הליכה תורמת לירידה בסיכון לדימנציה

הליכה קשורה להפחתת הסיכון לדימנציה (שטיון, ליקוי שכלי עקב זקנה או מחלה, י.ג.), כך עולה ממחקר חדש. שני מחקרים אמריקנים נפרדים, שפורסמו בעיתון איגוד הרפואה האמריקני, בדקו את יתרונות ההליכה לנשים וגברים.

המחקר הראשון, שנערך בקרב 2,000 גברים מעל גיל 71 גילה, כי אלו שכמעט ולא הלכו מבין המשתתפים היו בעלי סיכון כמעט פי שניים לפתח דימנציה מאשר אלו שנהגו ללכת הליכה רבה.

מחקר נוסף בקרב 18,000 נשים הראה כי אלו שעסקו יותר בפעילות גופנית השיגו תוצאות טובות יותר במבחנים בהם נבדקה הזריזות השכלית.

ממחקר קודם שנעשה בנושא עלה כי פעילות פיסית קשורה לסיכון בהתפתחות דימנציה, אך לא ידוע האם הקשר כולל פעילות פחות אינטנסיבית כמו הליכה.

במחקר שנערך בקרב הגברים הקשישים, צוות החוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וירג'יניה בדק את מרחק הליכתם בכל יום. בין השנים 1991 ל-1993 בוצע מעקב אחר הקשישים, והערכות נוירולוגיות בוצעו בין השנים 1994 ל-1996 ובין 1997 ל-1999 כדי לראות כמה מהם פיתחו דימנציה.

נתגלה, בהתייחס לגילם של משתתפי המחקר, כי גברים שהלכו הכי פחות - פחות מחצי קילומטר ביום, היו פי 1.8 בסיכון לדימנציה בהשוואה לאלו שהלכו יותר משלוש וחצי קילומטר ביום. הקשר נשמר גם לאחר שגורמים אחרים, כולל האפשרות כי הליכה במידה מוגבלת יכולה להיות כתוצאה מירידה בתפקודים הפיסיים עקב דימנציה קדם קלינית, נלקחו בחשבון.

לדברי החוקרים, למרות מורכבות המחקר וכן ראיות נוספות, מחקרים שנעשו בעבר מצביעים על כך כי הליכה ואורח חיים פעיל באופן כללי קשורים לירידה בסיכון לדימנציה. הם ציינו כי הסיבה לקשר זה טרם ידועה.

במחקר השני, חוקרים מבית הספר לרפואה בהארוורד בדקו 18,766 נשים בגילאים 70 ויותר. כל הנשים לקחו חלק במחקר בריאות רחב היקף שהחל בשנת 1976. הנשים מילאו שאלונים בכל שנתיים משנת 1986, ולאחר מכן חולקן לחמש קבוצות, בהתאם לכמות האנרגיה שהוציאו.

החוקרים גילו כי ככל שרמות הפעילות הגופנית היו גבוהות יותר כך הביצועים הקוגניטיביים (הכרתיים) היו טובים יותר. אלו שהיו בקבוצת הנשים שאופיינה בפעילות הפיסית הגבוהה ביותר נמצאו בסיכון נמוך ב-20% לסבול מליקויים קוגנטיביים מאשר אלו שהיו בקבוצה שאופיינה בפעילות הפיסית הנמוכה ביותר.

נשים שהלכו צעדה קלה של לפחות שעה וחצי בשבוע היו בעלות תוצאות גבוהות יותר במבחנים הקוגנטיביים מאשר נשים שהלכו פחות מארבעים דקות בשבוע. לדברי החוקרים היתרונות הקוגנטיביים שנראו בעקבות פעילות פיסית רבה היו דומים בהיקפם לאלו שנמצאו לפני שלוש שנים, כשהמשתתפים היו צעירים יותר.

לסיכום, רמות גבוהות של פעילות פיסית, כולל הליכה, קשורות לתפקודים קוגניטיביים טובים יותר ולצמצום ההדרדרות השכלית.