נושא השיבוט חזר לסדר היום של האו"ם, כשכמעט כל נציגי 191 המדינות תומכים באמנה האוסרת שיבוט של בני אדם, אך מחלוקות עמוקות עדיין קיימות על נושא השימוש בעוברים למחקרים רפואיים.
האסיפה הכללית של ועדת האו"ם החלה דיון בן יומיים (ה', 21.10.04) אשר יתמקד בהחלטות הבאות: הצעתה של קוסטה ריקה הקוראת לאמנה שתאסור כל שיבוט בעוד שהצעתה של בלגיה קוראת לאמנה שתאסור את שיבוטם של עוברים (שימוש בתאי רביה) אך תאפשר למדינות להחליט בנושא שימוש בעוברים למחקר, אשר עשוי להוביל לטיפולים חדשים לטווח רחב של מחלות.
בחודש נובמבר אשתקד הצביעה הוועדה - 80-79 להשהות את ההחלטה בנושא אמנת השיבוט במשך שנתיים - צעד שהתבקש על-ידי האומות האילסמיות, אך בדצמבר החליטה האסיפה, ללא הצבעה, להשהות את הדיון באמנה גלובלית בשנה בלבד.
שגריר קוסטה ריקה באו"ם, ברונו סטגנו אוגרייט, אמר אמש כי החלטתו נתמכת על-ידי 62 נציגים כולל ארה"ב, אך מחלוקות בעניינה עדיין קיימות. "אנחנו משוכנעים שנהנה מרוב ברור. בכל מקרה, אני חושב שאנחנו חייבים להיות מציאותיים כאן...", אמר השגריר והדגיש, כי דחיית ההחלטות דוחה את הטיפול בנושאים חשובים ודחופים. "אנחנו מאמינים שזה דחוף מאד, והעובדה שבדרום קוריאה, בבית ספר לוויטרינריה, היתה להם את ההצלחה הגדולה ביותר בשיבוט של אדם - מטרידה מאד".
המדענים של דרום קוריאה הודיעו בפברואר, כי שבטו עובר של בן-אדם ובריטניה העניקת רשיון לשיבוט עובר אנושי למטרות זהות בחודש אוגוסט. שתי המדינות הן בין 22 המדינות התומכות בהצעתה של בלגיה. החוק יחייב את המדינות להתחייב שלא לעשות שימוש במחקר העוברים למטרות שיבוט אדם. בעניין זה, הדגיש סטגנו, כי קשה יהיה לאכוף חוק מסוג זה בשל השוק השחור שמתנהל ללא פיקוח.
הדיפלומט הבלגי, מרק פסטין דה-בייטוורב, אמר כי מדינתו מודעת לכך ששיבוט הוא "בעיה מאד קשה" וכי תומכיו "עדיין מקווים לעסוק בצד האחר של הדיאלוג כדי למצוא דרך להגיע להסכמה". סטגנו אמר, כי שכפול אדם הוא "לא אתי... ולא יכול להיות מוצדק או מקובל".
הכנסייה הקתולית וקבוצות המתנגדות להפלות, אשר תומכות בהצעתה של קוסטה-ריקה, טוענים כי מחקר תאי עוברים שקול לרצח בגלל שהוא מתחיל עם הריסתו של עובר אנושי כדי לקבל בחזרה את התאים שלו. בקוסטה ריקה ואף בוותיקן טוענים כי המחקר יסייע במציאת תרופות למגוון של מחלות.
חוקים
בארה"ב החליט הנשיא לשעבר ביל קלינטון, בתקופת כהונתו כי תופסק העברת משאבים למחקר בנושא השיבוט, עד שיתבהרו כל השלכותיו הרפואיות, החברתיות, הדתיות, המוסריות, האתיות והחוקיות. הוועדה הלאומית האמריקנית לייעוץ ביו-אתי פירסמה את מסקנותיה ב-1997, לאורן הוחלט להמשיך בהפסקת המשאבים להמשך המחקר בנושא השיבוט הגנטי בבני אדם.
באנגליה, כאמור, הותר השיבוט בשלבים הראשונים של התפתחות הקדם-עובר למטרת מחקר. כך גם בארגנטינה, אוסטרליה, גרמניה, דנמרק וספרד. בישראל נחקק חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רביה), ב-1999, ובו נאסרה כל התערבות גנטית בבני אדם עד לשנת 2004. תיקון לחוק מהשנה דחה את מועד פקיעת התוקף למרס 2009. [חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רביה) (תיקון), התשס"ד-2004].
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
