מורה ניהל משרד עורכי דין וייצג לקוחות נגד משרד החינוך - ופוטר לאלתר

מורה לגאוגרפיה בבית ספר בחורה, שניהל במקביל לעבודתו משרד עורכי דין עצמאי במשך כ-14 שנה וייצג לקוחות גם נגד משרד החינוך שבו הועסק, פוטר לאלתר ונפסל משירות המדינה למשך שבע שנים. כך קבע (ד', 14.10.26) בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בגזר דינו של עזאת אבו אלקיעאן, עובד הוראה ותיק, שהורשע בעיסוק בעריכת דין ללא היתר ובפעולה במצב של ניגוד עניינים.

בית הדין, בראשות עו"ד יוחאי בן שמואל ובהשתתפות ריטה בוקצין ורונן כהן, קבע כי מעשיו של המורה אינם בגדר הפרה טכנית של הנהלים, אלא פגיעה בליבת חובת הנאמנות של עובד מדינה למעסיקו. מלבד הפיטורים והפסילה, הוטלה עליו נזיפה חמורה. בית הדין הורה גם לאגף המשמעת ולאגף החקירות בנציבות שירות המדינה לפתוח בחקירת משמעת נוספת נגדו, בשל היעדרותו המכוונת מדיונים והפרת צווי ההתייצבות.

ייצג לקוחות נגד המשרד ששילם את שכרו

אבו אלקיעאן, יליד 1973, הועסק בשירות המדינה מאז אוקטובר 1998 ולימד גאוגרפיה בבית הספר המקיף אלסלאם בחורה, בהיקף משרה של 41.6%. במקביל החזיק ברישיון לעריכת דין ממרס 2009. על-פי ממצאי בית הדין, משנת 2009 ועד מאי 2023 עסק בעריכת דין ללא היתר, ניהל משרד עצמאי ברחוב הפלמ"ח 74 בבאר שבע וייצג לקוחות בפני ערכאות שיפוטיות ב-61 תיקים לפחות.

בתשעה מהתיקים ייצג לקוחות מול מדינת ישראל וגופיה, לרבות משרד החינוך עצמו. בית הדין הדגיש כי עובד הוראה אינו רשאי לעסוק בעריכת דין, גם אם הוא מחזיק ברישיון מקצועי, וכי הוראות משרד החינוך שוללות מתן היתר לעיסוק כזה בשל החשש המובנה לניגוד עניינים.

אחד המקרים שהובאו בגזר הדין התרחש במאי 2022, כאשר אבו אלקיעאן הגיע לשימוע משמעתי של מורה אחר במחוז דרום והציג את עצמו כעורך דינו. לאחר שהתברר כי הוא עצמו עובד הוראה הכפוף לאותו מחוז, הורתה לו הממונה על המשמעת לעזוב את המקום. לפי גזר הדין, הוא התווכח עמה, ובהמשך אותו יום שלח למשרד החינוך מכתב התראה בחתימתו כבא-כוחו של המורה. בספטמבר אותה שנה שלח מכתב נוסף בשם המורה לשרת החינוך ולמנכ"ל המשרד, בצירוף ייפוי כוח על שמו.

בית הדין קבע כי נסיבות אלה ממחישות את ניגוד העניינים בפועל. לדבריו, אין צורך להוכיח שעובד המדינה פגע בתפקודו או במעסיקו כדי לבסס עבירת משמעת מסוג זה, ודי בקיומה של אפשרות לניגוד עניינים. במקרה הנוכחי, נקבע, החשש אף התממש משום שהמורה פעל נגד המשרד שבו הועסק.

התביעה דרשה פיטורים ופסילה לשבע שנים

נציבות שירות המדינה ביקשה להטיל על אבו אלקיעאן נזיפה חמורה, פיטורים לאלתר ופסילה משירות המדינה וממשרד החינוך למשך שבע שנים. התביעה טענה כי אין מדובר במעידה חד-פעמית אלא בעיסוק שיטתי שנמשך שנים ארוכות, תוך ניהול משרד עורכי דין פעיל וייצוג לקוחות נגד המדינה.

