"יש לדחות את בירור או המשך בירור התביעה שהגישה חברת B.G. Assistance נגד הנתבעים בתיקים האזרחיים שלא אוחדו, עד תום ההליכים בתיק הפלילי המתנהל נגד עו"ד ישראל פרי ו'הארגון למימוש האמנה על ביטחון סוציאלי, ישראל-מערב גרמניה'".

כך מבקש היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בהודעה ובקשה שהגיש בלמעלה מ-200 תביעות אזרחיות, התלויות בבתי משפט שונים ברחבי הארץ, מרביתן באזור תל-אביב והמרכז, שעניינן הפרשה שזכתה לכינוי: "פרשת הפנסיה הגרמנית", ואשר המדינה אינה צד לאותן תביעות.

מדובר, כאמור, בתביעות כספיות שהגישה חברת B.G. Assistance, שבראשה עומד עו"ד ישראל פרי, נגד לקוחות 'הארגון למימוש האמנה על ביטחון סוציאלי, ישראל-מערב גרמניה', בעניין הלוואות שלקחו מחברת BGA, לצורך מימוש הפנסיה הגרמנית.

הארגון ועו"ד פרי הקימו את BGA, שנתנה כספים בהלוואה לכל מי שביקש להצטרף לתוכנית הפנסיה של ממשלת גרמניה. זאת, בדרך מימון של תשלומי הפרמיה שהם תנאי לקבלת הפנסיה. בתביעות שהגישה כנגד מקצת מהלווים, טוענת החברה כי הם הפרו את הסכם ההלוואה עימה וכי הם חייבים לה כספים.

האישום הפלילי: עבירות מירמה, גניבה בידי מורשה ועוד

היועץ המשפטי לממשלה מבקש מבתי המשפט לעכב את שמיעת התביעות עד לאחר הכרעה במשפט הפלילי המתנהל בפני השופט זכריה כספי בבית המשפט המחוזי בתל אביב, נגד עורך דין ישראל פרי והארגון למימוש האמנה.

כתב האישום (ת.פ. 40258/01), אשר הוגש בידי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה לאחר חקירה מאומצת של היחידה הארצית לחקירות הונאה של המשטרה שהתקיימה בשנות ה-90', מייחס לנאשמים גניבה של מאות מיליוני מרקים מלקוחותיהם, אלפי אזרחים קשישים, ובמסגרתו הואשמו הנאשמים בביצוע עבירות של קבלת דבר במירמה, גניבה בידי מורשה ועבירות ביטוח שונות.

לטענת המדינה, העבירות בוצעו בהצגת מצגי שווא ללווים אודות מהותה של חברת BGA ומטרותיה, וכן בגניבת פרמיות מגולמות מראש.

התייצבות בהיקף נרחב של תיקים בעקבות פניות הלקוחות

התייצבות זו של היועץ המשפטי לממשלה, בהיקף כה נרחב, באה בעקבות פניות רבות של לקוחות הארגון אל משרד המשפטים. לקוחות אלו הינם, על-פי כתב האישום, קורבנות העבירות שביצעו עו"ד ישראל פרי והארגון למימוש האמנה.

ההתייצבות נעשית מכוח סעיף 1 לפקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה), הקובע כי "ראה היועץ המשפטי לממשלה, כי זכות של מדינת ישראל או זכות ציבורית או עניין ציבורי מושפעים או כרוכים, או עלולים להיות מושפעים או כרוכים, בהליך פלוני שלפני בית משפט... רשאי הוא, לפי ראות עיניו, להתייצב באותו הליך ולהשמיע דברו, או להסמיך במיוחד את נציגו לעשות זאת מטעמו".

התייצבות היועץ נובעת מהאינטרס הציבורי החשוב הטמון, לדעתו, בחשש הממשי לעיוות דין שעלול להיגרם לנתבעים בתיק האזרחי, כתוצאה מהפער העצום במידע העומד בפני בית המשפט בתיק הפלילי, לעומת זה העומד בפני בתי המשפט בכל אחד מההליכים האזרחיים.

פער מידע עצום בין ההליכים האזרחיים לפליליים

בבקשת היועץ נאמר, כי היקף המסמכים, הפרוטוקולים והראיות הקיימים בתיק הפלילי הוא גדול מאוד, ומגיע לעשרות אלפי עמודים. כל אלה אינם מצויים בידי הנתבעים בתיקים האזרחיים, ואפילו הועברו לידי הנתבעים, גם לא היתה כל אפשרות שניתן יהיה להתמודד עם כמות חומר זו בכל אחת מלמעלה מ-200 התביעות האזרחיות.

כן נאמר, כי בתיק הפלילי נידונים עניינים המשליכים על התביעות האזרחיות. כך למשל, בחלק מהתיקים האזרחיים נטען כי הנתבעים הפרו את אחד מהסכמי ההלוואה שבבסיס כתב האישום. ואולם, על-פי כתב האישום, הנתבעים הם נפגעי העבירות המיוחסות לנאשמים בכתב האישום. באופן אבסורדי, הנתבעים נתבעים בתיק האזרחי מכוח הסכם אשר במסגרתו, לטענת המדינה, ניתנה לנאשמים הרשאה והם פעלו בניגוד לה.

שתי הודעות התייצבות הוגשו כבר בשני הליכים

להודעות ההתייצבות המוגשות היום לבתי המשפט קדמו שתי הודעות התייצבות, אשר הוגשו לפני מספר חודשים לבית המשפט המחוזי בתל אביב, ושעודן תלויות ועומדות. על הודעת ההתייצבות הראשונה החליט היועץ המשפטי לממשלה היוצא, אליקים רובינשטיין, והוא אשר החליט שיש לעשות כן גם בשאר התביעות. על ההתייצבות בתיק הנוסף החליטה בשעתו פרקליטת המדינה היוצאת, עדנה ארבל, עת מילאה את מקומו של רובינשטיין כאשר פרש ובטרם מונה היועץ הנוכחי, מני מזוז. סמוך לאחר כניסתו לתפקיד, החליט היועץ הנוכחי מזוז, כי יש להתייצב בכל אותם הליכים, שהמידע עליהם הגיע ורוכז בידי הפרקליטות.

בעקבות הגשת שתי הודעות ההתייצבות הראשונות לבית המשפט המחוזי בתל אביב, הגישו עו"ד ישראל פרי והארגון למימוש האמנה עתירה לבג"צ (1873/04), בניסיון למנוע את התייצבות היועץ המשפטי לממשלה בהליכים, אולם לפני כחודשיים דחה בית המשפט העליון את העתירה.

הטיפול בהליך מורכב זה של התייצבות היועץ המשפטי לממשלה במספר הליכים כה רב, והגשת עמדת היועץ המשפטי לממשלה, בוצע על-ידי עו"ד אורית פודמסקי, מהמחלקה האזרחית בפרקליטות מחוז תל אביב, ובידי עו"ד תמר בר-אשר-צבן מפרקליטות המדינה.