הרצוג לחברי הכנסת: עשו הכל כדי להימנע מבחירות חוזרות ולמצות את כהונתכם

הוא קרא לחברי הכנסת לנהוג במתינות, להקשיב זה לזה ולחפש מכנה משותף גם בשאלות השנויות במחלוקת. "היו מתונים כלפי האחר והאחרת, הושיטו יד לפשרה, גם בין יריבים", אמר, והדגיש כי המשימות העומדות בפני הכנסת מחייבות שימוש ביכולת ובניסיון המצויים בכל חלקי הבית.

הנשיא הקדיש חלק ניכר מנאומו לצורך להחזיר את החיים בישראל למסלולם לאחר שנות המלחמה והמשברים. הוא הזכיר את הקושי של משפחות להתמודד עם יוקר המחיה, את זמני ההמתנה לטיפולים רפואיים, את צורכיהם של אנשים עם מוגבלות ואת הפגיעה בחיי המשפחה והעסקים בשל שירות מילואים ממושך.

לדבריו, תפקידה של הכנסת אינו מסתכם בהתמודדות עם איומים ביטחוניים ובהכרעות מדיניות. עליה לדאוג גם לאפשרות של אזרחי המדינה לקיים חיים רגילים. הרצוג הזכיר את דברי דוד בן-גוריון על המעבר ממשימות המלחמה והגבורה למשימות השגרתיות של בניית המדינה, ובהן חינוך, בריאות, שיכון וקליטת עלייה.

חקירת 7 באוקטובר וחובת השירות

בהתייחסו לאסון 7 באוקטובר קרא הנשיא לחקירה יסודית ולהפקת לקחים. "חובה עלינו להפוך כל אבן, לחקור ולהבין כיצד אירע אסון שבעה באוקטובר ולהפיק לקחים ומסקנות", אמר. הוא לא פירט בנאומו מהו מנגנון החקירה הרצוי בעיניו.

הרצוג התייחס גם למחלוקת סביב חובת השירות הצבאי, על-רקע הדרישה להסדרת מעמדם של בני הישיבות. לדבריו: "על הכנסת הזו להידרש במלוא הכנות והרצינות לאתגר המשרתים, בסדיר ובמילואים. זו העת למצוא את הפתרון ההולם למדינה שגאה במורשת שלה, ובעולם לימוד התורה, אך אתגריה מחייבים נשיאה משותפת בחובת השירות".

בכך הציב הנשיא את שאלת חלוקת הנטל הביטחוני כאחת המשימות המרכזיות של הכנסת החדשה, תוך הדגשת הצורך לשלב בין ההכרה בחשיבות לימוד התורה לבין חובת השירות המשותפת.

אזהרה מפני אירן וקריאה להרחבת השלום

במישור הביטחוני הזהיר הרצוג מפני האיומים המתמשכים מצד אירן ושלוחותיה. לדבריו: "אימפריית הרשע של אירן אינה פוסקת אף לא לרגע, במזימותיה ואיומיה, בין במישרין ובין דרך שותפיה".

לצד הצורך בהמשך המאבק הביטחוני, קרא הנשיא לבנות אופק מדיני יציב באזור, לחזק את הסכמי השלום עם מצרים, ירדן, מרוקו, איחוד האמירויות ובחריין ולהרחיב את מעגל השלום. הוא הדגיש גם את חשיבות ביצור הברית עם ארצות הברית, חיזוק היחסים עם בעלות בריתה של ישראל והמאבק בעיצומים מדיניים.

הרצוג התייחס גם לאלימות ולגזענות בחברה הישראלית. הוא הבהיר כי אין מקום לאלימות בחברה הערבית, בגבעות יהודה ושומרון, ברחובות הערים או בבתי הספר, וקרא למגר אותה. לדבריו, האחריות לשינוי מתחילה בהתנהלות חברי הכנסת עצמם ובאופן שבו הם מנהלים את הוויכוח הציבורי.

כנסת חדשה בצל השכול והמלחמה

בפתח דבריו התייחס הנשיא למחיר האנושי הכבד של המלחמה ולהשתתפותן של משפחות שכולות ומשפחות נפגעים בחיים הציבוריים. "אנחנו משביעים היום כנסת חדשה. באולם הזה יש שמחה והתרגשות ויש גם - הרבה כאב", אמר.

הרצוג ציין כי בעבור רבים מן הנוכחים במליאה, שמחת היום מלווה בגעגוע לבני משפחה שאינם עוד. הוא הוסיף כי אינו יודע אם הייתה אי-פעם כנסת שבה רבים כל כך איבדו את יקיריהם במערכה על תקומת ישראל.

בנאומו התייחס הנשיא גם לאתגרי העתיד, ובהם התפתחות הבינה המלאכותית והצורך להבטיח שכל ילד בישראל, יהודי או ערבי, חילוני, דתי או חרדי, יוכל להשתלב בעולם המשתנה. לדבריו, על ישראל להיערך לשינויים הטכנולוגיים ולשמור על מעמדה המדעי.

את דבריו חתם בקריאה לחברי הכנסת לפעול למען הציבור ולהעניק לאזרחים תקווה לחיים יציבים: "עשו הכל כדי שבבית ישראלי אחד, בעוד זמן מה, אדם יוכל לכבות את האור בביתו לעת ערב, ולדעת שיש תקווה בשגרה הברוכה וביום החולין, שמחכה לו מחר".