תוצאת בדיקה הנמוכה מסף הדיווח של המעבדה אינה מעידה בהכרח שהחומר שנבדק אינו נמצא במים. מחקר חדש מצביע על כך שהתייחסות לתוצאות כאלה כאל אפס עלולה להביא להערכת חסר משמעותית של ריכוזי תרכובות PFAS במי השתייה בארצות הברית.
המחקר פורסם בכתב העת Cell Reports Sustainability, בהובלת החוקר גהנדרה חארל מאוניברסיטת טקסס כריסטיאן. החוקרים ניתחו יותר מ-1.8 מיליון תוצאות מדידה ממאגר הסוכנות האמריקנית להגנת הסביבה, ובחנו כיצד אופן סיכום הנתונים משנה את תמונת הזיהום המשוערת.
המשמעות של תוצאה שמתחת לסף
כ-98% מתוצאות הבדיקה במאגר היו נמוכות מסף הדיווח. במצב כזה אין ערך מספרי מדויק שאפשר לצרף לחישוב הממוצע, אך אין גם ודאות שהריכוז הוא אפס.
החוקרים השתמשו במודלים סטטיסטיים כדי לאמוד ריכוזים אפשריים בתוצאות האלה. הניתוח הקיף 9,991 מערכות אספקת מים קהילתיות. לפי המודל המרכזי, הצבת אפס בתוצאות שמתחת לסף שיקפה רק 44% מהריכוז הממוצע המשוער של 25 תרכובות PFAS שנבחנו.
הממוצעים שוקללו לפי גודל האוכלוסייה שמשרתת כל מערכת מים. לכן אין לפרש את התוצאה כאילו בכל מערכת, בכל דגימה או בכל ברז נמצא אותו פער.
|
|
|
|
|
|
ממוצע כפול בשש תרכובות
בבחינה נפרדת של שש תרכובות, הריכוז הממוצע שחושב באמצעות הצבת אפס בתוצאות הנמוכות מסף הדיווח היה כ-2.6 ננוגרם לליטר. לפי המודל, האומדן הגיע לכ-5.2 ננוגרם לליטר - פי שניים.
אולם החוקרים לא חזרו לדגום את המים ולא מדדו ישירות את הריכוזים שמתחת לסף. ההפרש בין החישובים תלוי בהנחות המודל ובנתונים שעליהם הוא נשען.
חשוב גם להבחין בין סף הדיווח של המעבדה לבין ערך סף בריאותי. הראשון נוגע ליכולת למדוד ולדווח ריכוז באופן מהימן; השני משמש להערכת איכות המים ועמידתם בדרישות.
המשמעות האפשרית לישראל
תרכובות PFAS כבר אותרו בעבר בקידוחי מי שתייה בישראל. משרד הבריאות קבע מעבר לערכי סף מחמירים יותר מינואר 2026, והנושא נוגע למעקב אחר מקורות המים ולאופן הצגת תוצאות הבדיקות לציבור.
המחקר האמריקני מעלה שאלה עקרונית: כיצד נכון לשקלל תוצאות שמתחת לסף הדיווח כשמבקשים לתאר חשיפה ממוצעת. עם זאת, הוא לא בחן נתונים מישראל ואינו מוכיח שריכוזי החומרים במים בישראל גבוהים מהמדווח.
פער בידע, לא קביעה שהמים מסוכנים
הממצאים אינם מוכיחים שמערכת מים מסוימת אינה בטוחה או חורגת מהדרישות. גם אין להסיק שכל תוצאה שמתחת לסף הדיווח מייצגת חשיפה בעלת משמעות בריאותית.
החידוש הוא בניסיון לכמת את המידע שאובד כאשר תוצאות ללא ריכוז מדויק מוחלפות באפס. השיטה עשויה לסייע בהצגת אי-הוודאות ובזיהוי מקומות שבהם נדרשות בדיקות נוספות, אך אינה תחליף למדידות.
|
|
שם המאמר: Censoring-aware models quantify systematic underestimation of PFAS occurrence in US drinking-water monitoring. החוקר הראשון: Gehendra Kharel. המוסד המוביל: אוניברסיטת טקסס כריסטיאן. כתב העת: Cell Reports Sustainability. מועד הפרסום: 23 באוקטובר 2026. מזהה DOI: 10.1016/j.crsus.2026.100893. סוג המחקר: ניתוח נתוני ניטור באמצעות מודלים סטטיסטיים.
עיתונאי וראש מערכת החדשות. חשבון ב-X

; פייסבוק
| תאריך: |
18/11/2026
|
|
|
עודכן: |
18/11/2026
|
|
|