לשכת נתניהו דוחה את פרסום אילנה דיין על יום הבחירות: "עוד כתבה שקרית"

פרסום של אילנה דיין ("עובדה") בחדשות 12, שעסק בנסיבות מעצרם של פעילי רע"ם ביום הבחירות ובפעילות השב"כ לבדיקת חשדות להתערבות זרה בבחירות, עורר (א', 15.11.26) תגובות חריפות במערכת הפוליטית. לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו דחתה את הפרסום וטענה כי מדובר בכתבה שקרית, בעוד ראשי מפלגות בגוש השינוי והרשימה המשותפת קראו לפתיחת חקירה.

בתגובתה מסרה לשכת ראש הממשלה: "עוד כתבה שקרית בעטיפה של מוזיקה דרמטית כחלק מהניסיונות החמורים להשתיק את פרשת זיהום הבחירות".

הלשכה התייחסה במפורש למעורבותו של ראש הסגל עדו נורדן בהעברת המידע למשטרה: "מידע פלילי הגיע לראש הסגל עדו נורדן, הוא מילא את חובתו כפי שמצופה מכל אזרח שומר חוק וחיבר את אותו אדם למשטרה".

עוד נמסר כי "כל מעורבות נוספת של ראש הסגל שנטענת בכתבה היא שקרית ועילה לדיבה. הוא מעולם לא דיבר עם גורמי מודיעין במשטרה ולא גורמים אחרים המעורבים בחקירה".

לדברי הלשכה, "כפי שהתברר לאזרחי ישראל ולראש הסגל דרך התקשורת בבוקר הבחירות, אכן נתפס אדם עם עשרות אלפי שקלים במזומן ופתקי רע"ם".

הפרסום בחדשות 12

לפי התחקיר של דיין, ביום שני, 26 באוקטובר, ערב הבחירות לכנסת ה-26, פנה נורדן ללשכת מפכ"ל המשטרה דני לוי בעקבות מידע הנוגע לפעילי רע"ם בדרום. במהלך השיחה הפנה את המשטרה לאדם ששימש בעבר עובד במשרד ראש הממשלה והיה מקורב למנכ"ל המשרד לשעבר יוסי שלי.

על-פי הפרסום, רכז מודיעין משטרתי יצר קשר עם אותו אדם, והמידע שמסר נגד שלושה פעילי רע"ם הוזן למערכות המודיעין של המשטרה עוד באותו ערב. למחרת בבוקר ביצעה המשטרה מעצרים בבתיהם של הפעילים, בחשד לשוחד בחירות.

בתחקיר נטען כי 14 שוטרים פשטו על בתי החשודים ללא צווי חיפוש, וכי גם צווי מעצר לא היו בידיהם באותה שעה. אחד העצורים, הרופא סיאף אבו ריאש מרהט, הוחזק במעצר במשך שישה ימים ושוחרר בהחלטת בית משפט השלום בבאר שבע. על-פי הפרסום, המשטרה לא מצאה בביתו את הממצאים שעליהם דיווחה בתחילת החקירה.

המשטרה פרסמה ביום הבחירות הודעה על החשדות, ובהמשך השתמש נתניהו בפרשה במסגרת טענותיו על ניסיון לגנוב את הבחירות באמצעות ההצבעה בחברה הערבית. בדיווח של דיין הועלה החשד כי המידע שהועבר למשטרה נועד מלכתחילה להביא למעצרים בעיתוי זה ולספק בסיס לטענות הפוליטיות.

עם זאת, מדובר בחשד הנבדק ולא בממצא שהוכח. עצם העברת מידע למשטרה בידי גורם פוליטי אינה מעידה כשלעצמה על עבירה, והשאלה המרכזית היא אם המידע היה אותנטי ואם נעשה שימוש מכוון במנגנוני האכיפה לצרכים פוליטיים.

הקשר בין נורדן למשטרה פורסם כבר בסוף אוקטובר בחדשות 12 ובכלי תקשורת נוספים. החידוש בפרסום הנוכחי הוא הטענה שמקור המידע המודיעיני היה עובד לשעבר במשרד ראש הממשלה, וכי הפרטים הוזנו למערכות המשטרה שעות ספורות לפני המעצרים.

הבקשה להאזין לחברי כנסת ערבים

חלק נוסף בפרסום עסק בפעילות ראש השב"כ דוד זיני במסגרת בדיקת החשדות להתערבות זרה בבחירות. לפי דיין, זיני ביקש ביום הבחירות להאזין לחמישה חברי כנסת ערבים, אך בקשתו נבלמה בלשכת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה.

עוד דווח כי בפגישה שהתקיימה בין זיני לאיזנקוט יומיים לאחר הבחירות, הציג ראש השב"כ קלסר ובו ידיעות מודיעיניות משנת 2018, שלדבריו עסקו בגניבת בחירות בידי גורמים בחברה הערבית. זיני טען באותה פגישה כי ראשי השב"כ שקדמו לו לא טיפלו במידע.

הפרסום מצטרף לדיווחים קודמים על בקשת זיני לחקור באזהרה בכירים במפלגות הערביות ועל חילוקי הדעות בינו לבין היועצת המשפטית לממשלה בשאלת התשתית הראייתית המצדיקה את החקירות. במשטרה הוערך כי אין בחומר שנבחן בסיס לפתיחת חקירה פלילית בפרשת ההתערבות הזרה, ואילו השב"כ המשיך בבדיקת החשדות.

