איזנקוט מחפש קואליציה, נתניהו נאבק על החרדים ועבאס טוען למגעים עם הליכוד

המערכת הפוליטית ממשיכה להתנהל בשני מסלולים מקבילים: הניסיון של יו"ר ישר, גדי איזנקוט, להרכיב ממשלה חדשה, והמאבק על השליטה בכנסת ה-26, שנפתחה אתמול. היום (ד', 11.11.26) נרשמו התפתחויות בשני המסלולים, לצד החרפת המחלוקת על גיוס בני הישיבות ועימות פומבי נוסף בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ליו"ר רע"ם מנסור עבאס.

במוקד המהלכים ניצבת שאלת השתתפותן של המפלגות החרדיות בממשלה הבאה. איזנקוט נדרש לגבש הסכמות בין שותפיו האפשריים, המחזיקים בעמדות שונות בשאלת הגיוס ובשאלת שיתוף הפעולה עם המפלגות הערביות. במקביל, נתניהו פועל לשמר את תמיכתן של המפלגות החרדיות ולמנוע את הצטרפותן לממשלה בראשות איזנקוט.

בנט מקדם את חוק המשרתים, החרדים מציעים דחיית שירות עד גיל 26

סיעת ביחד בראשות נפתלי בנט הגישה הבוקר את הצעת החוק הראשונה שלה בכנסת החדשה, המכונה "חוק המשרתים". ההצעה נועדה להעניק הטבות כלכליות נרחבות למשרתי מילואים פעילים ולשנות את סדר העדיפות בחלוקת כספי המדינה.

על-פי ההצעה, המדינה תממן לכל משרת מילואים פעיל עד 4,000 שקלים בחודש בעבור מעון יום או משפחתון. נוסף על כך, המשרתים יהיו זכאים להנחה של 50% בתשלומי חשמל, מים וארנונה, וכן בתעריפי התחבורה הציבורית ובאגרות המדינה. בסיעת ביחד מציעים לממן את ההטבות באמצעות הפסקת העברת כספים למשקי בית שאינם משתתפים בשירות ובתעסוקה.

במקביל, חבר הכנסת מאיר פרוש מיהדות התורה הגיש הצעת חוק להסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות. לפי ההצעה, שר הביטחון יוכל להעניק לתלמיד ישיבה הלומד באופן סדיר דחיית שירות לשנה, שתתחדש מדי שנה עד גיל 26. בהגיעו לגיל זה יהיה התלמיד פטור לחלוטין משירות צבאי.

פרוש וחבר הכנסת אליקים שטארק הגישו גם הצעת חוק להקפאת הליכי מעצר, חקירה ואכיפה פלילית נגד תלמידי ישיבות שלא התייצבו לשירות. תוקף ההסדר המוצע הוא שנה, והוא נועד לאפשר את השלמת החקיקה להסדרת מעמדם.

הפער בין ההצעות ממחיש את אחד הקשיים המרכזיים בהרכבת הממשלה: מצד אחד, דרישתן של מפלגות בגוש השינוי להרחבת השירות ולתגמול המשרתים, ומנגד, דרישת המפלגות החרדיות להסדיר את המשך לימודיהם של בני הישיבות ללא גיוסם.

חברת הכנסת יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו התייחסה למחלוקת ואמרה כי חוק הגיוס שהוצע בשנת 2018 אינו מתאים עוד למציאות הנוכחית, אך עשוי לשמש בסיס לדיונים. לדבריה, גם המפלגות החרדיות מבינות שיהיה עליהן להתפשר.

המאבק על הכנסת: ההצבעה על החלפת אוחנה בשבוע הבא

הכנסת החדשה החלה היום בהליכים להקמת הוועדה המסדרת, שאמורה לאפשר את תחילת עבודתן של ועדות הכנסת עוד לפני הקמת ממשלה חדשה. המועמד לעמוד בראש הוועדה הוא חבר הכנסת רועי פולקמן ממפלגת ישר.

המהלך מתרחש לאחר שאתמול הוגשה ליושב-ראש הכנסת אמיר אוחנה בקשה הנתמכת בידי 67 חברי כנסת לקיים הצבעה על בחירת יושב-ראש חדש. אוחנה קבע את ההצבעה ליום שלישי הבא, 17.11.26, בשעה 16:00. מועמדו של גוש השינוי לתפקיד הוא חבר הכנסת מתן כהנא ממפלגת ישר.

במסגרת ההבנות שהושגו בין מפלגות הגוש, אביגדור ליברמן מיועד לעמוד בראש ועדת החוץ והביטחון, ולירן אבישר בן-חורין ממפלגת ביחד מיועדת לראשות ועדת הכספים. עם זאת, מדובר במועמדויות ובהסכמות פוליטיות שטרם הושלמו בהליכי הבחירה בכנסת.

