"זאת שעת גורל בישראל, על הפרק הכרעה קשה שמעטות כמוה. מידת חשיבותה לעתיד המדינה באזור הזה זהה למידת הקושי, המכאוב והמחלוקת שהיא מעוררת בקירבנו. אתם יודעים שלא בלב קל אני נושא את דברי אלה לני נבחרי העם, והעולם כולו התומך בנו, והמקשיב לכל מילה הנאמרת פה". כך פתח ראש הממשלה את נאומו ההיסטורי בכנסת, בדיון (ב', 25.10.04) בנושא תוכנית ההינתקות. בסיום הדיון (מחר) תתקיים הצבעה בקריאה ראשונה על הצעת החוק.

דבריו של שרון הופרעו על-ידי חברי כנסת רבים, בעיקר מן הימין. יושב-ראש הכנסת, ח"כ ראובן ריבלין, נאלץ להוציא מהמליאה כמה חברי כנסת.

שרון אמר: "זה העם שעמד ועומד בגבורה בכל המאסות ומוראים של המלחמה הנמשכת העוברת מדור לדור, שבה כמו במירוץ שליחים מעבירים את הרובה מהם, שבה גם בתי ספר ומלונות, מסעדות ובתי קפה, ואוטובוסים משמשים יעד לטרור אכזרי ולרצח בכוונה תחילה. העם הזה רוצה לדעת היום איזו הכרעה תיפול בבית הזה בתום הדיון הוסער. מה לומר לו, ואיזה בשורה נשמיע באוזניו. לי אישית קשה מנשוא ההכרעה הזו. בכל חיי כלוחם וכמפקד וכאיש פוליטי וחבר כנסת, כשר בממשלות ישראל וכראש הממשלה, לא ידעתי קשה כמותה. אני יודע מה משמעותה של החלטת הכנסת לגבי אלפי ישראלים המתגוררים זה שנים רבות בחבל עזה, שנשלחו לשם בשם ממשלות ישראל, ובנו שם את בתיהם ונטעו עץ והולידו בנים ובנות שלא ידעו בית אחר".

"אני שלחתי והייתי שותף למעשה זה. אני מודע היטב למכאובם ולייאושם. אך כמידת הבנתי את כל העובר עליהם בימים אלה, כן מידת אמונתי בהכרח לעשות...".

"ההינתקות הזאת תאחד את ישראל ואת אחיזתה בשטח החיוני לקיומנו... ותקדם אותנו בדרך השלום עם הפלשתינים ושאר שכננו. מאשימים אותי כי רימיתי את העם ואת הבוחרים, כי אני נוקט בצעדים המנוגדים לחלוטין לדברים שאמרתי ולמעשים שעשיתי. זו עלילת שווא. הן בעת מערכת הבחירות והן כר"מ שבתי ואמרתי בגלוי שאני תומך בהקמת מדינה פלשתינית לצידה של מדינת ישראל, שאני נכון נכון לוויתורים כואבים למען יושם קץ לסכסוך הזה הממושך והמגעיל בין הנלחמים על הארץ הזו. אעשה כמיטב יכולת כדי להביא שלום".

"תוכנית ההינתקות אינה באה במקום מו"מ, ואינה מבקשת להקפיא את המצב שיווצר. לאורך ימים, היא צעד הכרחי במציאות שאינה מאפשרת לנהל מו"מ רציני לשלום. הכל נותר פתוח להסכם שיבוא בתום הטרור הרצחני הזה, ועם ההכרה שתפציע בקרב שכנינו כי אין בו כדי לנצח אותנו בארץ הזו".

"אומרים לי שההינתקות תתפרש כנסיגה מחפירה תחת לחץ ותגביר את הטרור, ותציג את עמנו כעם שלא נכון להילחם. אני דוחה על הסף את אמירה זו. כוחנו עימנו להגן על הארץ הזו ולפגוע אנושות באויב המבקש את נפשנו. ויש האומרים לי שגם הפלשתינים היו נכונים לוויתורים הכואבים האלה, אך מנגד אין לנו הידברות רצינית על הסכם שלום.