עוד הדגישה התביעה כי אבו אלקיעאן לא נטל אחריות למעשיו, לא הביע חרטה ולא פעל להסדרת מעמדו גם לאחר הרשעתו. מנגד, היא הביאה בחשבון את שנות שירותו הרבות, את עברו המשמעתי הנקי, את היקף משרתו החלקי ואת הזמן שחלף מאז התעורר החשד ועד להעברת העניין לטיפול משמעתי. בשל שיקולים אלה לא ביקשה לפגוע בפיצויי הפיטורים המגיעים לו על-פי דין.

בית הדין קיבל את עמדת התביעה וקבע כי המשך העסקתו של המורה אינו מתיישב עם חובת הנאמנות ועם אמון הציבור בשירות המדינה. בהחלטתו ציין כי מעובדי הוראה נדרשת רמת התנהגות גבוהה במיוחד, בשל תפקידם החינוכי והיותם דוגמה אישית לתלמידים.

בית הדין הבהיר כי עצם כפירתו של הנאשם באשמה וניהול ההליך נגדו הם בגדר זכויותיו ואין לזקוף אותם לחובתו. עם זאת, היעדר נטילת אחריות, היעדר חרטה והימנעות מהסדרת המצב לאחר ההרשעה נשקלו במסגרת בחינת מידת הפנמת חומרת המעשים.

במקום להתייצב לדיון - המשיך ללמד

פרשה נוספת שעלתה בגזר הדין נוגעת להתנהלותו של אבו אלקיעאן במהלך המשפט המשמעתי. ההליך התנהל בתחילה בנוכחותו, אולם לאחר שחדל להתייצב לדיונים נמשך המשפט בהיעדרו. גם לדיון בטיעונים לעונש, שנקבע ל-15 בספטמבר 2026, לא הגיע אף שידע על קיומו.

על-פי הדברים שהובאו בפני בית הדין, באותן שעות ממש המשיך אבו אלקיעאן ללמד בבית הספר. הוא אף מסר למנהל חטיבת הביניים כי בכוונתו להגיב להחלטת בית הדין. השופטים קבעו כי לא הייתה הצדקה סבירה להיעדרותו וכי יש לראות בה ויתור על זכותו לטעון לעונש.

בגזר הדין פורטו מקרים נוספים שבהם לא התייצב המורה לדיונים, למרות אזהרות מפורשות. בין היתר צוין כי בנובמבר 2025, לאחר שלא הגיע לדיון, נותקה שיחת טלפון עמו כאשר זיהה את נציג התביעה.

בית הדין קבע כי הזמנה להתייצבות בפניו אינה בגדר המלצה אלא צו שיפוטי מחייב. הוא הדגיש כי חומרת ההפרה מתעצמת כאשר מדובר בעורך דין, המכיר את כללי ההתנהלות בבתי המשפט ובבתי הדין.

לפיכך הורה בית הדין לפתוח בחקירת משמעת נוספת נגד אבו אלקיעאן בגין הפרת הצווים והיעדרותו המכוונת. עם זאת הובהר כי במסגרת גזר הדין הנוכחי לא הוטל עליו עונש נפרד בשל אי-ההתייצבות עצמה.

פיטורים מיידיים - ללא פגיעה בפיצויים

בגזר הדין נקבע כי נוכח חומרת המעשים ומשבר האמון המתמשך, אין הצדקה להותיר את אבו אלקיעאן בעבודתו אף לתקופת הודעה מוקדמת. בית הדין ציין כי המורה המשיך ללמד גם לאחר הרשעתו, וכי בנסיבות אלה נדרש ניתוק מיידי של יחסי העבודה.

בית הדין השווה את המקרה לשלושה הליכים משמעתיים קודמים נגד עובדי מדינה שעסקו בעריכת דין בניגוד להוראות. הוא מצא כי המקרה הנוכחי חמור מהם, בין היתר בשל ייצוג לקוחות נגד משרד החינוך עצמו, הופעה בשימוע משמעתי במחוז שבו הועסק המורה והיעדר נטילת אחריות.

בסופו של דבר הוטלו על אבו אלקיעאן נזיפה חמורה, פיטורים לאלתר ופסילה משירות במשרד החינוך ובשירות המדינה כולו למשך שבע שנים. בית הדין החליט שלא לפגוע בפיצויי הפיטורים המגיעים לו על-פי דין, בהתחשב בוותק שצבר ובנסיבותיו האישיות.

גזר הדין ניתן בהיעדר הצדדים, ונקבעה בו זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 30 יום ממועד המצאתו.