למינויים אלה עשויה להיות משמעות גם לפני הקמת הממשלה. שליטה בוועדות ובניהול סדר יומה של הכנסת תאפשר לגוש השינוי לקדם הצעות חוק, לקיים דיונים ולפקח על הממשלה המכהנת, גם כל עוד נתניהו ממשיך לעמוד בראשה.

עבאס נגד נתניהו: "מוכן לעבור פוליגרף"

עימות נוסף התפתח הבוקר בעקבות נאומו של נתניהו אתמול בכנסת, שבו תקף את האפשרות להקמת ממשלה שתישען על רע"ם או על הרשימה המשותפת. יו"ר רע"ם מנסור עבאס טען כי הדברים מסכנים את ביטחונו האישי ואת ביטחון משפחתו.

בראיון לכאן רשת ב' טען עבאס כי מקורבו של נתניהו, נתן אשל, יצר עמו קשר בתקופה האחרונה והתעניין בעמדתו בשאלות פוליטיות, ובהן האפשרות לתמוך בחקיקה נגד כהונת נתניהו ובמהלכים להחלפת הממשלה. לדבריו, הקשר נעשה באמצעות הודעות ולא בשיחת טלפון.

עבאס חזר גם על טענתו כי במהלך פגישה עם נתניהו במעון ראש הממשלה בשנת 2021 אמר לו נתניהו שהוא ומנהיג חמאס דאז, יחיא סינוואר, מבינים זה את זה. עבאס הציע כי שניהם יעברו בדיקת פוליגרף כדי לברר מי מהם דובר אמת. בליכוד הכחישו את טענתו בנוגע לדברים שיוחסו לנתניהו.

הדברים נאמרו על-רקע דיווחים על מגעים בין גורמים בגוש השינוי לבין רע"ם, במטרה לבחון אפשרות לשיתוף פעולה פוליטי. אחת הסוגיות שנדונות, על-פי הדיווחים, היא דרישה להכרה מפורשת של רע"ם בחמאס כארגון טרור. עבאס הביע נכונות לסייע בהקמת הממשלה ואף להיות שותף בה, אך הבהיר כי תנאי ההשתתפות ייקבעו במשא-ומתן.

נתניהו מינה את סער לשר הפנים נוסף על תפקידו כשר החוץ

במקביל למגעים להרכבת ממשלה חדשה, אישרה הממשלה היום פה אחד את מינויו של גדעון סער לשר הפנים, נוסף על תפקידו כשר החוץ. המינוי הובא לאישור הממשלה בהצעת ראש הממשלה נתניהו.

סער חוזר למשרד שבו כיהן בשנים 2013-2014, לאחר יותר משנה שבה לא כיהן שר פנים קבוע. תחילה הוצע התפקיד לחבר הכנסת אופיר כץ מהליכוד, אך הוא ויתר עליו כדי להמשיך לרכז את המהלכים הפרלמנטריים של המחנה בראשות נתניהו.

סער הודה לנתניהו על האמון ואמר: "המשרד מוכר לי היטב מתקופת כהונתי כשר הפנים. לאחר למעלה משנה ללא שר מכהן - אתרכז במתן מענים מעשיים לסוגיות דחופות וחשובות".

המינוי מאפשר לממשלה המכהנת לאייש את משרד הפנים בתקופת המעבר, אך אין בו כדי להכריע את שאלת זהותה של הממשלה הבאה.

השעון של איזנקוט ממשיך לתקתק

ברקע ההתפתחויות נמשך המשא-ומתן להרכבת הממשלה. איזנקוט קיבל מנשיא המדינה יצחק הרצוג את התפקיד ב-8.11.26, לאחר שסיעות הכוללות 67 חברי כנסת המליצו להטיל עליו את המשימה. לרשותו עומדים 28 ימים, עד 6.12.26, והנשיא רשאי להעניק לו ארכה של עד 14 ימים נוספים.

אתמול החריף המשבר בין ישר לליכוד, לאחר שאיזנקוט הורה לבטל פגישת משא-ומתן שנקבעה להיום בין נציגי שתי המפלגות. ההחלטה התקבלה בעקבות נאומו של נתניהו בטקס השבעת הכנסת. בליכוד הביעו תמיהה על ביטול הפגישה והבהירו כי נתניהו עומד מאחורי דבריו.

יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן קרא הבוקר לשותפיו לפעול במהירות להקמת הממשלה, ואמר כי הוא רואה אפשרות להשלמת המהלך בתוך שבועיים עד שלושה שבועות. עם זאת, אין עדיין הסכם קואליציוני המבטיח הקמת ממשלה, והמחלוקות על גיוס בני הישיבות, הרכב הקואליציה ושיתוף הפעולה עם המפלגות הערביות טרם הוכרעו.

הימים הקרובים צפויים להתמקד בשתי שאלות: האם איזנקוט יצליח לגבש רוב להקמת ממשלה, והאם גוש השינוי יצליח לממש את הרוב הפרלמנטרי שלו כבר בהצבעה על החלפת יושב-ראש הכנסת בשבוע הבא.