בית המשפט השלום דחה את בקשתה של היחידה הארצית לחשיפת פשיעה ומורה ובינלאומית (יאחב"ל), שביקשה להורות על הסרת חיסיון עורכך דין-לקוח בנוגע לתצהיר שנערך על-ידי עו"ד חנן גולד, עבור לקוחו, סטניסלב יאז'מסקי.
יאז'מסקי, חוקר לשעבר ביאחב"ל, הוא האיש שהציג את הראיות המעידות כי ניצב משה מזרחי - בתפקידו אז כראש יחאב"ל, הורה לחרוג מחוק האזנות סתר, ולתמלל ו/או לבצע תרשומות של שיחות של חשודים וגורמים אחרים, שיחות שלא הותרו לתימלול.
השופטת נירה דסקין פסקה, כי אין לחייב את עו"ד גולד למסור מידע ו/או מסמכים הנוגעים ללקוחו, שכן הוא ולקוחו זכאים לחיסיון הקבוע בחוק.
השופטת נמנעה מפסיקה באשר לטענות הקשות שהועלו כנגד המשטרה, ובמיוחד כנגד העומד בראש אגף החקירות במשטרה, ניצב משה מזרחי - על כך שהם מנהלים עתה חקירה כנגד סטניסלב יאז'מסקי - לאחר שזה העלה כנגדם חשדות לעבירות חמורות על חוק האזנת סתר.
השופטת קבעה, כי נוכח החוק הברור בנושא, המעניק חיסיון ביחסי פרקליט-לקוח, אין היא נדרשת ליתר הטיעונים כדי להכריע בבקשה.
השופטת פסקה, כי עומדת ליאז'מסקי ולפרקליטו טענת החיסיון, וזאת מכוח סעיף 48 לפקודת הראיות, וסעיפים 20, 22 ו-90 לחוק לשכת עורכי הדין.
במהלך הדיון בפני השופט דסקין טענה יחאב"ל, כי אין מקום להשאיר חיסיון במקרה זה, שכן התצהיר המבוקש כבר פורסם במלואו באתר כאן - "חדשות מחלקה ראשונה". תדפיס התצהיר הוגש כראייה לבית המשפט. אי לכך, טענה יאחב"ל, מעת שפורסם התצהיר בתקשורת, הרי התקיים כביכול תנאי הויתור על החיסיון, והמסמך איננו חוסה עוד תחת החיסיון של סעיף 48 לפקודת הראיות.
השופטת דסקין דחתה גם טיעון זה של יאחב"ל. היא קבעה, כי "המסמך מושא הבקשה ... הינו על-פי מהותו, טיבו, אופיו ותוכנו, מסמך שנערך ואומת על-ידי עוה"ד תוך שעוה"ד נתן לעריכתו ובאימותו שירות מקצועי כעו"ד ללקוח". אי-לכך, קבעה, חל עליו החיסיון הקבוע בחוק, ולכן בקשת יאחב"ל נידחת.
