42 משרות שיפוט אינן מאוישות
הדוח חושף גם פער בין מספר משרות השיפוט המאושרות לבין מספר המשרות המאוישות בפועל. בסוף 2025 היו במערכת 868 משרות שיפוט מאושרות, אך רק 826 מהן היו מאוישות - מחסור של 42 שופטים, המהווה 4.8% מהתקינה.
המחסור היחסי הגדול ביותר נרשם בבית המשפט העליון. מתוך 16 משרות בתקינה, ובהן תקן רשם, נמנו 12 משרות מאוישות לפי הגדרת הדוח - פער של 25%. בפועל כיהנו בסוף השנה 11 שופטי עליון ושופט שלום אחד.
בבתי המשפט המחוזיים אוישו 228 מתוך 240 משרות, מחסור של 12 שופטים. בבתי משפט השלום אוישו 490 מתוך 513 משרות, מחסור של 23 שופטים. בבתי הדין לעבודה אוישו 71 מתוך 74 משרות, ואילו כל 23 המשרות בבתי המשפט לנוער היו מאוישות.
נתוני כוח האדם מצביעים על כך שהעומס במערכת אינו נובע רק מהגידול במספר התיקים. במקביל נאלצים בתי המשפט לפעול כאשר חלק מהמשרות שנועדו לאפשר את פעילותם השוטפת אינן מאוישות.
בתי המשפט המחוזיים צמצמו את מלאי התיקים
בחינת קצב סגירת התיקים לפי ערכאות מעלה תמונה שאינה אחידה. בבתי המשפט המחוזיים נפתחו 53,683 תיקים ונסגרו 58,526. שיעור הסגירה הגיע ל-109%, נתון המלמד שבערכאה זו נסגרו יותר תיקים ממספר התיקים החדשים שנפתחו.
גם בבתי הדין לעבודה נרשם קצב סגירה גבוה ממספר הפתיחות: 53,792 תיקים נפתחו ו-54,661 נסגרו, ושיעור הסגירה עמד על 101.6%.
לעומת זאת, בבתי משפט השלום, שבהם מתנהלת מרבית הפעילות השיפוטית בישראל, נפתחו 862,043 תיקים ונסגרו 851,944. שיעור הסגירה הגיע ל-98.8%, ופער של 10,099 תיקים נרשם בין מספר הפתיחות למספר הסגירות.
בבית המשפט העליון נפתחו 12,675 תיקים ונסגרו 12,037, כך ששיעור הסגירה הגיע ל-95%. בסוף השנה נותרו בו 4,147 תיקים פתוחים. שיעור הסגירה היה גבוה במעט מזה שנרשם בשנת 2024, אך עדיין נמוך מ-100%, ולכן מספר התיקים שנסגרו היה קטן ממספר התיקים שנפתחו.
ערעור אזרחי בעליון נמשך בממוצע 26 חודשים
הבדלים ניכרים נרשמו גם במשך הטיפול בתיקים. בבית המשפט העליון עמד משך הטיפול הממוצע בערעור אזרחי על 26 חודשים, לעומת 14.3 חודשים בערעור פלילי ו-11.9 חודשים בערעור בעניינים מנהליים.
לעומת זאת, משך הטיפול הממוצע בעתירה לבג"ץ עמד על 1.8 חודשים. הממוצע הכולל של התיקים בעליון עמד על 3.35 חודשים. הנתון הכולל מושפע מהרכב ההליכים ומריבוי התיקים המטופלים בפרקי זמן קצרים, ואינו משקף בהכרח את משך הטיפול בערעורים המורכבים.
בבתי משפט השלום עמד משך הטיפול הממוצע בתיק אזרחי על 12 חודשים, בתיק פלילי על 12.4 חודשים, בתיק משפחה על שש שנים? לא - על שישה חודשים, ובתיק חדלות פירעון על 21.1 חודשים. בתיקים המתנהלים בבתי המשפט הקהילתיים הגיע משך הטיפול הממוצע ל-31.9 חודשים.
סכומי התביעות במחוזיים עלו בחדות
ממצא נוסף בדוח נוגע לשינוי בסכומי התביעות האזרחיות. בבתי המשפט המחוזיים הגיע סכום התביעה הממוצע בשנת 2025 לכ-7.57 מיליון שקל, לעומת כ-4.65 מיליון שקל בשנת 2024 - עלייה של כ-63%.
לעומת זאת, בבתי משפט השלום ירד סכום התביעה הממוצע מכ-95,107 שקל בשנת 2024 לכ-82,446 שקל בשנת 2025 - ירידה של כ-13.3%.
מדובר בסכומים הנתבעים בכתבי התביעה, ולא בסכומים שנפסקו בפועל. לפיכך, הנתונים אינם מלמדים על גובה הפיצויים שבתי המשפט פסקו, אלא על היקף הדרישות הכספיות שהובאו לפתחם.
597 משתתפים חדשים בבתי המשפט הקהילתיים
הדוח כולל גם נתונים על פעילות בתי המשפט הקהילתיים, שנועדו לאפשר מסלול שיקומי לנאשמים המתאימים לכך. בשנת 2025 הצטרפו למסלול 597 משתתפים חדשים. מאז תחילת פעילות בתי המשפט הקהילתיים בשנת 2014 השתתפו בהליך 3,455 בני אדם.
מתוכם, 1,312 סיימו את התוכנית בהצלחה, 1,212 סיימו ללא הצלחה ו-931 היו עדיין משתתפים פעילים בסוף השנה. במהלך ינואר 2025 נפתח בית משפט קהילתי גם באילת, ובכך הושלמה הפריסה הארצית ל-16 בתי משפט קהילתיים הפועלים ב-19 אולמות.
המערכת פעלה בצל המלחמה
מנהל בתי המשפט, השופט
צחי עוזיאל, ציין בדברי הפתיחה לדוח כי שנת 2025 התאפיינה באתגרים מיוחדים בשל המשך מלחמת חרבות ברזל ומבצע עם כלביא ביוני. לדבריו, המערכת נדרשה לבצע התאמות בפעילותה תוך שמירה ככל האפשר על רציפות הדיונים והשירות לציבור.
עוזיאל הדגיש כי למרות הנסיבות הביטחוניות, מערכת המשפט הגדילה את מספר התיקים שטופלו. עם זאת, הודה כי מלאי התיקים והימשכות ההליכים מחייבים התמודדות מתמשכת. לדבריו, הנהלת בתי המשפט מקדמת פתרונות ממוחשבים ושינויים בתהליכי העבודה, במטרה לייעל את הטיפול בתיקים ולהפחית את העומס.
בסוף שנת 2025 הוקם בהנהלת בתי המשפט אגף נתונים חדש, שנועד לשפר את איסוף המידע, את ניתוחו ואת השימוש בו לצורך קבלת החלטות. השאלה המרכזית העולה מהדוח היא אם צעדים אלה, לצד איוש משרות השיפוט החסרות, יספיקו כדי להתמודד עם הגידול במספר התיקים ולקצר את משך ההמתנה להכרעה משפטית.