ליברמן: ועדת החוץ והביטחון תהיה תעודת ביטוח מפני מהלכים צבאיים פוליטיים

יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, הודיע (יום ו', 13.11.26) כי ייכנס ביום שני הקרוב לתפקיד יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. בהודעה שפרסם לקראת השבת, על-רקע המתיחות הביטחונית והמאבק הפוליטי על הקמת הממשלה הבאה, הגדיר ליברמן את הוועדה כאמצעי פיקוח שנועד, בין היתר, למנוע שימוש במהלכים צבאיים לצרכים פוליטיים.

"כולנו עוברים ימים מתוחים ומורטי עצבים, בהקשרים ביטחוניים ופוליטיים", כתב ליברמן. לדבריו: "ביום שני אני אכנס באופן רשמי לתפקיד יו"ר ועדת החוץ והביטחון, אחת הוועדות החשובות בכנסת, הן בהיבט של פיקוח על מערכת הביטחון והן כתעודת ביטוח שתמנע מהלכים צבאיים לצרכים פוליטיים".

ליברמן הוסיף כי כניסתו לתפקיד היא גם חלק מהמאמץ להחלפת השלטון: "זהו הצעד הראשון בדרך להקמת ממשלה טובה עם רוב קואליציוני יציב, שתוביל את מדינת ישראל לעידן חדש".

הליכוד התנה את השלמת המינוי בדחיית כינוס הוועדה

כניסתו של ליברמן לתפקיד התעכבה אף שהוועדה המסדרת אישרה ביום רביעי את הקמת ועדת החוץ והביטחון הזמנית ואת הרכבה. ההליך להשלמת המינוי נתקל בהתנגדות הליכוד לכינוס מיידי של הוועדות החדשות, ובכך נדחתה בחירתו הרשמית של ליברמן ליום שני, 16.11.26.

העיכוב נבע מהתנאי שהציב הליכוד להסכמתו לכינוס נוסף של מליאת הכנסת, שנדרש לצורך השלמת ההליכים הפרלמנטריים. בליכוד דרשו כי הוועדות החדשות לא יתכנסו לפני יום שני. יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, איש הליכוד, מוסיף לשלוט בסדר יומה של המליאה, אף שגוש נתניהו איבד את הרוב בכנסת החדשה.

משמעות הדחייה היא שליברמן אינו יכול בינתיים להפעיל את סמכויותיו כיו"ר הוועדה, ובהן קבלת מידע מודיעיני מסווג מכוח התפקיד וניהול דיוני הפיקוח על מערכת הביטחון. עם זאת, הוסכם כי במקרה של התפתחות ביטחונית חריגה יהיה אפשר להקדים את ההצבעה על המינוי.

ליברמן כבר הבהיר כי בכוונתו לזמן לוועדה את הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, ואת ראש המוסד רומן גרופמן, כדי לקבל מהם עידכונים על המצב הביטחוני, ובייחוד על ההתפתחויות בזירה האירנית. העיכוב עורר ביקורת בגוש השינוי, הרואה בהקמת הוועדה כלי מרכזי לפיקוח על ממשלת המעבר.

המחלוקת על אירן ועל סמכויות ממשלת המעבר

המאבק על ראשות הוועדה מתנהל בצל פרסומים על חילוקי דעות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לרמטכ"ל בנוגע לאפשרות של פעולה צבאית נגד אירן. בגוש השינוי חוששים כי ממשלת המעבר עלולה לקדם צעדים ביטחוניים משמעותיים בתקופה שבה מתנהלים המגעים להרכבת ממשלה חדשה.

ליברמן הזהיר כבר אתמול כי ממשלת מעבר אינה רשאית לקבל החלטות העלולות לגרור את ישראל למלחמה ללא פיקוח פרלמנטרי וללא הסכמה מלאה של כלל גורמי הביטחון. עם זאת, אין בעצם החשש שהשמיע משום ראיה לכך שהממשלה מקדמת פעולה צבאית משיקולים פוליטיים.

שר הביטחון ישראל כ"ץ דחה את הטענות שלפיהן הממשלה זקוקה לאישור האופוזיציה לשם הפעלת צה"ל. לדבריו: "אנחנו לא זקוקים לאישור מהאופוזיציה או משום גורם משפטי כדי להנחות את צה"ל". כ"ץ הדגיש כי ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל רואים עין בעין את הסוגיה האירנית, וכי האחריות להחלטות הביטחוניות נותרת בידי הממשלה המכהנת.

