בשנת 2003 נמשכה מגמת הירידה בשיעור גידול האוכלוסיה בישראל.
אחוז הגידול הגיע ל-1.8% (תוספת של כ-117 אלף נפש), לעומת 1.9% ב-2002 (תוספת של 122 אלף). מבחינת קצב הגידול, זוהי חזרה לשנות ה-80, שנים בהן היו מימדי העלייה לישראל מהנמוכים מאז קום המדינה.
ב-2003 אחוז הגידול של האוכלוסיה היהודית היה 1.4%, בדומה לשנים 2001 ו-2002. קצב גידול יציב זה בא לאחר שנים של ירידה (מ-%4.3 בתחילת שנות ה-90). גם שיעור הגידול של האוכלוסיה הערבית היה יציב בשנים 2002 ו-2003 - 3.0%.
מבין הערבים, ב-2003, שיעור הגידול של המוסלמים היה 3.3% של הדרוזים - 2.1% ושל הנוצרים - 1.2%.
יציבות במבנה הגילים:
בדומה לשנים האחרונות. יחד עם זאת, ישנה עלייה מתונה אך עקבית בחלקם של בני 75 ומעלה, בעיקר בקרב היהודים (5.5% ב-2003 לעומת 4.4% ב-1990). הגיל החציוני בקרב היהודים - 30.4 שנים, לעומת 19.7 שנים בקרב הערבים.
יותר נשים מגברים
באוכלוסיה היהודית על כל 1,000 נשים ישנם 966 גברים. ככל שעולה הגיל, הפער גדל. בגיל 75 ומעלה על כל 1,000 נשים ישנם 670 גברים. לעומת זאת בקרב המוסלמים והדרוזים המצב
הפוך: לדוגמא, 1,039 גברים לכל 1,000 נשים בקרב המוסלמים.
יותר יוצאי אירופה-אמריקה בישראל
קבוצת המוצא הגדולה ביותר היא של יוצאי אירופה-אמריקה (ילידי היבשת וילדיהם שנולדו בישראל). קבוצת המוצא הבאה בגודלה היא של ילידי אפריקה וצאצאיהם וקבוצת המוצא הקטנה ביותר היא של ילידי אסיה וצאצאיהם.
145,000 תינוקות נולדו ב-2003
בשנת 2003 נולדו בישראל כ-145,000 תינוקות. גיל האם הממוצע בלידת הילד הראשון - 25.8. יציבות בשיעור הפריון הכולל בישראל בעשור האחרון: מספר הלידות הממוצע שאישה צפויה ללדת במהלך חייה הוא 2.9 ילדים לאישה. 6% מהתינוקות שנולדו לנשים יהודיות בישראל נולדו לאמהות שאינן נשואות, לעומת 45% בדנמרק, 40% בבריטניה ו-26% בגרמניה.
6.4% מהתינוקות שנולדו בשנת 2001 נולדו בלידות מרובות עוברים. יחס המינים בעת הלידה - 105.6 תינוקות ממין זכר לכל 100 תינוקות ממין נקבה.
40,000 זוגות התחתנו ב-2002
כ-40,000 זוגות התחתנו בשנת 2002 בישראל, מתוכם 29,700 יהודים ו-8,400 מוסלמים. 90% מהנישאים נישאו פעם ראשונה. הגיל החציוני בנישואים הראשונים עלה משנות ה-70 בכ-3 שנים, מ-24.1 ל-26.9 לחתנים יהודים ומ-21.4 ל-24.6 לכלות יהודיות.
שיעור הפנויים והפנויות:
אחוז הרווקים גבוה מאחוז הרווקות בכל קבוצות האוכלוסיה, על-פי נתוני שנת 2002. בשנת 2002 אחוז הרווקים בגילים 29-20 עלה ל-47% בקרב הגברים ול-65% בקרב הנשים. בכל קבוצות האוכלוסיה אחוז הפנויות גבוה באופן ניכר מאחוז הפנויים, החל מגיל 35 הפער הולך וגדל עם הגיל.
ישראל הופכת לצפופה יותר
צפיפות האוכלוסיה בישראל עולה בהתמדה. בשנת 2003 נרשמה במדינת ישראל צפיפות אוכלוסיה גבוהה במיוחד של 305 נפשות לקמ"ר. מבין ארבע הערים הגדולות במדינה, תל אביב-יפו היא בעלת
הצפיפות הגבוהה ביותר (7,015 נפשות לקמ"ר).
