ישראל תצמח מהר, אבל יש מלכוד: התחזית הכלכלית המפתיעה ל-2027

הבינה המלאכותית: מנוע צמיחה או איום על מקומות העבודה?

אחת האזהרות הבולטות בתחזית נוגעת דווקא לתחום שמעורר את ההתלהבות הגדולה ביותר בשווקים: הבינה המלאכותית.

על-פי נתוני חברת המחקר גרטנר המובאים בתחזית, ההשקעות העולמיות בתשתיות בינה מלאכותית עשויות להתקרב ל-2 טריליון דולר בשנת 2027. ההוצאות על תוכנות ושירותים בתחום צפויות להוסיף עוד כ-1.7 טריליון דולר. בסך הכל מדובר בהוצאות בהיקף של כ-3.7 טריליון דולר, זינוק של 36% לעומת 2026.


השקעות אלה מעודדות הקמת מרכזי מחשוב, פיתוח שבבים, הרחבת רשתות חשמל ויצירת מוצרים חדשים. אבל יש להן גם מחיר. חלק מחברות הטכנולוגיה מגייסות סכומי עתק באמצעות חוב כדי לממן את ההתרחבות, ולא ברור אם כל ההשקעות יניבו את הרווחים המצופים.

ב-EFG מזהירים מפני שני תרחישים שליליים: חברות שיתקשו להמשיך לממן את השקעות הענק, וגל פיטורים נרחב בעקבות החלפת עובדים במערכות בינה מלאכותית.

הבעיה אינה בהכרח בחברה בודדת שמצמצמת את כוח האדם שלה. אם חברות רבות יפטרו עובדים בעת ובעונה אחת, הפגיעה בהכנסות משקי הבית ובצריכה הפרטית עלולה להאט את הכלכלה כולה.

הקשר הישראלי: אנבידיה כבר משפיעה על נתוני המשק

במסמך הישראלי מצביעים אנשי EFG על השפעתה החריגה של חברת השבבים אנבידיה על הכלכלה המקומית. לפי הנתונים שהם מביאים, תרומתה של החברה משמעותית עד כדי כך שהיא משפיעה גם על מדדי הצמיחה והגירעון.


המשמעות היא שהצלחתה של ענקית שבבים אחת כבר אינה רק עניין של בעלי מניותיה. פעילותה בישראל עשויה להשפיע על נתוני המשק כולו. מנגד, האטה בביקוש העולמי לשבבים ולתשתיות בינה מלאכותית עלולה להיות מורגשת גם בישראל.

המסמך מעריך כי השקעות בחברות הזנק ישראליות, רכישות ומיזוגים ימשיכו להיות מוקד פעילות משמעותי בתחום. לצד ההזדמנות הכלכלית, מתחזקת גם התלות במגמות שמכתיבות חברות טכנולוגיה בינלאומיות.

סייבר ורפואה: הזדמנויות של מיליארדים

הבינה המלאכותית אינה משנה רק את שוק העבודה. היא גם הופכת את מתקפות המחשבים למתוחכמות יותר. לפי EFG, מערכות בינה מלאכותית כבר מסוגלות לזהות חולשות בתוכנות בהיקפים גדולים, והחשש הוא שהן ישמשו יותר ויותר לתקיפת מערכות מחשב.

מבחינת ישראל, שבה פועלת תעשיית אבטחת מידע מפותחת, מדובר באפשרות להתרחבות עסקית. במסמך הישראלי מצוין כי חברות הסייבר משכו כ-40% מהשקעות ההון סיכון שנבדקו במהלך 2026, בהיקף של יותר מ-4.75 מיליארד דולר. הצורך הגובר בהגנה על מערכות ממוחשבות עשוי לתמוך בהמשך הפעילות בענף.

תחום נוסף שעשוי ליהנות מהשינוי הוא הרפואה. הבינה המלאכותית מאפשרת לנתח כמויות עצומות של מידע רפואי, לקצר תהליכי פיתוח של תרופות ולייעל את עבודת בתי החולים ומערכות הבריאות.

לפי הערכת EFG, חברות ישראליות בתחום מדעי החיים העוסקות בבינה מלאכותית גייסו בשנת 2025 כ-500 מיליון דולר, שהם כ-35% מכלל הגיוסים בענף. בקבוצה מעריכים כי התחום ימשיך למשוך השקעות, אם כי הצלחת החברות תהיה תלויה ביכולתן להציג תוצאות רפואיות וכלכליות ממשיות.

