בג"ץ דחה העתירה נגד היועמ"שית בפרשת חקירת הח"כים הערבים

בית המשפט העליון דחה על הסף את עתירת ארגון לביא נגד היועצת המשפטית לממשלה, בפרשת החשדות להונאת בחירות והתערבות גורמים זרים בבחירות לכנסת ה-26. הרכב השופטים יעל וילנר, אלכס שטיין ורות רונן קבע (יום ב', 09.11.26) כי אין הוכחה שהיועמ"שית מונעת את חקירת חברי הכנסת הערבים ועוזריהם הפרלמנטריים.

העתירה הוגשה באמצעות עורכי הדין יצחק בם ואבישג שוורץ. העותרים ביקשו להסיר את המגבלות שעל-פי הפרסומים הטילה היועמ"שית על חקירת חברי הכנסת הערבים ועוזריהם. על-פי אותם פרסומים, היועמ"שית הורתה לשב"כ שלא לחקור עוזרים פרלמנטריים ללא אישורה, בטענה כי כללי החסינות של חברי הכנסת חלים גם עליהם. בארגון לביא פנו ליועמ"שית בבקשה דחופה להבהיר את עמדתה ולאפשר את המשך החקירות, ומשלא התקבלה תשובה עניינית עתרו לבג"ץ.

אי-מיצוי הליכים והיעדר תשתית ראייתית

השופטים וילנר, שטיין ורונן החליטו לדחות את העתירה על הסף מחמת אי-מיצוי הליכים מול היועמ"שית. השופטים קבעו כי שלושה ימים אינם פרק זמן מספק להמתנה לתשובתה הרשמית. בפסק הדין קבעה רונן כי הפרסומים בתקשורת והיעדר הכחשה מצד היועמ"שית אינם מספיקים כדי להוכיח שאכן התקבלו ההחלטות המיוחסות לה.

בעקבות ההחלטה נוצר מצב שבו ארגון לביא נדרש להמתין לתשובתה של היועמ"שית עצמה כדי לברר אם אכן התערבה בחקירות. ההמתנה נכפית על העותרים בעוד המועד הקבוע בחוק להגשת ערעור על תוצאות הבחירות ממשיך להתקרב.

סוגיית הדחיפות וערעור הבחירות

בארגון לביא טענו בפני בית המשפט כי נדרשת התערבות דחופה לנוכח לוח הזמנים הקצר, שכן החוק מקציב 14 ימים בלבד להגשת ערעור על תוצאות הבחירות. העותרים הדגישו כי לעיכוב בבירור החשדות עלולות להיות השלכות ישירות על האפשרות להסתמך על ממצאי החקירה לצורך הגשת ערעור בחירות.

בג"ץ דחה גם את טענת הדחיפות של הארגון. השופטים קבעו כי ניתן, בנסיבות המתאימות, לבקש הארכה של המועד החוקי להגשת ערעור על תוצאות הבחירות. לצד דחיית העתירה על הסף, הותיר בית המשפט לארגון לביא את האפשרות לשוב ולעתור לאחר שתתקבל תשובת היועמ"שית. בפועל, פסק הדין מותיר ללא מענה את השאלות המרכזיות בפרשה: האם היועמ"שית התערבה בחקירת הונאת הבחירות, האם מנעה מהשב"כ לחקור עוזרים פרלמנטריים, ומהו הבסיס המשפטי להחלטות אלו.