חוק הגיוס - גם בהסכמת הרב לנדו
ליברמן הבהיר כי הוא נכון להתפשר על נוסח חוק הגיוס במסגרת המשא-ומתן להקמת ה
ממשלה. לדבריו, אף שבמערכת הבחירות הציגה מפלגתו מודל של גיוס לכולם, תוצאות הבחירות מחייבות להתאים את הדרישות למציאות הפוליטית.
"לצערי, כל קואליציית השינוי קיבלה בבחירות 48 מושבים. פחות ממחצית מאזרחי ישראל הצביעו לקואליציית השינוי או לגוש השינוי. ולכן אנחנו חייבים פה להתאים את עצמנו למציאות, לתוצאות הבחירות", אמר.
לדבריו, החוק החדש אינו חייב להיות מקסימלי, אך עליו לעמוד בשלושה תנאים: אישור הרמטכ"ל, עמידה בביקורת בג"ץ והסכמת הרב לנדו, ממנהיגי הציבור החרדי.
"חוק הגיוס שאני מדבר עליו הוא חוק גיוס נורמטיבי. הוא לא מקסימליסטי, הוא נורמטיבי", אמר. "החוק הזה חייב לעבור שלוש תחנות: קודם כל את הרמטכ"ל, שתיים - את בג"ץ, ושלוש - את הרב לנדו".
ליברמן העריך כי מציאת נוסחה מוסכמת תוכל לתרום גם לפיוס בחברה הישראלית. הוא ציין כי בגיבוש החוק יובאו בחשבון הצעות ומסמכים שנאספו לאורך השנים, ובהם עבודת ועדות טל, פלסנר ושקד, הצעת החוק שהגיש ב-2018 והדיונים שהתקיימו בכנסת הקודמת בתקופות כהונתם של
יולי אדלשטיין ו
בועז ביסמוט בראש ועדת החוץ והביטחון.
באשר לביטול חוק המעצרים לעריקים, אמר כי ההסכמות הנוגעות אליו ולרכיבים נוספים יידונו יחד עם נוסח חוק הגיוס. ליברמן הדגיש כי לא ניהל בעצמו משא-ומתן עם נציגי המפלגות החרדיות. "לא נפגשתי עם חרדים, לא דיברנו, לא נכנסנו לשום דיון", אמר. לדבריו, המשא-ומתן מנוהל בידי איזנקוט וצוות מפלגת ישר, והוא מעניק להם גיבוי מלא. "אני עומד לימינו של גדי 24/7. אם יצטרכו את העזרה שלי, אז אני זמין. וכרגע, ממה שאני יכול להבין, הם מתקדמים בצורה מאוד מאוד טובה".
הרמטכ"ל יזומן לוועדת החוץ והביטחון
בתשובה לשאלה, הודיע ליברמן כי בכוונתו לפעול לזימון הרמטכ"ל ובכירים נוספים במערכת הביטחון לדיוני הוועדה. לדבריו, החוק מחייב את הרמטכ"ל להופיע בפני ועדת החוץ והביטחון אחת לחודשיים, אך למיטב ידיעתו הוא לא הופיע בוועדה מאז מרס.
ליברמן אמר כי פנייה בעניין תצא ללשכת שר הביטחון, וכי הזמנת ראשי מערכת הביטחון תיעשה בהתאם להסדרים המקובלים בחוק. הרמטכ"ל, מנכ"ל משרד הביטחון וקצינים בכירים יוזמנו באמצעות שר הביטחון, ואילו ראשי המוסד, השב"כ והמטה לביטחון לאומי באמצעות לשכת ראש הממשלה.
הוא הדגיש כי בכוונתו לממש את סמכויות הפיקוח של הוועדה על עבודת הממשלה ומערכת הביטחון. במקביל הודיע כי הוועדה תחל לעסוק ללא דיחוי בצורכיהם של חיילי המילואים, חיילי השירות הסדיר ואנשי הקבע, ללא תלות בהתקדמות המשא-ומתן על חוק הגיוס.
אין דחיפות למהלך צבאי נוסף
לשאלה, האם נתניהו מנסה לגרור את ישראל להסלמה צבאית מסוכנת, השיב ליברמן כי המצב במזרח התיכון מושפע מתהליכים מדיניים וצבאיים רחבים, ובהם ההתפתחויות בתימן והציפייה למפגש פסגה בין נשיאי ארצות הברית, סין ורוסיה.
לדבריו, אין בשלב זה מידע המצביע על צורך דחוף בפעולה צבאית נוספת. "כרגע לפחות, מכל מה שעולה, מכל מה ששמענו גם מראש הממשלה, מכל מה שיוצא ממערכת הביטחון, אין איזושהי דחיפות למהלך צבאי זה או אחר", אמר.
ליברמן קרא להמתין להתפתחויות בזירה הבינלאומית ולהחלטות שיתקבלו בעקבותיהן.
מסר לליכוד: לא ניתן למנוע מהערבים להצביע
בתשובה לשאלה על הצעת הליכוד והציונות הדתית לתמוך במינויו של
מתן כהנא ליושב-ראש הכנסת בתמורה לאי-מינוי חברי כנסת ערבים לסגניו, אמר ליברמן כי אינו מכיר את פרטי ההצעה.
עם זאת, הוא דחה את הטענות נגד הסתמכות על הצבעות חברי הכנסת הערבים. "כנראה לא אתה וגם לא אני בחרנו ברע"ם וברשימה המשותפת, ואני לא יכול למנוע מהם להצביע. אני לא מבקש מהם שום דבר ואני לא מונע מהם, לא יכול למנוע מהם להצביע", אמר.
ליברמן הזכיר כי ממשלת בנט-לפיד נפלה לאחר שהליכוד והמפלגות הערביות הצביעו יחד נגד הארכת תקנות יו"ש. הוא הזכיר גם את המגעים שניהל נתניהו בעבר עם מנסור עבאס ואת דברי
בצלאל סמוטריץ', שלפיהם מנע הקמת ממשלה בהשתתפות רע"ם.
"אני לא מקבל פה שום הטפות מוסר", אמר ליברמן, והזכיר גם את יחסו של נתניהו ל
יאסר ערפאת ואת הזמנתו של אבו מאזן לנאום בכנסת. "עדיף שכרגע אשמור על זכות השתיקה", סיכם.