כמו ברוב מדינות המערב, האוכלוסיה בישראל היא אוכלוסיה עירונית בעיקרה. ב-2003 גרו ביישובים עירוניים (יישוב עירוני מונה מעל 2000 תושבים) 6.2 מיליון נפש - 92% מהאוכלוסיה.
ירושלים (693.2 אלף נפש):
ירושלים גדלה בשנת 2003 בכ-13 אלף נפש, גידול השווה לשיעור גידול שנתי של 1.9% וגדול מזה שבשנת 2002 (%1.6%). רובו המכריע של גידול זה מקורו בריבוי טבעי (15.7 אלף נפש), עקב ריכוז יחסי גבוה של אוכלוסיה ערבית ואוכלוסיה חרדית בעלות דפוסי פריון גבוה. מאזן ההגירה של ירושלים היה שלילי - יצאו 13.3 אלף נפש ונכנסו - 8.2 אלף נפש.
תנועות ההגירה מירושלים זורמות בעיקר ליישובי לווין שלה הנמצאים בסמיכות גיאוגרפית לעיר. אם יימשך קצב הגידול הנוכחי של העיר, היא צפויה לעבור, לראשונה בישראל, את סף 700 אלף התושבים במהלך שנת 2004 או בשנת 2005.
תל אביב-יפו (363.4 אלף נפש):
לראשונה מזה עשור, נרשם מאזן הגירה פנימית חיובי לעיר. מרבית הגידול של העיר נובע מריבוי טבעי (תוספת של 2.7 אלף נפש).
חיפה (269.4 אלף נפש):
היא היחידה מבין ארבע הערים הגדולות שאוכלוסייתה קטנה במהלך שנת 2003 - ירידה של כ-1,400 נפש לעומת שנת 2002.
ראשון לציון (214.6 אלף נפש):
גדלה בשנת 2003 ב-1.4% (ירידה קטנה לעומת שנת 2002). ראשון לציון נהנית ממאזן הגירה פנימית חיובי (תוספת של 900 נפש לגידול).
יישובים ערביים:
94% מהאוכלוסיה הערבית מתגוררים ביישובים עירוניים. חלקם הגדול מתגורר ביישובים עירוניים המונים בין 10,000 ל-20,000 תושבים וה-6% הנותרים מתגוררים ביישובים כפריים.
הגירה פנימית בין יישובים: מספר תנועות ההגירה בין יישובים בשנת 2003 עמד על 200.7 אלף, ירידה של 14% לעומת שנת 2002.
2003: ירידה של 31% בשיעור העולים לישראל
בשנת 2003 הגיעו לישראל 23,300 עולים (ירידה של 31% לעומת שנת 2002). הירידה חוצה את מרבית היבשות וארצות המוצא של העולים. ירידה בולטת במיוחד נרשמה בהיקף העלייה מארגנטינה (ירידה של 77%). אתיופיה היא אחת הארצות הבודדות שלא נרשמה ירידה במספר העולים מהן (3,000 עולים הגיעו מאתיופיה בשנת 2003).
4.3 לכל 1000 תושבים יצאו לחו"ל יותר משנה
בשנת 2001 יצאו לחו"ל 27,000 תושבים שלא חזרו עד סוף 2003, 4.3 לכל 1,000 תושבים - שיעור גבוה מזה שנרשם בין השנים 2000-1996 (בין 3.4 ל-3.7 ל-1,000). שיעורי התושבים ששהו בחו"ל מעל שנה גבוהים במיוחד בקרב גברים בני 24-20 (8.1 ל-1,000).
בשנת 2001 חזרו לארץ 7,800 תושבים לאחר שהות בחו"ל של יותר משנה. שיעור זה של 1.2 ל-1,000 תושבים יציב מאז 1997.
ירידה במספר העובדים הזרים
בשנת 2002 נרשמו 33,200 כניסות של זרים בעלי אשרת עבודה - ירידה של כ-85% לעומת 2001 (78,000) - מספר כניסות נמוך ביותר מאז 1994. מספר היוצאים מבין הזרים בעלי אשרת עבודה עמד ב-2002 על 35,200.
בישראל - 1.883 מיליון משקי בית פרטיים:
1.883 מיליון משקי בית פרטיים בישראל, מרביתם הם משקי בית משפחתיים שבהם מתגוררת לפחות משפחה אחת. כ-58% מהם באוכלוסיה היהודית וכ-31% הם משקי בית ערביים. בשנת 2003 נמשכת מגמת הגידול במספר משקי הבית בישראל.
