט.

קרעי מבקש להציג את המהלך כהגנה על שלטון החוק. בהצעתו נכתב: "לא הממשלה עומדת מעל החוק, לא הכנסת עומדת מעל החוק, ולא בית המשפט העליון עומד מעל החוק". עוד נטען כי החלטה שיפוטית המחייבת רשות לפעול בניגוד ללשון החוק אינה ביקורת שיפוטית לגיטימית.

עם זאת, מדובר בעמדתו המשפטית של שר התקשורת, ולא בקביעה שיפוטית בדבר אי-חוקיות פסק הדין. בג"ץ נימק את הארכת כהונת המנכ"ל בצורך למנוע שיתוק בפעילות התאגיד, על-רקע הקשיים במינוי מוסדותיו. הצעתו של קרעי טרם אושרה בממשלה, ואין בה כשלעצמה כדי לבטל את פסק הדין או לעצור את העברת הכספים.

פרשת חסון כעילה למהלך

המהלך מגיע בעקבות הודעתה של חסון כי לא תגיש הערב את תוכניתה בכאן 11, לאחר שמנהל חטיבת החדשות, ליאור לנדנברג, דרש ממנה להקריא בשידור נוסח התנצלות והבהרה שהוכתב לה. חסון טוענת כי מדובר באולטימטום בלתי חוקי וכי הנוסח מסלף את דבריה ומבזה אותה.

המחלוקת התעוררה בעקבות דברים שאמרה חסון בראיון ברדיו גלי ישראל על נשים בדואיות בנגב, וכן בעקבות טענות שהוצגו בתוכניתה על אי-סדרים בקלפיות בחברה הערבית. ועדת האתיקה הפנימית של התאגיד קיבלה את התנצלותה בנוגע לנשים הבדואיות, והתאגיד פרסם התנצלות מטעמו. לצד זאת הודיע התאגיד כי תשודר הבהרה הנוגעת להיקף הטענות על הקלפיות.

במכתבו לסמוטריץ' טוען קרעי כי הדרישה מחסון להקריא נוסח מוכתב, תוך מניעת האפשרות להמשיך לשדר אם תסרב, מעוררת חשש להפעלה בררנית ובלתי מידתית של סמכויות ההנהלה.

בהתייחסותו הציבורית לפרשה החריף קרעי את הביקורת ואמר: "אילה חסון היא רק קצה הקרחון. משטרת המחשבות של השמאל כבר מבצעת את ההוראות הפאשיסטיות של יאיר גולן".

ההכרעה עוברת לשר האוצר

קרעי מבקש מסמוטריץ' תשובה דחופה בשאלה אם יורה על עצירת ההעברות במסגרת סמכויות משרדו. אם יסבור שר האוצר כי צעד כזה מחייב החלטת ממשלה, מבקש קרעי כי יצטרף אליו להגשת ההצעה.

משמעות המהלך, אם יאושר וייושם, היא ניסיון להתנות את המשך המימון הציבורי של התאגיד בשינויים מוסדיים ובהתחייבות להפסקת הפגיעה הנטענת בחופש הביטוי. עצירת הכספים עשויה להשפיע על פעילותו השוטפת של השידור הציבורי, אך שאלת הסמכות החוקית לבצע מהלך כזה והשלכותיו טרם הוכרעו.

בשלב זה מדובר בדרישה ובהצעת החלטה בלבד. טרם נמסרה הודעה על החלטה של שר האוצר להיענות לבקשה, ולא התקבלה החלטת ממשלה בנושא.