משבר הגז במצרים מחריף: האספקה למפעלי הדשנים קוצצה בשליש

התייקרות הגז בעולם מכבידה על מצרים

החלטת ממשלת מצרים להעמיק את הקיצוץ נועדה להפחית את הצורך ביבוא גז טבעי נוזלי, שמחירו עלה בעקבות המלחמה באירן והשיבושים בשוק האנרגיה העולמי. מצרים מסתמכת על שילוב של הפקת גז מקומית ויבוא, אולם תפוקת שדות הגז שלה מתקשה להדביק את הגידול בביקוש המקומי.

המלחמה באירן צמצמה את זמינות הגז הטבעי הנוזלי בשווקים הבינלאומיים והעלתה את מחירו. ההתייקרות מכבידה במיוחד על מדינות הנאלצות לרכוש משלוחי גז בשוק העולמי כדי להשלים את צורכי משק החשמל והתעשיה.

משרד הנפט המצרי הקצה כ-10.1 מיליארד דולר ליבוא גז טבעי נוזלי בשנת הכספים 2026-2027. אולם לפי נתונים שהובאו ברויטרס, עד 6 באוקטובר כבר הסתכמו הוצאות היבוא בכ-5.8 מיליארד דולר, לנוכח מחירים גבוהים מהתחזיות. המשך המגמה עלול להביא לחריגה ניכרת מהתקציב שתוכנן.

כדי לצמצם את התלות בגז מיובא ויקר, מצרים הגדילה גם את רכישות המזוט, המשמש חלופה זולה יותר בחלק מתחנות הכוח ובמתקני התעשיה. לפי מקורות מסחריים שצוטטו ברויטרס, חברת הנפט הממשלתית המצרית רכשה שישה משלוחי מזוט עתיר גופרית, המיועדים לאספקה במהלך נובמבר ודצמבר.


הקשר הישראלי: תלות הדדית במשק הגז

להתפתחות במצרים יש גם משמעות ישראלית. מצרים היא אחת הלקוחות החשובות של הגז הטבעי המופק בישראל, בעיקר ממאגרי לוויתן ותמר, והמדינות פועלות להרחבת יכולת הולכת הגז ביניהן. הגז הישראלי משמש את המשק המצרי ומסייע לצמצם את הצורך ביבוא גז טבעי נוזלי במחירים גבוהים יותר.

עם זאת, אין בשלב זה ראיה לכך שההחלטה להעמיק את הקיצוץ באספקת הגז למפעלי הדשנים נבעה מהפחתה חדשה בכמויות הגז שמצרים מקבלת מישראל. הדיווחים המצריים והבינלאומיים מייחסים את המהלך בעיקר להתייקרות יבוא הגז הנוזלי, למחסור היחסי בגז זמין ולמאמציה של קהיר לצמצם את הוצאותיה.

הקיצוץ גם אינו מלמד בהכרח על ירידה בביקוש המצרי לגז ישראלי. להפך, המשבר מדגיש את חשיבותם של מקורות אספקה קיימים ואת הקושי של מצרים להסתמך על רכישות יקרות בשוק העולמי.

חשש לפגיעה בענף הדשנים וביצוא

תעשיית הדשנים היא אחד מענפי הייצור החשובים במצרים, הן לצורכי החקלאות המקומית והן ליצוא. הגז הטבעי משמש חומר גלם לייצור אמוניה, שממנה מיוצרים דשנים חנקניים ובהם אוריאה. משום כך, צמצום אספקת הגז עשוי להשפיע ישירות על היקף הייצור, ולא רק על הוצאות האנרגיה של המפעלים.

לפי דיווחים בתקשורת המצרית, החברות בענף בוחנות את השלכות ההחלטה על תוכניות הייצור והיצוא שלהן. ההשפעה הצפויה אינה אחידה: היא תלויה בסוג הדשנים שמייצר כל מפעל, בהיקף תלותו בגז וביכולתו להתאים את קצב הייצור לאספקה המופחתת.

בשלב זה, ההחמרה המהירה בקיצוץ, מ-20% ל-33% בתוך שבוע, היא הסימן הברור ביותר לעומק הלחץ על משק האנרגיה המצרי. השאלה המרכזית כעת היא אם מדובר בצעד זמני שנועד לצלוח את תקופת מחירי הגז הגבוהים, או בתחילתה של תקופה ממושכת של הגבלות אספקה לתעשיה.