"אני קורא לנופשים הישראלים שעדיין שוהים בסיני לחזור מיד הביתה. הסכנה בסיני עדיין לא חלפה. יש עדיין התרעות על פיגועים באזור".

כך, בעוד מדינת ישראל ממשיכה לספור את מתיה שנספו בפיגוע התופת שאירע במוצאי חג שמחת תורה בטאבה-סיני, ועל רקע הדיווחים כי ישראלים ממשיכים להגיע לאזור, מנצל הנשיא את פגישתו עם הכתבים הפרלמנטרים של הכנסת להעביר מסר ברור לאזרחי ישראל.

הנשיא קצב התייחס לוויכוח שהתקיים בישיבת הממשלה בו שר המשפטים, יוסף (טומי) לפיד, הטיל ספק בדברי השב"כ, ורמז שיש בפרסום דברים אלה כדי לגרום נזק. "זכותו של כל חבר בממשלה לשאול שאלות ולעורר ספקות, אך העובדה שהשאלות קיבלו פומבי - לא תקין".

"אני מקווה שההתראה שהיתה לא לצאת לסיני, במקביל לחילופי הדברים עם שר המשפטים, לא עודדו ותמרצו ישראלים לצאת", הוסיף הנשיא וקרא לבחון בעתיד אמצעים נוספים שימנעו מעבר של ישראלים לסיני על-פי חומרת הסכנה.

"תוכנית ההינתקות אינה מסכנת את ביטחון המדינה"

נשיא המדינה, משה קצב, נמנע מלהביע את עמדתו בנושאים פוליטיים-מדיניים בכלל, ובתוכנית ההינתקות בפרט, בניצוחו של ראש הממשלה, אריאל שרון.

עם זאת, הוא מבהיר באופן חד-משמעי: "תוכנית ההינתקות אינה מסכנת את ביטחון המדינה, אין בה סכנה קיומית". את הדברים השמיע על רקע אזהרות צפות ועולות המתריעות מפני סכנה של מלחמת אחים.

על כך אומר הנשיא: "יש המשתמשים במונח 'מלחמת אחים', כדי להרתיע ולהבהיל את הממשלה. מונחים אלה אינם ראויים. אסור גם להשתמש בכינויי גנאי על ראש הממשלה, גם אלה ראויים לגינוי. אני סומך על מנהיגות יש"ע, אך די שיקום רפה שכל, חמום מוח, חלש אופי, יגאל עמיר כזה, ויאמר שהתוכנית מסכנת את ביטחון המדינה ואז יחליט לעשות מעשה. מקומו של אדם זה, הוא מאחורי סורג ובריח".

קודם לפגישה זו קרא הנשיא להקמת יחידות משותפות למדינות חופשיות כדי להילחם בטרור. "אין מדינה בעולם המחוסנת מפני הטרור, זה מחייב שיתוף פעולה ממשי, לא ברמת הצהרות, אלא ממש, הקמת יחידות משותפות למדינות חופשיות כדי להילחם בטרור".

נשיא המדינה קרא גם להתייחס לטרור כאל מגיפה ולבער את הנגע. "פעם נוספת אנו נאלצים לחרוק שיניים ולנצור את הכאב. אני מאמין שהפיגוע בא לפגוע בישראל ובמצרים, ומוכיח פעם נוספת שלטרור אין גבולות ומגבלות... זאת מגיפה וכך צריך להתייחס אליה ולהילחם בה".

"משאל עם - נכון ותקין"

בנושא תוכנית ההינתקות מבהיר הנשיא קצב, "ראש הממשלה הוא שהחליט על תוכנית ההינתקות וזו סמכותו. אני יודע שראש הממשלה רציני ובכוונתו להוציא את התוכנית בלוחות הזמנים שהציג. הוא מאמין בתוכנית, ויביא אותה לאישור הכנסת וכל אזרח בישראל יהיה חייב לעמוד מאחורי החלטת הכנסת".

על נושאים נוספים העומדים ותלויים על סדר היום, סירב הנשיא להביע דעה נחרצת. כך למשל בנושא משאל עם אמר: "יש מצבים שהכנסת והממשלה מחליטים שיש צורך להעביר החלטה קרדינלית בנושא קיומי להכרעת העם. זה נכון ותקין". על האפשרות של הכרעה ברוב מיוחס [ללא קולות הערבים, ר.נ.ה], השיב הנשיא קצב, כי הוא מסכים לרוב ברור.

כשנשאל, האם לאור חוסר הוודאות במפה המדינית-חברית-פוליטית, בכוונתו להציע לראש הממשלה להקים ממשלת אחדות, השיב הנשיא, "על ראש הממשלה להחליט האם הוא יכול לנהל מדינה ולהעביר תקציב, עם ממשלת מיעוט. איני יכול לנקוט עמדה בנושא, כיוון שכל עמדה הינה נקיטת עמדה בנושא ההינתקות, אך אומר שיש להימנע מפסילת מפלגות".

"ניסוח תקציב המדינה חייב להיעשות בשיתוף עובדים סוציאלים והמוסד לביטוח לאומי"

בנושא הכלכלי-חברתי לנשיא המדינה תורה משלו. על רקע המצב הכלכלי, הגידול באבטלה והצמיחה הכלכלית הלא מורגשת, הוא קורא להקמת ועדה ציבורית [הדומה לוועדת כץ בזמנו, ר.נ.ה] שתגיש תוכנית לצמצום העוני.

לדבריו, "אני מודאג וחרד מהמצב החברתי, יכול להיות שרוצים לטפל בבעיות הכלכלה, אך לא הכרחי לפגוע במי שלא יכול לשאת בנטל. צמיחה כלכלית לא תביא לצמצום העוני, ובוודאי שבאישור התקציב יש להציג תוכנית חברתית כדי להיטיב עם השכבות החלשות".

בנושא גיבוש תקציב המדינה מציע הנשיא, כי על מנסחי התקציב לפעול במשותף עם עובדים חברתיים. "כלכלנים ויועצים חייבים לעבוד בשיתוף פעולה עם עובדים סוציאלים ועובדי המוסד לביטוח לאומי, להתייחס לדוח העוני, להעריך כיצד זה יכול להשפיע על צמיחה, אינפלציה ואבטלה. הרבה מדינות מופתחות הציבו יעדים חברתיים ברורים".