"מעבר הגבול נהר הירדן עולה על גדותיו, ואינו עומד בעלייה הדרמטית בהיקף הסחר בין ישראל לירדן" - כך עולה מדוח מיוחד של מרכז פרס לשלום ולשכת המסחר ישראל-ירדן.

דוח מקצועי כלכלי-הנדסי, שנערך עבור שני הגופים, קובע כי התשתית הנוכחית של מעבר הגבול, דרכו מתבצע עיקר הסחר בין ישראל לירדן - אינה מסוגלת לעמוד בהיקפי התנועה שגדלו פי שמונה בארבע השנים האחרונות.

"אם המעבר לא ישודרג ויורחב - צפויה פגיעה קשה ביחסים הכלכליים ובאינטרסים ירדניים וישראליים חיוניים", מצוין בדוח.

מהדוח עולה כי היקף תנועת הסחורות במעבר נהר הירדן, הצומת המרכזי של יחסי הסחר ישראל-ירדן, גדל בעשרות אחוזים מדי שנה, וצפוי להגיע השנה קרוב ל-1.5 מיליארד דולר.

"קצב הגידול הואץ בשנה האחרונה, והצפי הוא כי היקף התנועה עשוי להגיע עד 5 מיליארד דולר בשנת 2006. התשתית הפיזית והסדרי ההפעלה של מעבר נהר הירדן תוכננו, מלכתחילה, להיקפי תנועה קטנים של מעבר גבול מקומי.

"כתוצאה מכך, ולמרות המאמצים, הפתרונות היצירתיים והמסירות של הנהלת המעבר ואגף המכס והמע"מ - המעבר אינו מסוגל לעמוד בקצב הגידול, ומשאיות עמוסות סחורה ירדנית, המיועדת לייצוא לארה"ב דרך נמל חיפה, אינן מצליחות לעבור ו"נתקעות" בצד הירדני של המעבר. ללא שינוי יסודי, המעבר לא יוכל עוד לעמוד בעומס", מציינים בדוח.

בהתחשב בחומרת הבעיה, יזמו מרכז פרס לשלום ולשכת המסחר ישראל-ירדן, בסיוע קרן פרידריך אברט, בחינה כלכלית-הנדסית של מעבר הגבול. ממצאי הבדיקה, שנערכה על-ידי יצחק גל, היועץ הכלכלי של לשכת המסחר והתעשיה ישראל-ירדן, וחברת אביב - ניהול הנדסה ומערכות מידע, המתמחה בתחום הלוגיסטי, הוגשו לממשלה ולכנסת על-ידי ד"ר רון פונדק, מנכ"ל מרכז פרס לשלום, ועו"ד ישי שורק, מנכ"ל לשכת המסחר ישראל-ירדן.

הדוח קובע כי על קובעי המדיניות בדרגים הגבוהים ביותר להתערב ולהעמיד לרשות המעבר משאבים פיזיים (שטח), וכן משאבים תקציביים ותפעוליים, המתאימים להיקפי התנועה הגדולים העוברים דרכו.

המסקנות וההמלצות העיקריות של הדוח הן:

נדרש שינוי תפישתי:

על מקבלי ההחלטות להפסיק את ההתייחסות למעבר-גבול נהר-הירדן כאל מעבר גבול מקומי ומשני, ולטפל בו כמעבר בינלאומי חשוב - בדומה לנמלי חיפה, אשדוד ובן-גוריון.

טיפול מערכתי משולב:

המעבר הוא מערכת מורכבת הכוללת מרכיבים תפעוליים, תשתיתיים ובטחוניים. פיתרון אמיתי מחייב תוכנית מערכתית כוללת, המשותפת לכל הגורמים, והיעדרה מורגש כיום.

שינויי תשתית:

הדוח קורא להרחבה משמעותית של השטחים התפעוליים במעבר, העומדים כיום על כ-40 דונם בסך הכל, ללא שום יחס הגיוני להיקפי הפעילות. נדרשת תוספת בסדר גודל של לפחות 100-150 דונם, כדי לאפשר תפעול יעיל. לשם השוואה, ממשלת ירדן אישרה תוספת של 400 דונם לשטח המסוף, בצד הירדני.

בנוסף, יש צורך בתקציב של כ-10 מיליון דולר למימון פיתוח לוגיסטי. למשל, יש חשיבות מיוחדת לרכישת משקף מכולות, שיקצר מאוד את הבדיקות הבטחוניות המאטות את קצב התנועה בגשר.

שינוי תהליכי עבודה:

תהליכי העבודה הנהוגים במעבר הגבול אינם מתאימים עוד להיקפי התנועה הגדולים. מרבית הסחורות מועברות בשיטת "גב אל גב", כלומר, משאית ירדנית הנכנסת למעבר צריכה להמתין למשאית ישראלית ספציפית, ואז לפרוק את הסחורה למשאית הישראלית.

הדוח ממליץ על גיבושו של "מסלול ירוק" לחברות ירדניות גדולות המייצאות סחורות לארה"ב דרך נמל חיפה. אלו יקבלו את אישור שירותי הביטחון, ויוכלו להעביר את הסחורה בתהליך מהיר ישירות לנמל חיפה, בכפוף לעמידה בדרישות הבטחוניות.

בנוסף, מציע הדוח לאפשר למשאיות הירדניות לפרוק את סחורתן אל משטח שינוע מאובטח בשטח המעבר, מבלי שייאלצו להמתין למשאית הישראלית הספציפית.

המסקנה העיקרית של הדוח היא כי רק מהלך משולב של העמדת משאבים פיזיים ותקציביים מתאימים, לצד שינויים בתהליכי העבודה, יאפשר לשחרר את צווארי הבקבוק ולקיים את הפעילות הסדירה של מעבר הגבול, בהתחשב בהיקפי התנועה הגדולים הצפויים בשנים הקרובות.

לתפקוד הסדיר של מעבר גבול נהר הירדן השלכות מדיניות חשובות. מגישי הדו"ח מבקשים להדגיש כי תפקוד המעבר משפיע לא רק על מפעלים וחברות מישראל ומירדן, אלא גם על היחסים המדיניים בין שתי המדינות.