"זה לא מכבר הכריז היו"ר הפלשתינית, כי מיליון שאהידים עושים דרכם לירושלים. זה מהלך שעשוי להביא לפשרה כואבת ובחירה בין מלחמת הקודש שבחר יאסר ערפאת ללכת בדרך הדם והשאהידים. הוא מבקש להפוך סכסוך לאומי שניתן לסיימו, למלחמת דת. לישראל תקוות רבות ומולה סכנות רבות. אחת הסכנות היא – אירן, העושה את כל צעדים להכנת מערך טרור אדיר יחד עם סוריה ולבנון. אני שואל אתכם: במה אנחנו עוסקים, ועל מה אנחנו נאבקים, אל מול הסכנות הנוראות שלפנינו. אנחנו צריכים להתאחד כדי לקבל את פני הרעה. תוכנית ההינתקות אינה באה במקום מו"מ ואינה מבקשת להקפיא את המצב לאורך ימים.

"אדוני היו"ר: ברצוני לקרוא כמה שורות. בעת מאורעות הדמים ב- 1936, הישוב היהודי בארץ היה פחות מ-400 אלף. את הדברים כתב משה בילינסון:

"עד מתי כך שואלים. עד מתי. עד שכוחו של ישראל בארצו ידון למפרע דין תבוסה כל התקפת אויב באשר הוא שם. עד שהנלהב ביותר בכל מחנות האויבים ידע שאין אמצעי לשבור את ישראל בארצו, כי אמת החיים איתו, ואין דרך בלתי להרחיב איתו".

... אין אנו רוצים לשלוט תמיד במיליוני פלשתינים המכפילים את מספרם מידי יום. יש בתוכנית ההינתקות כדי לקבוע שער למדיניות אחרת.

אני רוצה לומר כי כבר במגילת העצמאות שלו בעיצומה של מלחמה אכזרית הושיטה ישראל לשלום במי שלחם בה. "אנו קוראים גם מתוך התקפת הדמים הנערכת עלינו לעם הערבי לשלום..."

מאז עברו ימים רבים, הארץ הזאת והאזור הזה ידעו עוד מלחמות וידעו את כל המלחמות שבין המלחמות. הטרור ופעולות התגמול הקשות במלחמה ממושכת זאת ונפגעו חיילים ואזרחים רבים.....

הותקפנו ועמדנו על נפשנו ובגבנו הים. רבים נפלו במערכה, ורבים היו לפליטים. זאת דרך המלחמות, אך המלחמה אינה גזרה משמים. אנו כואבים גם היום את קורבנם של חפים מפשע, דרכינו אינה דרך ההרג וכוונה תחילה. ערב יום העצמאות ב-1956 על-רקע של מסירת גופות של 10 מחבלים, שביצעו מעשי פשע בישראל, נמסרו בארגזי עץ לידי המצרים בנקודת מעבר בעזה. על זה כתב המשורר היהודי, נתן אלתרמן:

"הרב אויב שלא ידע מאז תעוררי ביום אומך עלי....

חברי הכנסת, ברשותכם אני רוצה לסיים בציטוט מדברים שאמר ראש הממשלה מנחם בגין ז"ל, בסוף דצמבר 1977:

"מניין נאמר הפקרות על לרבות דברים אחרים שהושמעו. את זאת אמרתי פעם בוויכוח עם אנשי גוש אמונים. אני אוהב אותם גם היום, ואני אחבב אותם גם מחר. אתם בוני הארץ. מתנחלים על אדמת טרשים מתוך קשיים, אך יש לכם חולשה אחת - יש להם תסביך של משיחיות. עליכם לזכור... ימים שבהם אנשים אחרים עבדו ועמלו הקריבו קורבנות ועשו את מלאכתם בלי שמץ של תסביך משיחיות.

"ואני קורא לידידיי של אנשי אמונים לעשות את מלאכתם שעשו אחרים בלילות אחרים. את כל חיינו הקדשנו לארץ ישראל ולמאבק על שיחרורה וגם נוסיף.

