בית המשפט העליון הכיר בגיורי בית הדין "אהבת הגר" לחוק השבות

טענות הצדדים ושלילת החלת תבחינים למפרע

בערעור לעליון הצהירה רשות האוכלוסין כי תעניק לרייס אזרחות, ומיקדה את השגותיה בהכרה העקרונית בבית הדין. הרשות טענה כי המחוזי נכנס לנעליה בטרם קיבלה החלטה לפי הקריטריונים שגיבשה להכרה רוחבית ב"אהבת הגר". מנגד טענו אמסלם ובית הדין כי משרד הפנים מבקש להחיל למפרע תבחינים שפורסמו לאחר פסק הדין קמא, וכי הכרה בגיור המבקשת לצד שלילת בית הדין המגייר מהווה תרתי דסתרי.

עמית קבע כי משעה שפסק הדין בעניין וולמר, שבו הוכרה גם גיורת של "אהבת הגר", הפך חלוט ללא ערעור או בקשת תיקון, טעמי הוגנות ושוויון מצדיקים להכיר בבית הדין. הוא שלל החלה רטרואקטיבית של הקריטריונים מיום 15.10.24 וציין כי בהחלטה מיום 21.12.25 (עת"ם 60320-03-25) כבר הוצבע על קשיים בהם. עמית הזכיר כי המערכת הפוליטית לא קידמה חקיקה בנושא מאז תזכיר חוק הגיור משנת 2017.

נימוקי ההכרעה ומפת בתי הדין המוכרים

פסק הדין מפרט את אדני ההכרה בבית הדין הפרטי ואת השתלבותה בפסיקת העליון:

• התאמת מבחן הקהילה לישראל: בהמשך להלכות רודריגז-טושביים משנת 2005, רגצ'ובה משנת 2016 (בג"ץ 7625/06), אשטיפני משנת 2018 (בג"ץ 4870/17) ודהן משנת 2021 (בג"ץ 11013/05), קבע עמית כי בישראל שירותי הדת מסופקים בידי המוסדות הרשמיים ולא במסגרת קהילתית כמו בחו"ל. לכן נבחן הגוף המגייר עצמו לפי הזרם שאליו הוא משתייך והמעמד הציבורי של רבניו ודייניו.

• מעמדו ההלכתי של אב בית הדין: אמסלם הוא פוסק ומחבר הספר "זרע ישראל", שכיהן כרב היישוב שרשרת, רב בית הכנסת "היכל הנס" בז'נבה ואב בית דין ברשת "גיור כהלכה" בהליכים זהים מעל חמש שנים. במועצה המייעצת של עמותת "זרע ישראל", המפעילה את המוסד וקשורה עם 30 קהילות בעולם, חברים הרב אליהו אברג'יל, הרב מארק אנג'ל, פרופ' אביעד הכהן, פרופ' אבי שגיא ופרופ' צבי זוהר, ולידידיה משתייך פרופ' אבינועם רוזנק.

• גיור חסרי מעמד אזרחי: בדיון בערעור התברר כי בעוד "גיור כהלכה" עוסק בעיקר באזרחים ישראלים, "אהבת הגר" מגייר בעיקר חסרי מעמד. עמית הפנה לדברי המשנה לנשיאה לשעבר אליקים רובינשטיין שלפיהם אמסלם אינו מקל במי שאינם מ"זרע ישראל" ומחייבם בהליך מלא, ואימץ את קביעת שופט בית המשפט העליון לשעבר ניל הנדל ששלל את הטענה שבתי דין המחויבים להלכה "יביאו להצפת ישראל בהמוני מתחזים".

• הסתירה להנחיות הפנימיות ומפת ההכרה: ביום 30.10.22 הוציאה רשות האוכלוסין הנחיות שקבעו בסעיף 5.2 כי גיורים פרטיים של הרב קרליץ, אמסלם ו"גיור כהלכה" הוכרו כגיורים בקהילה מוכרת, כך שהתנגדותה היוותה שינוי עמדה בלתי מנומק. מחוץ למערך הממלכתי מוכרים בישראל בתי הדין של קרליץ ושל הרב פרנק, הזרמים הקונסרבטיבי והרפורמי, "גיור כהלכה" ו"אהבת הגר", בעוד ערעור לגבי בית הדין "גוש-עציון" תלוי ועומד (עע"ם 66882-01-25).

בסיום פסק הדין הדגיש עמית כי ההכרה בבתי הדין הפרטיים אינה מונעת מרשות האוכלוסין לבחון את כנות הגיור הפרטנית ולמנוע ניצול לרעה של חוק השבות ככרטיס כניסה לאזרחות ישראלית. לצד זאת כתב כי "בימים קשים אלה לישראל", במשרעת ההלכתית שבין החמרה לבין הציווי "ואהבתם את הגר", דברי הרמב"ם והתלמוד על קבלת גר המבקש להצטרף לעם ישראל בעת ייסורים "נשמעים אקטואליים מתמיד".

פרטי ההליך המשפטי

ערכאה: בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים מינהליים
הליך: עע"ם 28241-12-24
שופטים: הנשיא יצחק עמית, השופטת יעל וילנר והשופט חאלד כבוב
צדדים: המערערת: רשות האוכלוסין וההגירה - משרד הפנים (באמצעות עו"ד רועי שויקה); המשיבה 1: רוזני מיכל רייס; המשיבים 2-3: הרב חיים אמסלם ובית הדין הבין לאומי לגיור - "אהבת הגר" (באמצעות עו"ד ליאור קורן, עו"ד דוד אמסלם, עו"ד מנור פרנקל ועו"ד וופא אבו קישי)