איסמן מחדד: פרקליטות המדינה אינה משרד עורכי הדין של הממשלה

פרקליט המדינה עמית איסמן מחדד כי מערכת התביעה אינה פועלת כדי לרצות שרים, ומתייחס ישירות לפרשת טוהר הבחירות הנבחנת בימים אלה. "פרקליטות המדינה אינה משרד עורכי הדין הפרטי של הממשלה", הצהיר איסמן (יום א', 08.11.26) בהשתלמות השנתית של משרד המשפטים באילת.

בדבריו התייחס איסמן למתיחות סביב הפרשה הנבחנת בעניין טוהר הבחירות, המלווה על-ידי הפרקליטות בשיתוף פעולה עם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. "במדינה דמוקרטית, החלטה על פתיחה בחקירה מחייבת תשתית ראייתית המצדיקה אותה, ומקל וחומר כאשר מדובר בהחלטה לחקור אדם, כל אדם, באזהרה", הדגיש איסמן. הוא הוסיף כי לשתי המערכות תפקידים שונים ולעיתים עמדות שונות, אך קרא להמשיך לפעול בשיתוף פעולה, בכבוד הדדי ותוך שמירה על העצמאות המקצועית של כל מערכת למען האינטרס הציבורי.

אזהרה מפני פגיעה בתיקי שחיתות שלטונית

איסמן סקר את אתגרי שלוש השנים האחרונות בצל אירועי שבעה באוקטובר והמלחמה, וציין כי מאות מעובדי הפרקליטות שירתו במילואים או פונו מבתיהם תוך המשך המאבק בפשיעה החמורה והמאורגנת, קידום הדיגיטציה והגנה על נכסי המדינה. לצד המלחמה, הצביע איסמן על הצורך להתמודד עם מהלכי חקיקה ומתקפות אישיות העלולים לפגוע בעצמאות הפרקליטות ומערך הייעוץ והחקיקה. "החובה לומר 'לא' לדרג הנבחר - תהא זהותו אשר תהא - במקום שבו הדין מחייב זאת, אינה תקלה במערכת, היא חלק מן האופן שבו המערכת אמורה לעבוד", הבהיר איסמן, וציין כי באותה מידה קיימת חובה לסייע בקידום מדיניות הממשלה כאשר הדין אינו אוסר זאת, גם אם הפרקליטות סבורה שהמדיניות שגויה.

איסמן פירט בנאומו שני מהלכי חקיקה מרכזיים המעוררים סיכון מערכתי:

• הפרדת המחלקה לחקירות שוטרים: איסמן הזכיר כי בשנה האחרונה חוקק החוק המפריד את מח"ש מפרקליטות המדינה, שלגביו תלויה ועומדת עתירה בבית המשפט העליון. הוא התריע מפני פגיעה בעצמאות מח"ש ויצירת "אפקט מצנן" מחקירת פרקליטים, במיוחד בתיקי שחיתות שלטונית המחייבים עצמאות מקצועית מרבית. איסמן ציין כי הפרקליטות מכבדת את הכרעת הכנסת ותבצע את המעבר באופן מיטבי אם העתירות יידחו, אך אין בכך כדי לומר בדיעבד שההחלטה נכונה.

• שינוי מעמד הייעוץ המשפטי והייצוג: בהתייחסו לחוק המשנה מהותית את מעמד היועץ המשפטי לממשלה ואת ייצוג המדינה בערכאות, קבע איסמן כי ייעוץ משפטי המציב לרשות את גבולות הדין אינו יכול להיות תלוי בשאלה אם מסקנתו מקובלת על הדרג המדיני. "ממלכתיות אינה שתיקה. לעיתים דווקא הממלכתיות מחייבת לומר דברים שאינם נוחים ולעמוד על עמדה מקצועית גם כשהיא אינה פופולרית", אמר.

אצבע מאשימה כלפי שר המשפטים והנהלת המשרד

בחלקו השני של הנאום מתח איסמן ביקורת ישירה על התנהלות שר המשפטים והנהלת משרד המשפטים בכל הנוגע להקצאת משאבים וכוח אדם. הוא ציין כי המשימות מתרבות, התיקים מורכבים יותר והיקפי החומר גדלים, בשעה שלתהליכי ההתייעלות הפנימיים של הפרקליטות יש גבול והם אינם תחליף קבוע למשאבים. "בנקודה מסוימת האחריות אינה עוד רק של מנהלי הפרקליטות. היא גם של שר המשפטים ושל הנהלת משרד המשפטים", הצהיר איסמן.

פרקליט המדינה התריע כי עיכוב ממושך של מכרזי ניהול, היעדר מענה למשרות חסרות ומתן פתרונות זמניים לצרכים קבועים חורגים מקשיים טכניים בניהול כוח אדם ופוגעים ביכולת הפרקליטות למלא את תפקידה. "מי שרוצה פרקליטות טובה יותר, מהירה יותר, טכנולוגית ואפקטיבית יותר, צריך גם להשקיע באנשים, בתקנים, בטכנולוגיה ובתשתיות", סיכם איסמן, והדגיש כי מי שמשלם את המחיר של פרקליטות מוחלשת אינו פרקליט המדינה אלא הציבור הישראלי.