"אני קורא לעם ישראל להתאחד בשעת הכרעה. עלינו למצוא מכנה משותף שיאפשר לנו להתמודד בתוך שותפות גורל בימים האלה, להקים סכר נגד שנאת האחים. כבר שילמנו מחיר קשה מנשוא על קנאות ונשאה. עלינו למצוא את השורש המאחד אותנו ולעשות את מעשינו בתובנה ואחריות המאפשרות את חיינו כאן כעם בוגר ושבע ניסיון. אני קורא לכם לתמוך בי בשעת הכרעה זאת".

פרס למתנחלים: תנו אלטרנטיבה (ציטוט)

"לפני 107 שנים התכנס הקונגרס הציוני הראשון. החזון היה גדול – להחזיר את העם היהודי להיסטוריה להיות עם עצמאי, להוות רוב בארצנו להקים לתחייה ארץ שוממה להקים מדינה למופת מוסרי. הציונות ניצחה כחזון, אך החמיצה הזדמנויות למכביר. בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20, במהלך מלחמת העולם הראשונה, עזבו את אירופה יהודים רבים אך רק מעט עלו לישראל.

"הרצל וחבריו היו בודדים. העשירים לא נענו לו, רבנים רבים התנגדו והחרימו אותו. תודה לאל, השמיים האירו פנים להרצל ולא למתנגדיו.

"דורות על דורות של קבוצות יהודיות עלו לישראל, העפילו לתוכה ולחמו בביצותיה... עברנו שואה, עברנו 5 מלחמות, 4 פעמים מאורעות ואינתיפאדות, חרם ואיומים, וגברנו, ולאט לאט החלה המציאות להיות דומה לחזון.

"עכשיו שוב אנו על פרשת דרכים. בא"י המערבית ישנם 5.2 מיליון יהודים, 4.8 לא יהודים. בעוד 5 שנים יהיו כאן 5.8 מיליון יהודים, 6.5 מיליון לא יהודים - נפסיד את הרוב, נפרק את חזונו של הרצל, ולנו זה כואב, לאט פחות מכל הישראלי – זה לא משחק ילדים...

"ההיסטוריה הישראלית יכולה לרדת לטימיון בגלל היסטריה של מיעוט. חזונו של הרצל היה להקים מדינה יהודית שתאפשר להקים מדינה יהודית ללא רוב יהודי? רצינו מדינה דמוקרטית? האפשר מדינה כזו שבה המיעוט קובע ולא הרוב?

"אלה המתנגדים לתוכניות פינוי עזה ויישובים אחדים, צריכים להציע אלטרנטיבה. מה אתם כל היום מאשימים? מה האלטרנטיבה שלכם? איך נתקיים כמדינה יהודית ללא רוב יהודי? תענו! איך אפשר להפסיק את הטרור הגלובלי? יש הבדל בין מלחמת השחרור לבין עכשיו: אז הותקפנו ע"י מדינות ערב, היום יש 2 סכנות גדולות – טרור ונשק להשמדה המונית. ואיננו יכולים לעצום עיניים. ואני שואל: מי בעולם יעמוד לצידנו אם נפר את כל ההתחייבויות שנתנו? האם הנשיא האמריקני יכבד את ההחלטות שלו, אם אנחנו לא נקיים הבטחות? איך נשמור על מעמדנו אם נאמר שהכיבוש יותר חשוב מהשלום??

"אם המיעוט לא מוכן לקבל הכרעת רוב, מדוע אתם רוצים שהרוב יקבל הכרעת מיעוט?".

ח"כ יוסי שריד, מסיעת יח"ד, אמר מעל בימת הכנסת, כי סיעתו תתמוך בתוכנית ההינתקות. הוא ציין, כי אינו תומך בממשלה אך תומך בתוכנית. לדבריו, "זו ממשלה רעה ... התוכנית אינה מציאה גדולה".

