איש העסקים הישראלי קיבל ציונים גבוהים בנחישות, יצירתיות ומקצועיות בעת שבתו סביב שולחן המו"מ הבינלאומי. אולם זכה לציונים נמוכים למדי בכל הקשור לנטילת אחריות חברתית ודאגה לסביבה. כך עולה במחקר בינלאומי שנערך בבית-הספר למינהל עסקים קלוג (KELLOGG) הבוחן את תפקודם של אנשי עסקים בעת מו"מ בינלאומי.
את המחקר ערכה פרופ' שירלי קופלמן מרצה וחוקרת בסדנת המו"מ הבינלאומי של תוכנית קלוג-רקנאטי לתואר שני בניהול באוניברסיטת תל-אביב.
במחקר נטלו חלק אנשי עסקים סינים (והונג-קונג), ישראליים אמריקניים וגרמניים. מטרתו הייתה לבדוק התנהגויות של אנשי העסקים במצבי מו"מ שונים והפעלת מניפולציה של כוח כלכלי.
אנשי העסקים השתתפו במשחק עסקים אקדמי שבו עליהם לשאת ולתת על הדגה המצויה בימה מסוימת. אם הכל יפעלו במשחק לפי ההגיון העסקי הרגיל, אזי לא יוותרו כלל דגים באותה ימה. אולם אם מישהו מהצדדים ייטול על עצמו אחריות לסביבה, הדגה לא תיכחד. על המשתתפים לשבת ביחד לנהל מו"מ על הדגים וגם להגיע לפתרון שלא יפגע אנושות בדגה.
מתוצאות המשחק עלה, שכל אנשי העסקים נחושים במו"מ ובאופן כללי איש מאנשי העסקים לא ויתר על רווחיו לטובת שמירה על הסביבה. אולם התברר, כי אנשי העסקים הישראלים באופן מובהק השיגו עליונות כלכלית במשחק, עמדו על זכותם למקסם את רווחיהם, אך את האחריות על הדאגה לסביבה הטילו על האחרים.
לעומת זאת, כאשר אנשי העסקים הסינים השיגו עליונות כלכלית במשחק, והוכתרו כחברה הכלכלית החזקה ביותר, הם לקחו את האחריות על שמירת הדגה על עצמם והיו מוכנים לוותר על רווחים בטווח הקצר לטובת הדגה המתמעטת. אצל המשתתפים האירופאים והאמריקנים לא הייתה תוצאה מובהקת לכאן או לכאן.
פרופ' שירלי קופלמן ציינה: "הפער בפירוש הכוח הכלכלי ביננו לבין הסינים למשל היה מעניין מאוד. קשה לקבוע האם זה משום שאנו מדינה צעירה יחסית או מסיבות תרבויות. אולם, איש העסקים הישראלי מורגל למעין היררכיה בעסקים המעורבת באינדוידואליזים. כאילו הוא אומר - הגעתי למה שהגעתי בזכות עצמי ומגיע לי להשתמש בכוח הכלכלי שצברתי לטובת עצמי".
אצל הסינים מצאנו גישה שונה: "אם יש לי כוח כלכלי זה אולי בגלל שנולדתי למשפחה טובה, אולם אני חי בחברה קולקטיביסטית ולכן סטטוס חברתי וכלכלי בא בצמוד עם עול אחריות חברתית. "הישראלים חשו שהפתרון שהציעו הוא הוגן, הסינים אמנם ויתרו על רווחים אישים למען החברה כולה אך לא חשו בכך פראיירים".
עוד אמרה פרופ' שירלי קופלמן בהרצאתה: "איש העסקים הישראלי בבואו למו"מ בינלאומי, נחוש מאוד להצליח ומפגין יצירתיות עסקית רבה. בדרך-כלל הוא יצליח במו"מ ואף ימשוך למעלה את הצד השני להגדיל את העוגה העסקית והרווחים העתידיים בעבור שני הצדדים. כמובן שלעצמו הוא יבטיח את החלק הארי של העוגה - העיקר 'לא לצאת פראייר'. זאת אולי הסיבה שהצד השני במו"מ יוצא לעיתים קרובות בתחושה רעה מהמ"מ. שכר הישראלי עלול לצאת בהפסדו".
