ראש אגף החקירות חושף: הפרקליטות מחזיקה "תיקי מגירה" כדי להפעיל לחץ

תיקים נשמרים במגירה ונשלפים כעבור שנה

בהקלטות נשמע בלט מותח ביקורת חריפה על התנהלות הפרקליטות ועל השימוש במשטרה לצרכים שלדבריו אינם ענייניים. הוא מתאר מצב שבו תיקים נותרים ללא טיפול במשך תקופה ממושכת, ולאחר מכן נפתחים מחדש לצורך השלמות חקירה.

"אני לא אוהב שמשתמשים במשטרה כאמצעי. יש פה לא מעט אירועים שכל בר דעת מבין שזה תיקי מגירה, אתה יודע, זה מנופי לחץ שמפעילים על אנשים, שמים במגירה לא עושים עם זה כלום שנה. אחרי שנה מוציאים ועושים השלמת חקירה", אמר בלט.

המשמעות העולה מדבריו חמורה: אם תיקים פליליים אכן נשמרים במכוון כדי לשמש אמצעי לחץ, מדובר בחשש לשימוש לרעה בסמכויות אכיפה. אולם יש להבחין בין ההאשמה שהשמיע בלט לבין הוכחתה. עצם השהייתו של תיק או ביצוע השלמת חקירה כעבור שנה אינם מלמדים בהכרח על מניע פסול. השאלה המרכזית היא אם ההשהיה והחידוש נעשים מטעמים מקצועיים או כדי להשפיע על התנהלותם של אנשים.

גם מח"ש על הכוונת: "מזמינים אותך לכיסא המחשבות"

בלט אינו מסתפק בביקורת על הפרקליטות. בהקלטות הוא מייחס גם למחלקה לחקירות שוטרים שימוש בכלי החקירה כאמצעי לחץ על קציני משטרה. לדבריו, קצינים החורגים מן המצופה מהם עלולים למצוא את עצמם מוזמנים לחקירה.

"את אותם כלים הם מפעילים גם על קציני משטרה דרך מח"ש. חרגת במשהו כל מה שצריך לבוא ולהזמין אותך עכשיו לכיסא המחשבות", אמר.

הטענה מעוררת שאלה נוספת: האם סמכות החקירה נגד שוטרים מופעלת אך ורק לצורך בירור חשדות לעבירות, או שבמקרים מסוימים עצם הזימון לחקירה משמש אמצעי הרתעה כלפי קצינים? גם כאן, ההקלטות אינן כוללות פירוט של מקרים שניתן לבחון באופן עצמאי, אך עצם העלאת הטענה מפי ראש אגף החקירות מחייבת התייחסות עניינית של הגורמים המופקדים על המערכת.

האשמה נוספת: הפרקליטות מתמקדת בשחיתות ציבורית

בהמשך מותח בלט ביקורת חריפה על סדרי העדיפות של הפרקליטות. לטענתו, המערכת מתמקדת בתיקי שחיתות ציבורית, בעוד תיקים אחרים, ובהם תיקים הקשורים לפשיעה בחברה הערבית, אינם זוכים לטיפול הראוי.

"תיקים שהולכים ושוכבים בסופו של דבר ולא עושים איתם שום דבר שם צריך מתישהו לבוא ולהגיד הלו מה קורה, אני מדבר איתך על תיקי מגזר דברים מהסוג הזה", אמר.

בלט הוסיף: "היום פרקליטות במדינת ישראל לא מנוהלת, היא לא מנוהלת, היא מנוהלת אך ורק בנישה אחת שקוראים לה שחיתות ציבורית וכל הדברים האחרים כאילו לא נוגע להם. זה כאילו לא שייך להם".

מדובר בביקורת חריפה במיוחד על הגוף האמון על ניהול ההליכים הפליליים מטעם המדינה. הטענה אינה נוגעת רק לשאלה אילו תיקים זוכים לתשומת לב ציבורית, אלא גם להקצאת משאבים, לקצב הטיפול בתיקים וליכולתה של מערכת האכיפה להתמודד עם ארגוני הפשיעה. עם זאת, לא הוצגו בפרסום נתונים המאפשרים לקבוע כי הפרקליטות אכן מזניחה באופן שיטתי תיקים שאינם קשורים לשחיתות ציבורית.

שוטרים חוששים ממפגש עם משפחות הפשע

הביקורת של בלט מופנית גם פנימה, כלפי המשטרה עצמה. לדבריו, שוטרים וקצינים נמנעים ממגע עם עבריינים ממשפחות הפשע, בין היתר מחשש להתמודדות עמם.