בתגובתו לתחקיר מסר השב"כ: "מתוקף ייעודו ותפקידיו בחוק, ובהתאם להנחיית יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, כב' השופט סולברג, נחקרו בשב"כ חשדות חמורים לפעילות של חתרנות והשפעה זרה בהקשרי הבחירות. במסגרת זו מבצע השירות פעולות שונות בהתאם לסמכויותיו לפי הדין".

עוד נמסר כי "הפרסומים על-אודות יעדי החקירה או כלים המופעלים במסגרתה, אינם מטעם השב"כ, וכך נכון יהיה להתייחס אליהם".

איזנקוט: נתניהו לא יכול להמשיך בתפקידו

יו"ר ישר, ח"כ גדי איזנקוט, הגיב לפרסום במתקפה חריפה על נתניהו וקרא לפתוח בחקירה. לדבריו, "התנהלות ראש הממשלה היוצא נתניהו וסביבתו היא איום מוחשי, ישיר ומידי על הדמוקרטיה הישראלית".

איזנקוט טען כי נתניהו הכפיף את מוסדות המדינה להישרדותו הפוליטית, והוסיף: "אסור בשום פנים ואופן שנתניהו ימשיך לאחוז בהגה השלטון ולו דקה אחת נוספת. אסור בשום פנים ואופן שישראל תיגרר לסבב בחירות נוסף כשהוא ראש ממשלה".

לדבריו, החשש מפגיעה בטוהר הבחירות הוא השיקול המרכזי המנחה אותו במשא-ומתן הקואליציוני המתנהל בימים אלה. איזנקוט קשר את הפרסום גם לפרשת "קטרגייט", וטען כי נחשפת כעת פרשה חמורה אף יותר, הכוללת חשדות לשיבוש הבחירות ולפעילות משטרתית ללא צווים מתאימים.

איזנקוט דרש מהמשטרה ומהשב"כ להבהיר את פרטי הפרשה וקרא לפתיחת חקירה מידית. עוד הודיע כי יפעל להקמת ועדת חקירה שתבדוק את מעורבות לשכת ראש הממשלה ביום הבחירות ואת התנהלות גופי הביטחון בתקופה שקדמה לו ובמהלכו.

יו"ר הציונות הדתית, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', הגיב לדברי איזנקוט בשאלה: "מדוע יד מושטת לא פוגשת יד אחות?".

עוצמה יהודית תקפה את איזנקוט על-רקע המגעים להקמת ממשלה בתמיכת המפלגות הערביות. בהודעת המפלגה נאמר כי "גדי איזנקוט הוא מועמדם לראשות הממשלה של תומכי החמאס שיצאו בשירת התקווה. שום להטוט תקשורתי לא יכשיר את הזייפנים תומכי הטרור ואת הממשלה שאיזנקוט רוצה להקים איתם".

במפלגה הוסיפו כי התנגדותו של איזנקוט לפעולות ביטחוניות היא "מקדמת מס" לטיבי ולעבאס.

גולן וג'בארין דורשים חקירה

יו"ר הדמוקרטים, ח"כ יאיר גולן, טען בעקבות הפרסום כי התעורר חשד לשימוש במערכות הביטחון והמשטרה לצרכים פוליטיים. לדבריו, "חשיפת חדשות 12 הערב מוכיחה כי לשכת נתניהו חצתה עוד קו אדום: חשד לשתילת מידע מודיעיני נגד אזרחים במערכות המשטרה ערב הבחירות, כדי לרתום את רשויות הביטחון ואכיפת החוק לקמפיין פוליטי ולגניבת הבחירות".

גולן הוסיף כי "זה לא עוד תרגיל בחירות מלוכלך. זה חשד לניצול כוח המדינה כדי לפגוע בהליך הדמוקרטי", וקרא לחקירה עצמאית ומידית של כל המעורבים.

יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ יוסף ג'בארין, אמר כי הפרסום מעלה חשדות חמורים בדבר שימוש במנגנוני האכיפה נגד הציבור הערבי ומנהיגיו. הוא התייחס גם לדיווח על הבקשה להאזין לחברי כנסת ערבים ואמר: "זו התנהלות שמאפיינת משטרים אפלים".

ג'בארין קרא ליועצת המשפטית לממשלה להורות על פתיחת חקירה נגד נתניהו ולשכתו. לדבריו, אם יתאמתו החשדות, יהיה צורך להעמיד לדין את האחראים למעשים.

החרה החזיק ח"כ יאיר לפיד (ביחד), שכתב: "אז אכן היה ניסיון לגנוב את הבחירות. הוא נוהל בידי הליכוד מתוך לשכת נתניהו".

הפרסום והתגובות לו מגיעים בשעה שהמגעים להקמת הממשלה הבאה נמשכים. איזנקוט מבקש לגבש רוב להחלפת נתניהו, בעוד בליכוד ובמפלגות הימין ממשיכים להעלות טענות בדבר פגיעה בטוהר הבחירות. המחלוקת על פעילות המשטרה והשב"כ הפכה בכך לחלק נוסף מן העימות הפוליטי בין המחנות, כאשר השאלות העובדתיות והמשפטיות הנוגעות לפרשה טרם הוכרעו.