גודל משק הבית הממוצע של כלל משקי הבית ושל משקי הבית היהודים לא השתנה מאז שנת 2001. משקי הבית הערבים קטנו בין שנת 2002 ו-2003 וגודלם הממוצע ירד אל מתחת ל-5.
גודל משק הבית היהודי הממוצע נותר זהה לזה שבשנת 2002 ובשנת 2001 (3.13). 81% מכלל משקי בית הם משפחתיים לעומת כ-91% "לא משפחתיים" - משקי בית של אנשים הגרים לבד.
אחוז משקי הבית בהם גר אדם אחד בלבד, נמוך יחסית בישראל לעומת צפון אמריקה ומספר ארצות באירופה.
רבע מבני ה-65 בישראל גרים לבד
מרבית בני 65 ומעלה בישראל, 609.9 אלף איש, גרים במסגרת של משקי בית פרטיים (משקי בית שאינם מוסדות). כרבע מהם גרים לבד.
בשנת 2003, 72% מכלל משקי הבית בישראל היו משקי בית עם מועסקים.
כ-51% נוספים הם משקי בית של פנסיונרים, דהיינו, כל הנפשות במשק הבית מעל גיל העבודה. אחוז משקי הבית עם מועסקים דומה אצל היהודים ואצל הערבים אולם ב-57.2% ממשקי הבית היהודיים יש 2 מועסקים ויותר בעוד שאצל הערבים רק ב-34.1%.
תוחלת החיים ב-2002: 77.5 שנים
תוחלת החיים במדינת ישראל ממשיכה לעלות. בשנת 2002 תוחלת החיים של הגברים בישראל הייתה 77.5 שנים (יהודים-78.1, ערבים-74.7) ושל הנשים 81.5 (יהודיות - 81.9 וערביות- 77.9) שנים.
כוח העבודה בישאל
אחוז השייכים לכוח העבודה בגילאי העבודה העיקריים, 52-45 הגיע בשנת 2003 ל-76.5% (81.4% אצל היהודים ו-52% אצל הערבים).
מספר המועסקים הגיע ב-2003 ל-2.330 מיליון, עלייה של 2% לעומת השנה שעברה. זאת לאחר עלייה של פחות מאחוז בשנת 2002. אולם עיקר העלייה בשנת 2003 היתה באחוז המועסקים חלקית - עלייה של 6.2%, בעוד שמספרם של המועסקים מלא כמעט ולא השתנה.
אחוז הבלתי מועסקים הגיע בשנת 2003 ל-10.7% מכוח העבודה האזרחי. עלייה גדולה נרשמה בעיקר אצל הנשים מ-10.6% ב-2002 ל- 11.3% בשנת 2003 ואילו אצל הגברים כמעט ללא שינוי, מ-10.1% ל-10.2% בהתאמה.
אחוז הבלתי מועסקים הגבוה ביותר - באשקלון:
העלייה הגבוהה ביותר הייתה בענף הבינוי - 8.7% ובענף השירותים העסקיים - 8%. גם בשירותי בריאות רווחה וסעד הייתה עלייה של 4.3%. מבין בני 15 עד 17 לא למדו ולא עבדו (7.5% ב-2002) 3.6% מבין היהודים (5.5% ב-2002) ו-13.8% מבין הערבים (14.3% ב-2002).
ב-2003 נוספו נתונים על תכונות כוח העבודה במטרופולין באר-שבע בנוסף על המטרופולינים תל-אביב וחיפה. אחוז השייכים לכוח העבודה במטרופולין באר-שבע נמוך בהשוואה לשני המטרופולינים האחרים (50.3% לעומת 52.3% בחיפה ו-58.6% בתל-אביב).
אחוז הבלתי מועסקים במטרופולין באר-שבע גבוה לעומת שני האחרים: 14.7% לעומת 12.1% בחיפה ו-10.3% בתל-אביב. מבין היישובים המונים 100,000 תושבים ויותר, ראשון לציון היא העיר עם אחוז השייכים לכוח העבודה הגבוה ביותר, 62.1% לעומת 36.3% בבני ברק.
אחוז הבלתי מועסקים הנמוך ביותר מבין 13 הערים הגדולות, נמצא בירושלים וברמת גן - 8.2% והגבוה ביותר - באשקלון, 17.0%.