בלט תיאר מדד שבאמצעותו הוא מבקש לבחון את נכונותם של שוטרים להתמודד עם עבריינים. לדבריו: "כל מפגש של שוטר עם עבריין בסוף נרשם דוח בשירת הסירנה, אבל בדוח הזה יש הרבה יותר. אני קורא לזה מדד אומץ".

כדוגמה התייחס למשפחת אבו לטיף: "למה? כי בעבר את אבו לטיף היו בודקים 20 פעמים בשנה, היום אתה תראה שלא בודקים אותו אפילו פעם אחת בשנה".

בלט הסביר כי יש שוטרים המעדיפים להימנע מעימות שעלול להסתיים לרעתם. לדבריו, יש גם מקרים שבהם שוטר מבחין באירוע, מסיט את מבטו ומתעלם ממנו. הוא טען כי ככל שחולפות השנים פוחת מספר המפגשים בין שוטרים לעבריינים.

זוהי טענה קשה על יכולת ההרתעה של המשטרה ועל נכונותם של שוטריה לאכוף את החוק מול גורמי פשיעה מסוכנים. היא מחייבת לבחון אם הירידה הנטענת במגע עם עבריינים נובעת מחשש, משינוי בשיטות העבודה או מגורמים אחרים.

שעות קודם לכן הבטיחה היועמ"שית אכיפה שוויונית

לחשיפת ההקלטות משמעות מיוחדת לנוכח הדברים שהשמיעה שעות אחדות קודם לכן היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, בהשתלמות השנתית של משרד המשפטים באילת.

בהתייחסה לחקירת החשדות לפגיעה בטוהר הבחירות לכנסת ה-26, הבהירה בהרב-מיארה: "כאשר יש תשתית ראייתית - מי שצריך להיחקר ייחקר. זה לא עניין של ימין או שמאל. זה לא עניין של יהודי או ערבי. ההחלטה אם לחקור אדם היא החלטה מקצועית, עניינית ושוויונית. כך היה וכך יהיה".

דבריה נאמרו בהקשר של חקירת הבחירות, ואילו האשמותיו של בלט נוגעות להתנהלות רחבה יותר של הפרקליטות ומח"ש. אין בהקלטות ראיה לכך שהיועצת המשפטית לממשלה הייתה מעורבת בהחלטות שעליהן מתח בלט ביקורת, או לכך שטענותיו מתייחסות לחקירת הבחירות. עם זאת, הפער בין תיאור מערכת האכיפה בפי היועצת המשפטית לבין התיאור העולה מדברי ראש אגף החקירות מחייב הסבר.

באותו נאום תקפה בהרב-מיארה את החקיקה לשינוי מעמדה של מח"ש וכינתה אותה "כמוסת רעל", בטענה שהיא עלולה לאפשר השפעה פוליטית על חקירות ולפגוע בעצמאות מערכת אכיפת החוק. אלא שכעת נשמעות מתוך צמרת המשטרה עצמה טענות שלפיהן כלי החקירה משמשים לכאורה להפעלת לחץ גם במבנה הקיים.

סעדה וקיש: נדרש תיקון עמוק במערכת

ח"כ משה סעדה התייחס לחשיפת ההקלטות וטען כי הן מחזקות את הצורך בשינוי מעמדה של מח"ש. לדבריו, ההקלטות מלמדות על הפעלת לחץ פסול מצד בכירים בפרקליטות. סעדה אף האשים את גורמי האכיפה בתפירת תיקים ובסחיטה, אף שטענות אלה חורגות מן הדברים שניתן לקבוע על סמך ההקלטות בלבד.

"אין מי שישמור על אזרחי ישראל מפני השומרים", אמר סעדה. לדבריו, שינוי מעמדה של מח"ש נחוץ להחזרת האיזון ואמון הציבור במערכת אכיפת החוק.

גם השר יואב קיש הגיב לחשיפה. לדבריו, ההקלטות ממחישות את הצורך בתיקון עמוק של מערכת אכיפת החוק. קיש קשר את הדברים לטענותיו בדבר התיקים הפליליים נגד ראש הממשלה, הטיפול בפרשת הפרקליטה הצבאית הראשית לשעבר והחשדות להתערבות זרה בבחירות.

"תיקון מערכת אכיפת החוק הוא צורך חיוני לעתידה של מדינת ישראל, בלי קשר לימין או לשמאל", אמר קיש.