453 אלף נסיעות חרגו מלוח הזמנים - ואמינות האוטובוסים ממשיכה להישחק

גם למפעילים הגדולים יש אחריות משמעותית

שיעור חריגות גבוה אצל מפעיל קטן או באשכול מצומצם עלול להעיד על פגיעה קשה בשירות המקומי. לעומת זאת, גם שיעור חריגות נמוך יותר אצל מפעיל גדול עשוי להשפיע על מספר גדול בהרבה של נוסעים.

אגד מחזיקה ב-18.71% מהנסיעות המתוכננות שנכללו בבקרה האלקטרונית, לעומת 20.03% בחציון הקודם. קווים מחזיקה ב-12.10%, מטרופולין ב-10.86%, דן ב-10.42% וסופרבוס ב-9.90%. יחד מחזיקות חמש החברות בכ-62% מהיקף הנסיעות שנכללו בבקרה.

באשכול רחובות פרברי של אגד נרשם שיעור אי-ביצוע והקדמות של 2.80%, לעומת 1.99% בחציון הקודם. באשכול תל אביב-שרון-חיפה נרשם שיעור של 2.37%, ובאשכול חיפה-שרון-ירושלים 2.13%.

מנגד, באשכול ירושלים העירוני של אגד ירד שיעור אי-הביצוע וההקדמות מ-2.21% ל-1.48%, ובאשכול ירושלים-תל אביב מ-2.06% ל-1.50%. הנתונים ממחישים כי גם אצל אותו מפעיל עשויים להתקיים הבדלים ניכרים ברמת האמינות בין אשכולות השירות.

שיפור בהתנהלות הנהגים - הרעה בניקיון

לצד הכשלים באמינות השירות, הדוח מצביע על שיפור בכמה מדדים שנבדקו לאורך מסלולי הנסיעה. לראשונה מאז החציון הראשון של 2023 נרשם שיפור בשיעור הממצאים שבאחריותם הישירה של הנהגים.

מספר הליקויים בקטגוריית התנהלות הנסיעה ירד מ-3,990 ל-2,558, ומספר הליקויים בתחום העצירה ירד מ-750 ל-488. גם בתחום התחזוקה נרשם שיפור, עם ירידה מ-4,490 ל-3,754 ממצאים לא תקינים.

בתחום הנגישות בתוך האוטובוסים ירד מספר הממצאים מ-4,233 ל-3,528. שיעור הליקויים ירד מ-6.7% ל-6.2%. ממצאים אלה כוללים בעיות במערכות ובאביזרים שנועדו לאפשר שימוש נגיש בשירות.

אלא שבתחום הניקיון נרשמה דווקא הרעה יחסית. מספר הליקויים ירד מ-944 ל-883, אך בשל הירידה בהיקף הבקרות עלה שיעורם מ-1.5% ל-1.6%. במשרד התחבורה מציינים כי מדובר בעלייה יחסית של כ-5% בשיעור ממצאי הניקיון החריגים.

הנתונים מלמדים כי בחלק מתחומי השירות נמשכת מגמת השיפור, אך היא אינה אחידה. בתחום התחזוקה, למשל, השיפור היחסי מתון יותר מזה שנרשם בחציון הקודם.

כמעט חמישית מהשלטים האלקטרוניים לא תקינים

ממצא נוסף בעל משמעות לנוסעים נוגע לתקינות מערכות המידע בתחנות. מתוך 5,272 שלטים אלקטרוניים שנבדקו בתחנות האוטובוס נמצאו 987 לא תקינים, שיעור של 18.72%.

בין הליקויים שנמצאו: מסכים שאינם פועלים, תקלות בהצגת מידע על זמני הגעת האוטובוסים וליקויים בכפתורי השמע המשמשים להנגשת המידע לנוסעים עם מוגבלות בראייה.

בבדיקות שנערכו בתחום אחריותה של מועצה אזורית גולן נמצאו ליקויים ב-17 מתוך 27 שלטים, שיעור של 62.96%. בבית שמש אקספרס עמד שיעור השלטים הלא תקינים על 46.22%, ובדן בדרום על 43.43%.