חינוך:
לראשונה בשנתון הנוכחי - נתונים על נבחני בגרות וזכאים אקסטרנים: כ-2,500 נבחנים אקסטרנים זכו בתעודת בגרות ב-2001 והם מהווים כ-%5 מכלל 53,000 הזכאים לתעודת בגרות בשנה זו.
71% מבין הזכאים האקסטרנים קבלו תעודת בגרות שעמדה בדרישות הסף של האוניברסיטאות, בהשוואה ל-80% מבין הזכאים האנטרניים שקבלו תעודה דומה.
הנבחנים והזכאים האקסטרנים מאופיינים בגיל צעיר - 25-21. רובם הגדול נמנו על האוכלוסיה היהודית. 10% מבין הנבחנים היו ערבים ו-4% מבין הזכאים.
ירידה בהשקעות במשק החקלאי
חקלאות אורגנית: בשנת 2003 היו כ-400 מגדלים שהיו מרוכזים בעיקר באזור הצפון והדרום מאחר שאזור המרכז צפוף יותר מבחינת ריסוסי אוויר ומקורות זיהום אחרים. שטח הגידולים האורגניים מוערך ב-75,000 דונם שהם פחות משני אחוז מסך שטח הגידולים החקלאיים בשנת 2003. כמות היצוא מוערכת ב-62,000 טון המהווים כ-6% מכמות היצוא החקלאי. בבעלי חיים יש מעט מאוד גידול אורגני.
סך ההשקעות במשק החקלאי ירד בין השנים 2000 ו-2003 ב-31% בקירוב. מרבית הירידה חלה במטעים (ירידה של 33%) ובחממות (ירידה של 13%).
יבוא של מוצרי חקלאות טריים: בין הפירות בולטים תפוחי עץ (כ-3,000 טון) ואגסים (כ-2,000 טון) ובירקות היה יבוא גדול של תפוחי אדמה (כ-4,000 טון) ושל בצל (כ-3,500 טון). גידולים נוספים בהם היה יבוא גדול, הם אגוזים לסוגיהם. כמעט ולא קיים יבוא של מוצרים טריים מן החי.
תחבורה:
הצפיפות בכבישים ממשיכה לגדול
עלייה של 2.6% בנסועה הארצית השנתית. בשנת 2003 רכב פרטי נסע בממוצע כ-2.61 אלף ק"מ. הצפיפות בכבישים ממשיכה לגדול - קצב הגידול של הנסועה השנתית הארצית ושל מצבת כלי הרכב, גדולים בהרבה מאשר קצב הגידול של אורך הדרכים ושטחן.
קרוב ל-2 מיליון מכונית על הכבישים ב-2003
שיעור הגידול השנתי במצבת כלי הרכב המנועיים בישראל בשנת 2003 היה 1.1%, הנמוך ביותר מאז קום המדינה.
בשנת 2003: כ-1,982,000 כלי רכב מנועיים בישראל, מתוכם 1,521,000 כלי רכב פרטיים. כ-22,000 כלי רכב נוספו (נטו) למצבת כלי הרכב - גידול של 1.1% לעומת 2002. 16% מכלל כלי הרכב המנועיים מונעים בסולר, ו-5.2% מכלי הרכב הפרטיים. למעלה משליש מכלי הרכב הנעים בישראל מיוצרים ביפן.
רמת המינוע בישראל - 294 כלי רכב ל-1,000, נמוכה יחסית למדינות המפותחות בעולם.
2003: מעל מיליון כניסות תיירים לישראל
מעל מיליון כניסות תיירים לישראל בשנת 2003, 23% יותר לעומת שנת 2002 (נתונים מקוריים). כמו בשנים הקודמות המספר הגבוה ביותר של תיירים נכנסו מארה"ב.
ישראלים יוצאים: בשנת 2003 3.3 מיליון יציאות של ישראלים לחו"ל, בדומה לשנת 2002 (נתונים מקוריים). עלייה של פחות מאחוז (0.8%) במספר היציאות לחו"ל, לעומת שנת 2002: ירידה של 5% במספר היציאות לחו"ל בדרך האוויר והכפלה במספר היציאות לסיני.
נמשכת הירידה בשיעור היציאות לחו"ל לאלף תושבים באוכלוסיה: 491 יציאות לאלף נפש ב-2003, לעומת 561 לאלף בשנת 2000.
ירידה בהתחלות הבניה: בשנת 2003 נרשמה ירידה בהתחלות בנייה, בשטח ובמספר דירות - לכל הייעודים פרט להארחה, ובכל המחוזות.
