"איננו זקוקים להרצאות בנושא דמוקרטיה. אני מציע לאמריקנים להתעסק בעניינים שלהם במקום להטיף לנו". כך התבטא אתמול (ד', 15.9.04) באופן חסר תקדים שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב, בעקבות הביקורת שהטיחה ארה"ב בראשית השבוע על החלטת הקרמלין לערוך רפורמות בשיטת הממשל הרוסית, המעניקות כוח פוליטי נוסף לנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, בתואנה שהדבר נדרש למלחמה בטרור.
תמיהה גדולה גם הועלתה על כך שפוטין לא הדיח איש מגורמי הביטחון הבכירים שהיו אחראים למחדל בבסלן. במערב מעריכים, כי הדבר מהווה הוכחה שמי ששולט ברוסיה הם "הסילוביקי", קציני ק.ג.ב לשעבר, שעזרו לפוטין להגיע לשלטון, ולא פוטין עליהם. "אחרת קשה להבין מדוע מחדל כה חמור לא הוביל לפיטוריו של אף לא קצין בכיר אחד", אמרו גורמים במערב.
בראשית השבוע אמר מזכיר המדינה, קולין פאוול, בעקבות נטילת הסמכויות של פוטין כי: "רוסיה צועדת אל עבר הסף מבחינת הרפורמות הדמוקרטיות". גם הנשיא ג'ורג' בוש התבטא בנושא ביום ד'. הנשיא אמר כי הוא מודאג שההחלטות האחרונות של הנשיא פוטין עלולות לערער את יסודות הדמוקרטיה ברוסיה. "כאשר מדינות נלחמות באויבי הדמוקרטיה, הן חייבות לשמר את העקרונות הדמוקרטיים אצלן בבית", אמר.
"מדינות גדולות בעלות שלטון מרכזי ושלטונות מקומיים במחוזות, חייבות לשמור על האיזון הדמוקרטי", הוסיף הנשיא האמריקני בהתייחסו להחלטת פוטין לבטל את הבחירות במחוזות השונים ברוסיה, ותחת זאת למנות בעצמו את אנשי שלומו לתפקידי נשיאי המחוזות.
בתגובה לדברים אלה אמר שר החוץ הרוסי, לברוב, כי ההחלטות על מבנה שיטת הבחירות הרוסית "ה0 עניינים פנימיים ואין לשום מדינה זכות להתערב בהם... לא ראיתם אותנו מתערבים בהליכים הדמוקרטיים בבחירות לנשיאות ארה"ב בשנת 2000 נכון?", שאל לברוב בציניות, בהתייחסו לשערוריית הבחירות בפלורידה, שהובילה לבחירתו של בוש לנשיאות ארה"ב. הוא הוסיף כי דמוקרטיה אינה שיטה שאפשר להעתיק ממדינה למדינה באופן מוחלט.
גם באירופה מבקרים את רוסיה על המהלך האחרון של הקרמלין. כריס פאטן, בכיר באיחוד האירופי, אמר כי הוא מקווה "שההחלטה על הוספת סמכויות שלטוניות לקרמלין, לא תהיה ההחלטה היחידה שתתקבל בנוגע למאבק בטרור".
השאלה העומדת על הפרק היא: האם לביקורת הבינלאומית החריפה על הקרמלין תהיה השפעה כלשהי על ההחלטה עצמה, שרבים מעריכים כי תוכננה עוד טרם הבחירות האחרונות לנשיאות רוסיה ורק שאלת התיזמון למעשה נותרה פתוחה.
כפי שרבים חזו, בספטמבר 2004 עתיד הדמוקרטיה הרוסית, עד כמה שניתן לקרוא לה כך, נראה מעורפל מתמיד.
