12 סנאטורים דורשים לצמצם שיתוף המודיעין בין ארה"ב לישראל

מנגד, תומכי החקיקה הדו-מפלגתית בקונגרס מדגישים כי היוזמה חיונית לשימור היתרון הטכנולוגי המשותף של ארה"ב וישראל מול איומים מתפתחים. לגישת מצדדי הסעיפים, האצת הפיתוח והייצור המשותף תעניק למערכת הביטחון האמריקנית גישה מהירה לטכנולוגיות קצה ישראליות מוכחות בשדה הקרב, תוך שילוב מנגנוני דיווח ופיקוח של הקונגרס על אופן מימון והפעלת התוכניות המשותפות.

במוקד המחלוקת עומדת היוזמה החדשה לשיתוף פעולה טכנולוגי-ביטחוני בין המדינות (United States-Israel Defense Technology Cooperation Initiative), המעוגנת בסעיף 1217 בגרסת הסנאט ובסעיף 219 בגרסת בית הנבחרים. היוזמה נועדה להאיץ שיתוף טכנולוגיות, מחקר ופיתוח וייצור משותף בתחומי הבינה המלאכותית, לוחמת הסייבר, המערכות האוטונומיות, המחשוב הקוונטי והביוטכנולוגיה. לטענת 12 הסנאטורים, מהלך זה עלול ליצור תלות אמריקנית בישראל ולהעניק לירושלים השפעה על טכנולוגיות צבאיות רגישות.

"ההסכמים והפרויקטים שהסעיפים הללו מבקשים לקדם מאיימים על האינטרסים הביטחוניים הלאומיים של ארה"ב, בכך שהם מעניקים לישראל מנוף השפעה על מערכות נשק אמריקניות ועל טכנולוגיה צבאית", נכתב בפנייה. הסנאטורים הציגו כדוגמה את הסכם הייצור המשותף בתחום ההגנה מפני טילים, וטענו כי ממשלת ישראל ניצלה אותו כדי למנוע העברת סוללות "כיפת ברזל" אמריקניות לאוקראינה בניגוד לעמדת וושינגטון.

החותמים הדגישו כי ארה"ב אינה חולקת או מייצרת במשותף חלק גדול מהטכנולוגיות הרגישות הללו אפילו עם בעלות בריתה הקרובות ביותר בנאט"ו ובבריתות הגנה רשמיות. לטענתם, שילוב טכנולוגיות ישראליות בתעשיה הביטחונית האמריקנית יהפוך שינויי מדיניות עתידיים ליקרים ולקשים יותר לביצוע. לדבריהם, טראמפ רשאי לקדם הסכמים חדשים לפי שיקול דעתו, ואין הצדקה לחייב זאת בחקיקה של הקונגרס.

עיקרי הטענות והדרישות שעלו במכתב להנהגת הקונגרס:

• מעבר מסיוע לשותפות (נתניהו): הסנאטורים מתחו ביקורת ישירה על נתניהו וציטטו מכתב ששלח לחבר בית הנבחרים הרפובליקני מרלין סטוצמן, בו כתב: "שמחתי לקבל את הצעת ההחלטה שלך בקונגרס התומכת בתוכנית שלי לשנות את מסגרת שיתוף הפעולה הביטחוני בין ארה"ב לישראל מסיוע לשותפות". לטענתם, המהלך נועד להרחיק את שיתוף הפעולה ממסלולי המימון הצבאי המסורתיים והשקופים ולהעמיק את השפעת ישראל בוושינגטון.

• מתקפה על המדיניות מול אירן: החותמים תקפו בחריפות את התנהלות נתניהו מול טהרן וכתבו כי המעבר לשותפות בעייתי במיוחד "לאחר שראש הממשלה נתניהו התפאר בכך שניסה לפתוח במלחמה עם אירן במשך 40 שנה". הסנאטורים הוסיפו הערכה מטעמם - שאינה מהווה קביעה רשמית של הממשל האמריקני - ולפיה "המלחמה הזאת התבררה כאסון אסטרטגי עבור ארה"ב, וככזו שמנוגדת לאינטרסים האמריקניים".

• איסור הגבלת מודיעין (סעיף 618): הסנאטורים מבקשים להסיר את סעיף 618 בחוק הרשאות המודיעין לשנת 2027, המחייב להרחיב ולשפר את שיתוף המודיעין עם ישראל ואוסר על הרשות המבצעת להשעות, לצמצם או להגביל אותו באופן מהותי. לטענתם, הסעיף "חסר אחריות" ויקשור את ידיו של טראמפ גם בעת צורך חיוני להגנה על הביטחון הלאומי, בייחוד לנוכח דיווחים שלפיהם סוכנות מודיעין ההגנה (DIA) העלתה את הערכת איום הריגול הנגדי מישראל לרמה הגבוהה ביותר - טענה שלגביה לא הוצגה אסמכתה נוספת במכתב.

הכרעה על עתיד היחסים האסטרטגיים
בסיום המכתב קראו 12 הסנאטורים להסיר מהנוסח הסופי של ועדת הפשרה בקונגרס את סעיפים 1217, 219 ו-618. "מכל הסיבות הללו, אסור לנו לחייב בחוק הרחבה של ייצור ביטחוני משותף או דרישה להגדיל את שיתוף המודיעין עם ממשלת ישראל", חתמו המחוקקים, כאשר באתר Wisevoter צוין כי טרם הוכרע אם הסעיפים יישארו בנוסח הפשרה הסופי או יוסרו ממנו.

הפנייה חושפת מחלוקת עקרונית סביב עתיד היחסים הביטחוניים, שכן החותמים אינם קוראים לניתוק היחסים או להפסקה מוחלטת של שיתוף הפעולה עם ישראל, אלא מתנגדים להרחבתם בחקיקה מחייבת. בעת שישראל וארה"ב נערכות ליישום מתווה המעבר ממענקים לשיתוף שעליו הכריזו טראמפ ונתניהו, ההכרעה בקונגרס תקבע אם השותפות הטכנולוגית תעוגן במנגנונים קבועים לטווח ארוך או תישאר נתונה לבחינה מחדש של הבית הלבן.