הגז הישראלי עשוי להפוך לנכס חשוב עוד יותר

המלחמות והמשברים בשוק האנרגיה המחישו למדינות רבות עד כמה מסוכנת התלות במקורות אספקה חיצוניים. ב-EFG מעריכים כי בשנת 2027 ימשיכו מדינות להשקיע בתחנות כוח, רשתות חשמל, מתקני אגירה ומקורות אנרגיה מקומיים.

לישראל יתרון משמעותי בתחום זה בזכות מאגרי הגז בים התיכון. המדינה, שבעבר הייתה יבואנית אנרגיה, הפכה ליצואנית גז, וב-EFG מעריכים כי בשנים הבאות צפויים להתקדם יותר מ-20 מיזמים גדולים בתחומי האנרגיה והתשתיות.


אחד המהלכים המרכזיים הוא הרחבת יכולת ההפקה ממאגר לוויתן. המהלך נשען בין היתר על הסדרי אספקה למצרים ולירדן. במקביל, ישראל פועלת להגדלת חלקה של האנרגיה המתחדשת בייצור החשמל.

הביקוש הגובר לחשמל, בין היתר להפעלת מרכזי מחשוב לבינה מלאכותית, עשוי להגדיל את חשיבותן של השקעות אלה. עם זאת, מימוש התוכניות תלוי בין היתר בהקמת תשתיות, בחיבור מתקנים לרשת החשמל ובעלויות המימון.

העולם משתנה, והקשרים הכלכליים של ישראל עומדים למבחן

תחום נוסף שמעסיק את אנשי EFG הוא השינוי במאזן הכוחות העולמי. לצד ארה"ב וסין, מתחזק משקלן של מדינות בעלות השפעה אזורית ויכולות תעשייתיות, ובהן הודו, קוריאה הדרומית וסעודיה.

לפי הנתונים המובאים במסמך הישראלי, בשנת 2025 הופנו 32% מהיצוא הישראלי לארה"ב, 26% לאירופה ו-25% לאסיה. התפלגות זו ממחישה את חשיבותם של קשרי הסחר עם כמה אזורים בעולם.

ב-EFG מזהירים מפני האפשרות להטלת עיצומים כלכליים על סחורות, שירותים וחברות ישראליות מצד מדינות באירופה. לצד זאת, הם מדגישים את חשיבותם של הסכמי אברהם ואת האפשרות להרחבת הקשרים הכלכליים עם מדינות המפרץ.

לדבריהם, לישראל יתרונות בתחומי הביטחון, אבטחת המידע והבינה המלאכותית, שעשויים לסייע לה לשמר קשרים כלכליים ואף לפתח שיתופי פעולה חדשים.

לאן כדאי להפנות את הכסף?

התחזית אינה מסתפקת בניתוח הסיכונים. EFG מזהה הזדמנויות גם בשוק המניות היפני, שעשוי ליהנות מעליית השכר, משיפור בהתנהלות החברות ומהתאוששות בצריכה המקומית.

בקבוצה מצביעים גם על הזדמנויות בהשקעות בחברות פרטיות, בתשתיות אנרגיה ובקרנות גידור, אך מדגישים כי בחירה לא נכונה של השקעות עלולה לעלות ביוקר. בעולם שבו הריבית, מחירי האנרגיה והמצב הביטחוני משתנים במהירות, השקעה רחבה בשוק אינה מבטיחה בהכרח תוצאות טובות.

מוז אפזאל, מנהל ההשקעות הראשי של EFG, מסכם: "האתגרים אמיתיים, אך כך גם ההזדמנויות". לדבריו, שינוי אינו רק מקור לאי-ודאות, אלא גם פתח להזדמנויות בתחומי הבינה המלאכותית, האנרגיה, יפן וההשקעות הפרטיות.

השורה התחתונה של התחזית היא שכלכלת 2027 עשויה להמשיך לצמוח למרות הסיכונים. עבור ישראל, השאלה הגדולה אינה רק כמה מהר יצמח המשק, אלא עד כמה הצמיחה תהיה רחבה ויציבה, וכיצד יושפעו ממנה העסקים, העובדים ומשקי הבית.