גם אצל המפעילים הגדולים נמצאו ליקויים רבים. בתחום אחריותה של אגד נמצאו 277 שלטים לא תקינים מתוך 1,344 שנבדקו, ובתחום אחריותה של אלקטרה אפיקים נמצאו 122 שלטים לא תקינים מתוך 564.

תקינות המידע בתחנות היא חלק בלתי נפרד מאמינות השירות. נוסע שאינו יודע מתי האוטובוס צפוי להגיע, או שאינו יכול לקבל מידע נגיש, מתקשה לתכנן את נסיעתו גם כאשר הקו עצמו פועל כסדרו.

הנוסעים פחות מרוצים - והתחנות המרכזיות מוזנחות

גם סקר שביעות הרצון מצביע על הרעה. הציון הארצי לשביעות הרצון הכללית מהנסיעה ירד ל-3.52 מתוך 5, ירידה של 0.11 נקודות לעומת החציון הקודם. תדירות הקווים קיבלה ציון 3.33, העמידה בלוחות הזמנים 3.46 והצפיפות 3.48. אדיבות הנהגים ומקצועיותם קיבלו ציון גבוה יותר, 3.65.

מעניין כי לא תמיד קיימת התאמה בין הציון התפעולי לבין הערכת הנוסעים. דן באר שבע, למשל, דורגה במקום נמוך במיוחד בציון המפעיל, אך קיבלה ציון 3.72 בשביעות הרצון הכללית. מנגד, מועצה אזורית גולן, המדורגת במקום השני בציון המפעיל, קיבלה בסקר שביעות הרצון ציון 2.93 בלבד.

הדוח מצביע גם על ליקויים רבים בתחנות המרכזיות ובמסופים. בתחנה המרכזית בתל אביב נמצאו 587 ליקויים ב-40 בקרות שנערכו בקומות 4, 6 ו-7. בין היתר תועדו 195 ליקויי תחזוקה, 144 ליקויים בתחזוקת השירותים, 105 ליקויי ניקיון ו-85 מקרים של מחסור בציוד סניטרי.

בתחנה המרכזית בבאר שבע נמצאו 161 ליקויים, בנתניה 150, בנהריה 131 ובעכו 86. מספר הליקויים בכל תחנה מושפע גם מהיקף הבקרות ומהיקף המתקן, ולכן אינו מהווה כשלעצמו דירוג של חומרת המצב.

המבחן האמיתי הוא האוטובוס שמגיע לתחנה

משרד התחבורה מציין בדוח כי מערך הבקרה נועד לשקף את חוויית הנסיעה בפועל, לזהות כשלים ולסייע בשיפור השירות. אולם גם בחציון הנוכחי נותר פער בין השיפור בציון המשוקלל לבין אמינות הנסיעות כפי שהיא נמדדת בבקרה האלקטרונית.

חשוב להביא בחשבון את נסיבות התקופה החריגה. בחודשים מרס ואפריל פעלה התחבורה הציבורית במתכונת מצומצמת בשל המצב הביטחוני, וקווים רבים בוטלו או שונו באישור. שיבושי קליטת מערכות המיקום השפיעו אף הם על איכות הנתונים. לפיכך, אין להסיק מן הירידה במספר החריגות המוחלט כי מספר הנסיעות הבעייתיות בשירות הרגיל פחת באותו שיעור.

עם זאת, נתוני הבקרה שנותרו מלמדים כי שיעור אי-הביצוע וההקדמות ממשיך לעלות, גם לאחר שהרעה בתחום זה כבר נרשמה בחציון הקודם. מנגד, נרשם שיפור מסוים בשיעור האיחורים ובחלק ממדדי השירות האחרים.

השאלה המרכזית נותרה בעינה: האם הציבור יכול להסתמך על לוחות הזמנים שמפרסם משרד התחבורה. כל עוד נסיעות אינן מבוצעות, יוצאות לפני הזמן או מגיעות באיחור, השיפור בציון הכולל אינו מספיק כדי להעיד על שיפור מקביל באמינות התחבורה הציבורית.

עבור נוסע הממתין בתחנה, השירות מתחיל ונגמר באוטובוס שאמור להגיע. גם ציון משוקלל גבוה אינו יכול להחליף אותו.