חברי סיעת יהדות התורה הודיעו, כי יצביעו נגד התוכנית וזאת בעקבות הוראת הרבנים. בשעות אחר-הצהריים הודיע הרב אלישיב לחברי הסיעה הליטאים, כי עליהם להצביע נגד התוכנית. ח"כ ישראל אייכלר ממתין להוראת האדמו"ר מבלע"ז לגבי אופן ההצבעה. יתר ארבעת חברי הכנסת של הסיעה, כאמור, הודיעו כי יתנגדו להינתקות.

סדרי הדיון

הדיון המרתוני החל (ב', 25.10.04) בשעה 16:00 ויימשך היום עד השעה 23:00. מחר (ג') יתחדש המרתון הל מהשעה 11:00 בבוקר.

בעקבות ראש הממשלה יעלו וינאמו נציגי סיעות הבית בסדר על-פי גודלן. לאחר מכן יוכל כל חבר כנסת לשאת נאום בנושא, בפרק זמן של עד חמש דקות. סבב הנאומים ייחתם ביום ג' בשעה 20:00 בערב, בנאומו של יו"ר האופוזיציה, ח"כ שמעון פרס. בתום הנאומים תתקיים הצבעה שמית על התוכנית.

בכנסת נמשכים ניסיונות השיכנוע של החברים בעד ונגד התוכנית. חברי הכנסת המתנגדים לתוכנית ההינתקות החליטו בישיבה מיוחדת שהתקיימה בלשכתו של השר עוזי לנדאו, להפעיל לחץ על ששת שרי הליכוד המתלבטים לגבי הצבעתם בנושא תוכנית ההינתקות.

ח"כ חיים רמון ממפלגת העבודה, הציע לחברי מפלגתו להעניק לשרון רשת ביטחון עמוקה וכוללת: תמיכה בתוכנית ההינתקות, באישור התקציב ואי הגשת הצעות אי אמון. לעומת זאת, ח"כ עמיר פרץ, מתנגד נחרצות. ל-Nfc הוא אומר: "אני נגד, שכולם יפלו ביחד. אין ארוחות חינם. הצבעה בעד התקציב או הימנעות רק משחקת לידיו של בנימין נתניהו"

סיעת שינוי החליטה היום על משמעת סיעתית ביום ההצבעה על תוכנית ההינתקות. ח"כ חמי דורון ייאלץ על-כן להתגבר על צו מצפונו ולהצביע בעד. לדבריו, "צמחתי בבית גידול מסוים למשפחת רוויזיוניסטים המאמינה שלא מפנים ישובים יהודים. גם במפלגת שינוי יש אנשי ימין המתנגדים לפינוי. התייעצתי עימם במהלך הימים האחרונים והם ייעצו לי להצביע בעד. אני לא ברשימה עצמאית, אלא ברשימת שינוי ולכן יש עלי אחריות".

יו"ר סיעת יח"ד, ח"כ זהבה גלאון, מבהירה כי חברי סיעתה יתמכו בהצבעה על תוכנית ההינתקות, גם אם תהפוך להצבעת אמון בראש הממשלה. עם זאת היא מציינת, "אין בכוונת הסיעה להעניק רשת ביטחון לממשלת שרון. בסיעה יבחנו מדי שבוע את העמדה ויצביעו על-פי הנסיבות וההתפתחויות". הבהרה זו, מנוגדת לעמדת יו"ר תנועת יח"ד, יוסי ביילין שקרא לחברי הסיעה להעניק רשת ביטחון כוללת לראש הממשלה, אריאל שרון.

הפגנות

מחוץ למליאה מתקיימות הפגנות בעד ונגד התוכנית. המשטרה נערכה בכוחות מתוגברים לאבטח את אזור הכנסת וקריית הממשלה. שוטרים הוצבו בצמתים מרכזיים בירושלים, כדי למנוע חסימת כבישים. הסיורים הוגברו כדי למנוע ממפגינים להציב שלטים ובהם דברי הסתה.

כ-600 מדריכים וחניכים מתנועת השומר הצעיר הפגינו בעד תוכנית ההינתקות ב-16 צמתים ברחבי הארץ: מצומת הגומא בצפון ועד צומת שוקת בנגב.

מאות בני נוער, תושבי יש"ע וירושלים מפגינים מול משכן הכנסת, וברחבי הארץ.