נתניהו ואיזנקוט נפגשו לשעתיים של עידכון ביטחוני

במקביל לעיכוב במינוי ליברמן התקיימה אתמול פגישה מדינית-ביטחונית בין נתניהו ליו"ר מפלגת ישר, גדי איזנקוט, שעליו הטיל נשיא המדינה את מלאכת הרכבת הממשלה. הפגישה נערכה בלשכת ראש הממשלה בירושלים, בהשתתפות המזכיר הצבאי של נתניהו, האלוף גיא מרקיזנו, ונמשכה כשעתיים.

בתום הפגישה פרסמו נתניהו ואיזנקוט הודעה משותפת, ולפיה איזנקוט עודכן באתגרים הביטחוניים והמדיניים העומדים בפני ישראל. השניים סיכמו להמשיך בעידכונים הדדיים ככל שיידרש.

הפגישה התקיימה לאחר שאיזנקוט דרש לקבל עידכונים ביטחוניים שוטפים והזהיר את נתניהו מפני קבלת החלטות צבאיות שאינן דחופות בתקופת ממשלת המעבר. איזנקוט אף פנה ליועצת המשפטית לממשלה בבקשה לבחון את מגבלות סמכותה של הממשלה המכהנת לקבל החלטות ביטחוניות בתקופה זו.

בפגישה נדונה גם שאלת הדחיפות של תקיפה באירן

פרטים נוספים שפורסמו לאחר הפגישה מצביעים על מחלוקת באשר לדחיפותה של פעולה צבאית ישראלית נגד אירן. חדשות 13 דיווחו כי עמדת צה"ל שהוצגה לנתניהו ולאיזנקוט היא שאין דחיפות לתקיפה ישראלית עצמאית, אולם אם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ יחליט לתקוף באירן, מוטב לישראל להצטרף למהלך. על-פי הדיווח, הרמטכ"ל אייל זמיר סבור כי אם ישראל תיאלץ לתקוף באירן, יש לכוון את הפעולה לקריסת המשטר האירני.

באותו דיווח נמסר כי בכירים בצה"ל אמרו לנתניהו: "צריך יציבות בישראל כדי לקבוע מדיניות באשר לאירן". הדברים מקבלים משמעות מיוחדת לנוכח המגעים להרכבת ממשלה חדשה והמחלוקת על סמכויות ממשלת המעבר. עם זאת, לא הובהר אילו מפרטי ההערכות הביטחוניות נמסרו במהלך הפגישה עצמה ואילו הוצגו לנתניהו בנפרד.

בחדשות 12 דווח כי עוד לפני הפגישה העריך גורם הבקיא בפרטיה שאיזנקוט ישנה את עמדתו לאחר שייחשף למלוא תמונת המודיעין. הגורם אמר: "אחרי הפגישה הזו הוא לא יתנהל אותו הדבר". מנגד, גורם בסביבת איזנקוט הבהיר כי לא נראית פעולה צבאית מסוימת שיש הכרח לבצע לפני הרכבת הממשלה החדשה.

למרות חילופי ההאשמות החריפים שקדמו למפגש, השיחה בין נתניהו לאיזנקוט התמקדה בעניינים ביטחוניים ולא במשא-ומתן הפוליטי. בתום הפגישה, לבקשת נתניהו, פורסמה הודעה משותפת שבה הודגש כי השניים סיכמו להמשיך בעידכונים הדדיים ככל שיידרש.

המצב הפרלמנטרי הנוכחי יצר קושי נוסף: טרם נבחר יו"ר אופוזיציה חדש, ולכן לא הופעלה חובת העידכון החודשית של ראש הממשלה לראש האופוזיציה מכוח החוק. התדרוך לאיזנקוט נערך על-רקע מעמדו כמי שקיבל את התפקיד להרכיב ממשלה וכמי שעומד בראש המפלגה הגדולה בגוש השינוי.

כניסתו הצפויה של ליברמן לראשות ועדת החוץ והביטחון ביום שני תאפשר לחדש את הפיקוח הפרלמנטרי המסודר על מערכת הביטחון, בתקופה שבה הממשלה המכהנת ממשיכה לקבל החלטות ביטחוניות והמערכת הפוליטית פועלת להרכבת ממשלה חדשה.