ארגון לביא עתר לבג"ץ: היועמ"שית בולמת את חקירת ההתערבות הזרה בבחירות

היועצת המשפטית לממשלה מעניקה לחברי הכנסת הערבים ולעוזריהם חסינות שלא קיימת בחוק, ומונעת את חקירת החשדות להתערבות זרה ולשוחד בחירות. זוהי הליבה של עתירה דחופה שהגיש (יום ה', 05.11.26) ארגון לביא לבית המשפט העליון ביושבו כבג"ץ. הארגון מזהיר כי "כל יום שחולף מגדיל את החשש לתיאום גרסאות ולהעלמת ראיות".

ארגון לביא - זכויות אזרח, מנהל תקין ועידוד ההתיישבות, הגיש את העתירה באמצעות עורכי הדין יצחק בם ואבישג שוורץ נגד היועצת המשפטית לממשלה, פרקליט המדינה, ראש השב"כ ומפכ"ל המשטרה. העותרים מבקשים מבג"ץ להוציא צו על תנאי שיחייב את המשיבים להסביר מדוע לא תבוטל עמדת היועמ"שית, ולהסיר את המגבלות שהוטלו על חקירת החשדות לשוחד בחירות, למימון זר ולהתערבות מדינות זרות בבחירות לכנסת ה-26. העותרים מבקשים לקיים דיון בהול ולהורות על הגשת תגובות בתוך ימים ספורים.

התערבות חסרת סמכות בשיקול הדעת

העתירה מתמקדת בהחלטת היועמ"שית להתנות את חקירתם של עוזרים פרלמנטריים באישורה המוקדם, בטענה כי חקירתם מהווה חלק מחקירת חבר הכנסת ולכן חלים עליהם כללי החסינות. הארגון טוען כי היועמ"שית מתערבת בשיקול דעת גורמי החקירה ומחייבת אותם לקבל ממנה אישור על פתיחה בחקירה. לטענת העותרים, מדובר בהתערבות חסרת סמכות בשיקול הדעת המקצועי של השב"כ והמשטרה, שכן אין בחוק כל הוראה המעניקה לעוזרים פרלמנטריים חסינות מפני חקירה.

העותרים מצביעים על פסיקת בג"ץ שלפיה גם חברי הכנסת עצמם אינם חסינים מפני חקירה פלילית. הארגון מסתמך על פסיקה בעניינם של עוזריו הפרלמנטריים של חבר הכנסת לשעבר עזמי בשארה. באותה פסיקה דחה בית המשפט את הניסיון להרחיב את חסינות חבר הכנסת לעוזריו, וקבע כי הרחבה כזו מחייבת חקיקה מפורשת.

הנחיות היועץ המשפטי לממשלה עצמן קובעות כי בחקירת חברי כנסת נדרש יידוע של היועמ"שית, ולא אישורה המוקדם. העותרים טוענים כי הדרישה להציג ראיות כתנאי לחקירה הופכת את סדר הדברים על ראשו: מטרתה של חקירה היא לאסוף ראיות, ולא ניתן לחייב את החוקרים להשלים את מלאכתם בטרם יורשו להתחיל בה. הארגון מוסיף כי התנהלות היועמ"שית מנוגדת לעמדה שהיא עצמה הציגה לאחרונה ואשר התקבלה בפסיקה עדכנית של בית המשפט העליון, שהבהיר כי ליווי הפרקליטות את גורמי החקירה אינו מפקיע את שיקול דעתם.

מידע מודיעיני על אלפי מעורבים

העתירה חושפת את חומרת המידע שהוצג לוועדת הבחירות המרכזית. על-פי פרפרזה של השב"כ שצוטטה בעתירה, המידע המודיעיני מצביע לכאורה על הזרמת סכומי כסף גדולים לישראל ממדינות זרות, שמקורם בבעלי אינטרסים סמויים ואף עוינים, במטרה להשפיע על הבחירות. היקף התופעה עשוי להגיע לאלפי אנשים ואף יותר.

בארגון לביא מדגישים כי הדחיפות נובעת מלוחות הזמנים הקבועים בחוק. תוצאות הבחירות הוגשו לנשיא המדינה ב-04.11.26, ומאותו מועד עומדים לרשות הציבור 14 ימים להגשת ערעור על תוצאות הבחירות, כפוף לאפשרות הארכה בנסיבות מיוחדות. הכנסת החדשה צפויה להיות מושבעת ב-10.11.26. הארגון מזהיר כי עיכוב החקירה בשלב זה עלול לפגוע ביכולת לברר את החשדות בטרם יושלמו ההליכים הנוגעים לתוצאות הבחירות ולהקמת הממשלה.

ארגון לביא מסר עם הגשת העתירה: "מדינת ישראל ניצבת בפני אחת הפרשות החמורות ביותר בתולדות הבחירות שלה. כאשר השב"כ מצביע על חשדות להזרמת כספים ממדינות זרות ולהתערבות בהליך הדמוקרטי, הציבור מצפה שרשויות החקירה יהפכו כל אבן כדי להגיע לחקר האמת. במקום לאפשר לחוקרים לעשות את עבודתם, היועצת המשפטית לממשלה מציבה בפניהם מחסומים שאינם קיימים בחוק ומעניקה בפועל חסינות למי שהמחוקק מעולם לא העניק להם חסינות".

הארגון הוסיף: "לא ייתכן שכאשר עולה חשד להתערבות זרה בבחירות בישראל, מי שאמורה להגן על שלטון החוק תהפוך לגורם המגביל את החקירה. אין אדם מעל החוק, אין חסינות מפני חקירה, ואין ליועמ"שית סמכות להמציא חסינויות חדשות. אנחנו מבקשים מבית המשפט העליון להתערב בדחיפות, להסיר את המחסומים ולאפשר לשב"כ ולמשטרה לחקור את הפרשה עד תום, ללא מורא וללא משוא פנים. טוהר הבחירות ואמון הציבור בדמוקרטיה הישראלית מונחים על הכף".

פרטי ההליך המשפטי

ערכאה: בית המשפט העליון ביושבו כבית משפט גבוה לצדק
הליך: עתירה לבג"ץ (צו על תנאי ובקשה לדיון דחוף)
צדדים: העותר: ארגון לביא - זכויות אזרח, מנהל תקין ועידוד ההתיישבות (באמצעות עוה"ד יצחק בם ואבישג שוורץ) נגד המשיבים: היועצת המשפטית לממשלה, פרקליט המדינה, ראש השב"כ ומפכ"ל המשטרה