הארץ: זיני אישר הפעלת אמצעים חריגים; המשטרה שוללת חשד לעבירות ביטחוניות

ראש שירות הביטחון הכללי דוד זיני אישר שימוש בכלים טכנולוגיים מיוחדים והפעלת יחידה מבצעית לצורך איסוף מודיעין בפרשת החשד להשפעה זרה בבחירות לכנסת ה-26. כך דיווח (ד', 11.11.26) העיתון הארץ, מפי בכיר ביטחוני. לדברי הבכיר, מדובר בהפעלת אמצעים חריגה, המקבלת עדיפות על פני משימות אחרות הנוגעות לביטחון המדינה, אף שבמשטרה סבורים כי הראיות שהוצגו עד כה אינן מצדיקות פתיחת חקירה פלילית.

הדיווח חושף מחלוקת עמוקה בין ראש שב"כ וסגנו לבין גורמים בשירות עצמו ובמערכת אכיפת החוק. בעוד זיני וסגנו נ' משוכנעים כי גורמים זרים העבירו כספים בניסיון להשפיע על תוצאות הבחירות בישראל, בלהב 433 סבורים, לאחר בחינת החומרים שהועברו אליהם, כי אין חשד לעבירות ביטחוניות. עמדת המשטרה היא שלכל היותר עשוי להתעורר חשד להפרת חוק מימון מפלגות.

המשטרה מטילה ספק בראיות

אחת הסוגיות המרכזיות במחלוקת נוגעת לחשדות שהעלה שב"כ נגד חבר הכנסת לשעבר איימן עודה, שלפיהם קיבל מאות אלפי שקלים מהרשות הפלשתינית. לפי הדיווח, גם במשטרה מטילים ספק בחשדות אלו. מקורות במערכת אכיפת החוק מסרו כי שב"כ טרם הציג מידע ממשי המאמת את הטענה בדבר התערבות זרה בבחירות.

למרות הפער בין עמדת שב"כ לעמדת המשטרה, זיני וסגנו ממשיכים לטעון בשיחות סגורות כי מדובר באחת הפרשות הביטחוניות החמורות ביותר, וכי כספים אכן הועברו במטרה להטות את תוצאות הבחירות. לפי הפרסום, עמדה זו מעוררת ביקורת חריפה לא רק במשטרה ובמשרד המשפטים, אלא גם בתוך שירות הביטחון הכללי.

גורם בכיר שצוטט בהארץ טען כי אנשי השירות מרחיקים לכת בניסיונם להתאים את עבודתם לעמדת ראש שב"כ וסגנו, אף שלדבריו קיימות אפשרויות לסיים את הטיפול בפרשה לנוכח חולשת הראיות. מקור אחר מתח ביקורת אישית חריפה על זיני וטען כי התנהלותו מחייבת הקמת ועדת בדיקה ממשלתית, שתבחן בדיעבד את החלטותיהם של בעלי התפקידים המעורבים.

בכירים בשב"כ הסתייגו; ניהול הפרשה הועבר לגורם אחר

המחלוקת אינה מוגבלת לגורמים שמחוץ לשירות. בפרסום קודם בהארץ נחשף כי היועץ המשפטי של שב"כ, המכונה נ', וראש אגף החקירות, המכונה ע', ניסו לבלום את המשך הטיפול בפרשה בשל מיעוט הראיות. גם ראש האגף המופקד בין היתר על ערביי ישראל, המכונה ה', הביע ספקות ביחס לחשדות.

לפי הדיווח, בעקבות ההסתייגויות החליט זיני להפקיד את ניהול הפרשה בידי י', ראש חטיבה במטה שב"כ, שאינו משתייך לאחד משני האגפים שראשיהם הסתייגו מהמשך החקירה. מעליו בהיררכייה מצוי סגנו של זיני, נ', שעבד בעבר עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. בהארץ נטען כי המהלך נועד להרחיק את הגורמים שהביעו ספקות מניהול החקירה.

למינויו של י' לניהול הפרשה נלווה גם היבט ארגוני. לפי הדיווח, הוא ממתין להכרעה בשאלת קידומו לתפקיד ראש אגף בשירות. ההחלטה על הקידום נתונה בידי זיני וסגנו, וכן בידי ראש הממשלה נתניהו. עם זאת, בשל מעמדה של ממשלת נתניהו כממשלת מעבר, הוקפאו המינויים בשב"כ ובארגונים ביטחוניים נוספים.

דרישה לבחון את התנהלות ראש השירות

הביקורת המתוארת בדיווח אינה מתמקדת רק בשאלת קיומן של ראיות להשפעה זרה, אלא גם בדרך שבה מופעלים משאבי השירות ובמידת ההצדקה להקצות אמצעים מודיעיניים חריגים לפרשה שטרם התגבשה, לפי עמדת המשטרה, לכדי חשד המצדיק חקירה פלילית.

הפער בין הגופים מעורר שאלות בדבר גבולות סמכותו של שב"כ בבדיקת חשדות הנוגעים להליך הבחירות, ובדבר סדרי העדיפות בהפעלת יכולותיו המודיעיניות. עם זאת, עצם העובדה שהמשטרה אינה סבורה כי הוצגה תשתית לפתיחת חקירה פלילית אינה שוללת בהכרח את האפשרות שקיים מידע מודיעיני המחייב בדיקה. מנגד, החשדות שמייחס שב"כ לגורמים המעורבים בפרשה טרם אומתו במידע ממשי שהוצג למשטרה, לפי המקורות שצוטטו בדיווח.

נכון למידע שפורסם, לא הוצגה הכרעה מוסמכת המאשרת כי אכן בוצעה התערבות זרה בבחירות. גם הטענות בדבר מניעיהם של זיני וסגנו, והקשר האפשרי בין ההחלטות שקיבלו לבין המחלוקות הפנימיות בשירות, מבוססות בשלב זה על דברי המקורות שהובאו בהארץ.