"קריאת הרבנים לחיילי ההסדר לסרב פקודה, היא קריאה לפירוקה של הציונות הדתית שידעה תמיד לחבר ולא לפרק, ללא התייחסות לוויכוח הפוליטי על שאלת ההינתקות, עלינו להתנגד לה בתקיפות". כך אמר נשיא אוניברסיטת בר-אילן, פרופ' משה קוה בערב עיון לרגל צאת ספרה החדש של פרופ' אלה בלפר מהמחלקה למדעי המדינה העוסק בנושא המתח שבין ארציות לרוחניות בעולם היהודי.
"אותה קריאה מטילה נטל מוסרי בלתי נסבל על החייל הדתי והיענות לה תהווה קריאת תיגר על מהותה של הציונות הדתית", הוסיף פרופ' קוה.
בהתייחסו לספרה של פרופ' בלפר ולזהותו הכפולה של העם היהודי, הוסיף פרופ' קוה, כי דווקא חיבור זה, שמחבר בין הרוחניות והארציות הם הבסיסי לקיומה של מדינה יהודית ודמוקרטית והוא זה שסייע לשמר את העם היהודי במשך אלפי שנים.
הסופר הפרופ' א.ב. יהושע הסכים עם פרופ' קוה וטען שזהותו הכפולה של העם היהודי תרמה להישרדותו ואף הפכה כמעט לאידיאל בעיני היהודים. "התלבטותו של העם היהודי בסוגיית הזהות נמשכת כבר 3,000 שנים, וכיום, בדור הכמה לדת, ללא מחויבות ללאום, ראוי לבחון בזהירות רבה פירוד בין הפן הדתי לפן הלאומי ביהדות. דת היא עניין אמוני שלא יכול להיעצר על גבול הלאומיות".
פרופ' אבי רביצקי תקף בחריפות את גישתו של יהושע וטען, כי הפרדת הדת מהלאום ביהדות היא עמדתם של ח"כ עזמי בשארה ואלו שאינם רואים הצדקה לקיומה של מדינת ישראל.
פרופ' רביצקי הוסיף ומתח ביקורת על הצעתו של הד"ר יוסי ביילין בעניין הגיור החילוני, בטענה כי בעולם החילוני האזרחי הדרך להצטרף לקבוצה לאומית היא על-ידי התאזרחות ולא "התלאמות", כפי שהציע ביילין באמצעות הגיור המיוחד.
"הדיון בין הארציות לרוחניות ביהדות הוא תיאולוגי ולא פוליטי, והוא יורד לשורשי העם היהודי", הוסיף פרופ' רביצקי. "יש להיזהר, ובמיוחד בימים אלו, שהרוחניות לא תבלע את הארציות, והרוחניות לא תבלע את הארציות".