מחקר חדש: ניתן לחזות אלצהיימר עד 12 שנים מראש

חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד בארצות הברית פיתחו שיטה חדשה לזיהוי מוקדם של הסיכון למחלת אלצהיימר, המבוססת על דפוסי הפעילות החשמלית והקשרים התפקודיים במוח. במחקר, שפורסם אתמול (יום ד', 4.11.26) בכתב העת המדעי Science Advances, נמצא כי באמצעות ניתוח פעילות המוח ניתן להעריך את הסיכון להידרדרות קוגניטיבית ולהתפתחות אלצהיימר עד 12 שנים לפני האבחון, גם בקרב אנשים שאינם סובלים מבעיות זיכרון או מתסמינים אחרים של המחלה.

במחקר השתתפו גם חוקרים ממוסדות אקדמיים ורפואיים נוספים בארצות הברית, בהם אוניברסיטת טקסס באוסטין, אוניברסיטת ניו-יורק, אוניברסיטת פנסילבניה סטייט ואוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס. המחקר מומן בין היתר על-ידי המכונים הלאומיים לבריאות בארצות הברית והאגודה לאלצהיימר.

המחקר החדש מצביע על אפשרות לזהות סימנים מוקדמים לפגיעות מוחית עוד לפני הופעת חלק מהשינויים הביולוגיים המזוהים עם אלצהיימר, ובהם הצטברות חלבוני עמילואיד בטא וטאו. לדברי החוקרים, מדובר בצעד שעשוי לסייע בעתיד בפיתוח שיטות לאיתור מוקדם של המחלה ואף בהתערבויות שנועדו לעכב את התפתחותה.

השוואה בין חולי אלצהיימר לבעלי זיכרון יוצא דופן

בשלב הראשון של המחקר ניתחו החוקרים סריקות מוח של 290 בני אדם בני 75 ומעלה. מתוכם, 110 אובחנו כחולי אלצהיימר ו-180 הוגדרו כבעלי יכולות זיכרון יוצאות דופן, המכונים במחקר Super Agers.

המשתתפים בקבוצה השנייה היו בני 75 ומעלה, שהציגו יכולות זיכרון האופייניות לבני 45, לצד תפקודים ניהוליים תקינים לגילם. על-פי החוקרים, כ-10% מהקשישים עשויים להיכלל בקטגוריה זו, בהתאם לקריטריונים שבהם משתמשים.

החוקרים בחנו את פעילות המוח באמצעות בדיקות MRI תפקודי במצב מנוחה, המאפשרות לזהות את דפוסי הפעילות ואת הקשרים בין אזורים שונים במוח. בהשוואה בין שתי הקבוצות נמצאו הבדלים ברורים בדפוסי הפעילות, לרבות אזורים שבהם נרשמה פעילות מוגברת או מופחתת.

על בסיס ההבדלים פיתחו החוקרים מדד חדש בשם ARC, המדרג את מידת הפגיעות או העמידות של המוח מפני הידרדרות קוגניטיבית. המדד הצליח להבחין בין חולי אלצהיימר לבין בעלי יכולות זיכרון יוצאות דופן בדיוק של כ-85%.

בשלב השני יישמו החוקרים את המדד על יותר מ-1,300 בני אדם בני 55 עד 70, שלא הציגו סימנים לפגיעה קוגניטיבית בעת הבדיקה.

למרות שבתחילת המחקר לא נמצאו הבדלים קוגניטיביים ברורים בין המשתתפים, המעקב לאורך השנים חשף קשר בין דפוסי הפעילות המוחית לבין הסיכון להתפתחות המחלה.

משתתפים שפעילות מוחם הייתה דומה יותר לזו של חולי אלצהיימר נטו לסבול מהידרדרות מהירה יותר בתפקודי הזיכרון, הקשב והיכולות הניהוליות. הם גם נמצאו בסיכון גבוה יותר לפתח משקעי עמילואיד בטא ולקבל אבחנה של אלצהיימר בהמשך. לעומתם, משתתפים שדפוסי הפעילות שלהם דמו יותר לאלה של בעלי הזיכרון יוצא הדופן הציגו את קצב ההידרדרות הקוגניטיבית האיטי ביותר.

תקופות המעקב השתנו בין מאגרי המידע שבהם השתמשו החוקרים. המעקב הארוך ביותר נמשך עד 12 שנים, אולם רוב הנתונים התייחסו לתקופות של כחמש עד שש שנים.

יעילות גבוהה יותר ממדדי הסיכון המקובלים

אחד הממצאים המשמעותיים במחקר הוא שמדד ARC הצליח לנבא הידרדרות קוגניטיבית טוב יותר ממאפיינים דמוגרפיים, מדדים גנטיים וסמנים ביולוגיים מוכרים של אלצהיימר, ובהם חלבוני עמילואיד בטא וטאו. החוקרים מצאו גם ששילוב המדד החדש עם הסמנים הביולוגיים הקיימים משפר את יכולת הניבוי.

לדברי פרופ' יו ג'אנג, מהמחלקה לפסיכיאטריה ולמדעי ההתנהגות בסטנפורד, שעמד בראש המחקר, אחת הבעיות המרכזיות בתחום חקר האלצהיימר היא שסמנים ביולוגיים מוכרים מתגלים לעיתים בשלבים מאוחרים יחסית של התפתחות המחלה.

ג'אנג הסביר שמטרת המחקר היא לזהות סימנים מוקדמים יותר להידרדרות קוגניטיבית, שיאפשרו להתערב בזמן ולא להמתין עד להופעת פגיעה בזיכרון.

החוקרים מדגישים כי בשלב הנוכחי המדד אינו יכול לשמש בדיקה אבחנתית עצמאית, וכי תוצאה המעידה על סיכון מוגבר אינה קובעת שאדם מסוים יחלה באלצהיימר. לדבריהם, דפוסי הפעילות המוחית עשויים להשתנות במהלך החיים, בין היתר בעקבות פגיעות מוחיות או התפתחות מצבים נירופסיכיאטריים.

ממצא נוסף שעשוי להיות בעל משמעות טיפולית הוא האפשרות שדפוסי הפעילות המוחית אינם קבועים. החוקרים מקווים כי בעתיד ניתן יהיה להשפיע עליהם באמצעות אימון קוגניטיבי או גירוי מגנטי של המוח, וכך לחזק את עמידותו מפני הידרדרות. עם זאת, אפשרויות טיפול אלה טרם נבדקו במסגרת המחקר כדרך למניעת הידרדרות קוגניטיבית, ועדיין לא הוכח ששינוי דפוסי הפעילות המוחית מסוגל למנוע אלצהיימר או לשנות את מהלך המחלה.

צוות המחקר מתכנן כעת ניסוי שיבחן כיצד אימון קוגניטיבי משפיע על מדד ARC, במטרה לבדוק אם ניתן לשנות את דפוסי הפעילות המזוהים עם סיכון מוגבר.